ר' אריה ליבוש ב"ר יוסף זכריה מנחם ליפשיץ

מאפטא (תר"ך*–תרפ"ט)

בנו של ר' יוסף זכריה מנחם (יוסלי) אב"ד ואדמו"ר בסליפיא, חתנו של ר' יעקב מאפטא ב"ר נחמיה ב"ר דוד מללוב, ובנו של ר' חיים דב בריש אב"ד יאנוב בנו של האדב"ע. גדול בנגלה ובנסתר, ועובד ה' בלבת אש. בבחרותו אב"ד סאפקוב ובוסק שבפולין הרוסית. כאביו חסיד מובהק של רבי אברהם מטריסק, ואחז בנוסח שלו. רבו כיבדו מאד, סייע להלבישו, וליווהו לבית מלונו. נסע גם אל מחותנו הרבי משינאווא שהעריכו מאד. השתדל לביטול הגזירות על הלבוש והצורה היהודית, אך כשגבר שם החשש לחינוך ילדיו, עקר והתישב באפטא כראב"ד, מ"מ ואדמו"ר. נהרו אליו רבים, ובמיוחד חסידי טריסק. תקופות מסוימות גר בפינטשוב, וסביב תרע"א בטורנא. בזמן מלה"ע א' גר בפרשבורג, ואח"כ שב לפינטשוב.

עלה לארץ בתרפ"א, ושימש כר"מ ומנהל ישיבת אהל רחל אמנו. הגבאי שלו ר' אלימלך טויבר, היה מספר על הליכותיו בקודש. מקובלי ירושלים שיחרו לפתחו, להתיר להם ענינים מסובכים. כרבו נהג ללמוד בעל פה, ולא ראו ספרים על שולחנו. האריך כמה שעות באמירת ד"ת על פי הקבלה בענין אחד, כי הדברים פרו ורבו במוחו בשעת האמירה. מנחה התפלל בטלית ותפילין ליד הכותל, ורוב שעות הלילה עשה שם. ספרי הקבלה היו שגורים בפיו, ושעות האריך בנענועים ובהקפות עד שכיוון את כל הכוונות. רי"ח זוננפלד בא כל יום לסוכתו, לראות את נענועיו. נהג לבשל בעצמו בכוונות את סעודות השבת ור"ח. בעל צדקה מופלג, ומקרב רחוקים. סבל מחולי השיעול. כשהכביד חוליו נכנס לגור בדירה מרווחת יותר, ביום ששי י"ד שבט תרפ"ט. יהודי אחד הניח לו תפילין של יד, ופתאום ראה שנשתנתה צורתו, וטליתו נפלה על פניו. הוא חשב שעסוק בכוונות, והוברר שנפטר בשעה שלוש. ללא חשבונות הספיקו באורח פלא לסדר את כל עניני קבורתו בהר הזיתים תוך שעה, והמלוים ראו להפתעתם בשובם כי עדיין אור. בתקופת הירדנים נשתמרה מצבתו, אף כי נותצו כל אלו שסביבותיה.

נשא את הדסה בת רבי חיים מאיר פינקלר מפינטשוב נכד הסבא מרדושיץ. ילדיו: א. ר' ישכר דב (ברלי) בכורו מאונגוואר (להלן); ב. ר' יעקב הי"ד. אדמו"ר בפוטוליטש (ורווה) על מקום חמיו רמ"מ לנדמן (פנקס, ח"ב, 417); ג. ר' משה שלמה האדמו"ר מאפטא בטורנא. היו לו חסידים מעטים. נפטר בחיי אביו; ד. קעושא זו' ר' זונדל ליפשיץ ב"ר יצחק מוילפולי; ה. פייטשא (פיגל) זו' ר' אשר עפשטיין אב"ד יוזפוף, ב"ר יוסף האב"ד שם, חתן רבי יעקב צבי מפוריסוב ברבי ליבוש מאוזרוב; ו. מאטל, נפטרה בילדותה.

ישמח צדיק (חידושי קבלה עם הקדמה קבלית, פיעטרקוב, דפוס ר' שלמה בעלכאטאווסקי, תרע"א, לב ד'. בהתחלה צורף דף הסכמות, ממקובלי ירושלים וראשי ישיבת שער השמים בתרע"ב: ר' מנחם מענכין היילפרין, ר' שמעון צבי הורוויץ ורחי"ל אוירבאך. במספר עותקים נוספו ד' דפי השמטות. בשער מונה את יחוסו, גם לאחיו של האור לשמים ר"מ מסטאשוב, ב"ח, רמ"א ורש"י.)

יסוד לקרא קונ' למוד קבר רחל אמנו, ירושלם, דפוס ר"ש צוקרמן, תרפ"ה, יב עמ'. היו עותקים עם הסכמת רי"ח זוננפלד. רצה להוציא קונ' שני כהמשך. מהדורה מורחבת בתשכ"ז ע"י נינו ר' אשי"ש ליפשיץ־ה"ש, עם ספר אהל רחל אמנו, על כל עניני רחל אמנו ומצבת קבורתה.

שועת הארי דפוס ציון, תרפ"ו, ו, עו עמ'. באחד משני השערים: בלה"ק ובזרגון, ויודפס גם בעברית. כולל למעשה דברי מוסר רק ביידיש, ובלה"ק רק הקדמת המחבר, ותשובה בסוף בעניני שבת. המסכימים בתרפ"ז: ר' מנחם נחום טברסקי מרחמיסטריבקה (בנו של רבי יוחנן שהמחבר הסתופף בצילו); רא"י קוק (ירד כעת אל העם, בדברים היוצאים מן הלב בלשון פשוט, להשמיע לרבים דברי תוכחה ומוסר) על פירצות הדת, עניני קדושה וצניעות, חילול שבת וכדומה; ר"י ח זוננפלד (כונתו רצויה לתקנת בנות ישראל).

קריאה לפנות לאנגליה ולחבר הלאומים, שיורשה להעמיד מושל יהודי בא"י שיכוף על מצוות התורה, וככל מדינה יוכל למנות שגרירים בכל הארצות, והם יוכלו להשתדל שם למען היהודים. סח את צערו שהניח את רבנותו באפטא, רכושו, ומאות חסידים שנסעו אליו, ועלה לארץ לחיות בדוחק, ומזה ד' שנים אין לו את עשרות הלירות, הדרושות לתשלום עבור הבאת אשתו ובתו הצעירה. הרב שמעון צבי הורביץ כותב בהסכמתו, שהמחבר סח לו את רעיונו בסוכות (וכל יקירי ירושלים מכירים בו לגאון וגדול ומקובל הרבה מאד, וכבר יצא מוניטין שלו בפה. בכמה קול קורות(!) צווח ככרוכיה). מקצת מתורותיו בספר דברי ישכר דוב שהוציא לאור נכדו, ובהקדמה רשם מהליכות זקנו.