ר' ישכר דב ליפשיץ

(ברלי)

נולד ככבורו בשנת תרמ"ב לערך (ולא תרמ"ח), ומילדותו ניכר בכשרונותיו. נשא בתר"ס את בילא בת רבי אברהם שלום ה"ש מסטרופקוב שחיבבו מאד, ולמד עמו שיעורים קבועים. הסבא הרבי משינאווא השתתף בתרנ"ח בכתיבת התנאים, ולא נתן שירשמו עשר שנים מזונות אלא אך ורק עד תרס"ו, בבטחונו הגמור שבאותה שנה יבוא משיח. נסמך מר"ש ענגיל שהפליא בפני רבים את ידיעותיו. נכבדי אונגוואר שרצו לעצור את הסחף בקהילתם, התיעצו עם בעל ערוגות הבושם מה יעשו, והמליץ להם לקבל כדומ"ץ את ר"ב. בעברו לשם לחם בעוז כארבעים שנה בפירצות הדת, ונרדף ע"י הציונים שישבו בהנהלת הקהילה ופגעו בפרנסתו. המונים נהרו אליו בשאלות או"ה וסכסוכי ממון, וכן להאזין לתפילותיו ולדרשותיו הנעימות. נודע כאדמו"ר גדול בתורה בעבודה ובחסד, וחביב על כל אדם. שמר בדייקנות על זמני התפילות והשיעורים, והרבה בהידורי מצוות. נטל חלק פעיל בכל עניני הרוח בעיר. בזמן מלה"ע א' הסתיר והאכיל בבית מדרשו עשרות עריקים מהצבא, ללא מורא מהשלטונות שהטרידוהו על כך. בית מדרשו הפך להיות מרכז למעשי חסד, לימוד תורה, חיזוק הדת, והשתדלויות הצלה. אחרי המלחמה הביא לישיבתו את ר' אברהם צבי שנקרא צאנזער ראש ישיבה, ועשה להעלאת רמת הבחורים והאברכים. כמה פעמים החליף את מעונו באיזורי העיר. מבאי ביתו ר' צבי מיכל גוטליב, ראש ישיבת רבנו חיים יוסף בירושלים. זו' נפטרה במיטב שנותיה, ואח"כ נפטרו בתו היחידה שרה בת י"ח שנה, ובנו הב' יוסף זכריה. נשא בזיווש את אסתר בת ר' יחיאל נתן ה"ש אב"ד ברדיוב, ונולדה להם פעסל מרים. עלה עמם על המוקד באושוויץ ביום כ"ה אייר תש"ד, וכן גם בניו מזיוו"ר ר' ברוך אברהם חתן ר' אליעזר ליפא זילברמן מרצפרט, אדמו"ר בחיי אביו, והב' אריה ליבוש הי"ד. שרדו רק: רבי יחזקאל שרגא האדמו"ר מסטרופקוב בירושלים; לאה ריקל זו' ר' נחמיה הורביץ ב"ר מרדכי אריה אב"ד בנילא; רבקה עלקא זו' ר' אורי ב"ר שאול בן־שחר מראל"ץ בכפר חב"ד, וילדיהם: אסתר ברכה, ישכר דוב, חמדה.

לפני צאתו להשמדה, הטמין בעליית בית מדרשו את כל כתביו בהלכה ובאגדה. חיבר גם ספר על הל' מקואות כדרך שו"ע הרב, ולצד הדינים המחודשים רשם את מקורותיהם. לקט חידושים ממנו, מאביו ומצאצאי הדב"ח, סידר בנו לפי סדר הפרשיות והמועדים בספר דברי ישכר דוב, ירושלם, ועד חסידי צאנז שינאווא וסטראפקוב בא"י, תשכ"ד, קסח עמ'; ג-כב ד', עם הסכמות ר"פ עפשטיין ורי"י רייזמן. בכל הספר פקסימילים רבים של אדמור"י המשפחה, כפי שהופיעו כבר בדב"ח מקואות. בראשו ה' מכתבים מהדב"ח, ובהקדמה סיפורים והנהגות מהמחבר ומאביו. בסוף: ליקוטים רבים של תורות, שיחות, אגרות ועובדות מאדמור"י השושלת; קו' מבנו על הגדש"פ ונגד מצות מכונה, עם הקונ' אדב"ע ואחרי הרעש, מתוך ספרו שו"ת דברי יחזקאל שרגא ח"א.