מלימנוב ואלטשטט (תרכ"ה–תש"ג)
נולד במעליץ ביום י"א חשון תרכ"ה (וי"א תרכ"ב או תרכ"ד), כבן יחיד אחר כמה הפלות, לאביו ר' שרגא זאב ממעליץ. הסבא ציוה בחלום לקרוא את שמו יצחק, והאבא הוסיף חיים לאריו"ש. מילדותו נודע כעילוי, ובגיל שמונה היה בקי בכמה ממסכתות הש"ס. מגיל עשר למד בטורנא אצל הראב"ד ר' נפתלי צבי גולדברג, והוא ששידך לו את רחל דינה בת זקוניו של אחיו ר' נתן אב"ד לימנוב. נולדה ביום ג' כסלו כחודש אחריו, ונתברכה מהדב"ח. נסמך מרבו ומחמיו, וכן מר"י שמלקיס, המהרש"ם וראי"ל הורביץ מסטרי. שתי האחרונות נדפסו בכרם שלמה, טבת תשד"מ, מח-נ.
אחרי נישואיו ביום כ"א אדר תרמ"ג בגיל י"ח, נתמנה כרב בטימבורג הסמוכה ללימנוב. כל ימות החול לן בביהמ"ד. המונים נהרו לדרשותיו. סייע משם לחמיו כסגן אב"ד לימנוב. מתרמ"ח אב"ד לימנוב, וכך חתם נגד בנישואין בתשרי תרס"ח. נסע לעתים תכופות אל הצדיקים מבלז, שיניבה ובאבוב. הרביץ תורה לתלמידים, וביניהם ר' שלמה מבאבוב, ר' משה מברדיוב ור' שמואל פירר.
בשנת תרס"ז נתקבל לרבנות אלטשטט שכסאה היה פנוי עשר שנים, והשפיע לכך גם ר' יהושע היילפרין מראשי הקהל. נקראה גם סמבור ישן או סטרי סמבור, ועל שמה נודע בעולם כהרב מאלטשטט. פתח בה ישיבה, ואליה נאספו תלמידים נבחרים. דחה הצעות רבנות של קהילות שונות, והמהרי"ד הורה לו לסרב לבוצץ. בפרוץ המלחמה בתרע"ד העמיד שר המחוז לרשותו עגלה להימלט בה עם משפחתו בת ח' הנפשות, ועם כתביו ואוצר ספריו. בתרע"ב היו עמו בכתובים שני חלקי שו"ת, חידושים על ש"ס, רמב"ם ושו"ע, וחיבור על התורה ודרושים. ברח לגראץ, ובתרע"ז התישב בוינא. י"א שבתום המלחמה חזר לעירו, ושב לוינא. גם שם התמיד בלימודיו, שמו התפרסם לתהילה, ורבים השכימו לפתחו. מגדולי המשיבים בעלי הסמכא בדורו, ומראשי אגודת הרבנים יוצאי גליציה ובוקובינה. יפה תואר, ובעל הופעה מזהירה. כשנוסדה אגו"י כתב למענה במחז"ה, כ"ט סיון תרע"ב, 1. נמנע להצטרף אליה בפועל, אבל הכריע בבעיות ציבוריות. נענה לכהן כראב"ד ירושלים, אך הדבר לא יצא אל הפועל. זו' נפטרה ביום ב' תשרי תרח"ץ, והבטיח לה לידה שלא ינשא שוב.
בכניסת הנאצים לעיר חזר לפולין. נאסר באלטשטט בשבת שבאלול תש"ב, והובא לסמבור. בהשתדלויות רבות ניצל מגירוש לדרוהוביטש ושוחרר. גר בביתם של ר' יעקב טירקל, ושל ר' דוד'ל ב"ר פנחס מאוסטילה. התפלל בימים הנוראים אצל רבי פנחס, ולמחרת יו"כ נחלה ונחלש, והרופאים לא יכלו להושיעו. נפטר בגיטו ביום י"ט תשרי תש"ג, ונטמן באהל רמ"ץ ויטמאיר. מתי מעט השתתפו בהלויתו, והאדמו"ר מאוסטילה הספידו: מי נשאר להתיר עגונות?
ילדיו: א. בלומה יכט (יחד) זו' ר' ישראל דוד ב"ר לימלך אלעזר עהרנברג בניו יורק, שישתדל לפעול אצל גבאי איזה בית רשתם מקשנוב, רק כדי שיוכל להגר ולא כהתחייבות ממשית.
ישעיה שלום רוקח; ב. חנה אידל זו' ר' יעקב יצחק סג"ל הורביץ מריגליץ; ג. ריבה מלכה זו' ר' יעקב לבין מטשרנוליצה, ובזיוו"ש זו' ר' דוד ב"ר ברוך ה"ש, האדמו"ר מקשאנוב בניו יורק; ד. חיה יוכבד זו' ר' פנחס יוסף תאומים נכד הרב מקריסנפולי, ובזיוו"ש לר' יוסף ב"ר נחום צבי תאומים; ה. ר' שרגא זאב פיבל שמילא את מקומו ברבנות אלטשטט; ו. לאה (תרמ"ח–תר"ן); ז. ברכה פרידא בת"א זו' ר' יהושע אייכנשטיין מגרוסוורדיין; ח. מרים שרה זו' ר' שלמה מאיר ב"ר יוסף דב קלוגר מקראקא; ט. ר' אהרן שהוציא לאור את ספר תשובותיו.
שו"ת ברכת יצחק ח"א, וינה, דפוס אוניאן, תרפ"ג, כז ד'. נקטע בסוף באמצע סי' יד, ונרשם בכתב יד שהמשך יבוא בח"ב. חשב לתת פתיחת אגדה שאיננה: מאה שערים על כל פרשיות התורה. הקדמה קצרה ממנו, ומבנו הגדול המסדר בה כותב, שצירף כרעק"א כמה תשובות באותו נושא לסימן אחד. נכלל מחדש עם הוספות מהדו"ב בתוך שו"ת ברכת חיים, ניו יורק, סיני, דפוס האחים טברסקי, תשט"ז, א, קמז ד', קיז סי'. הוציאו לאור בנו ר' אהרן, ובהקדמת עלים בוכים כתב את תולדות אביו בפרוטרוט. זהו אחד המסמכים המרטיטים ביותר על אסון החורבן וגעגועי בן לאביו, והוא מוסר בו את מקורות התשובות. מדף צה: הגהות למסכת כתובות ועוד. מדף קח: חלק האגדה, הסכמותיו וליקוטים. בסוף קונ' שרגא וטהרה מחידושי בנו, וחידושי נכדיו: קומץ האריי מר' אפרים אריה רוקח, וקונ' טרף נתן (רוקח) מדרוהוביטש. יותר ממאה חיבורים שהניח אבדו בשואה.
מחוץ לגליציה השיב למקומות: בודפשט — הרב ישראל וולץ בתר"ץ–תרצ"ו (בר"ח, יא, כ, כז, לב, לג, מקדשי השם, ח"א, נה); בוניהאד — הרב אליעזר דייטש (בר"ח, ו). הרב יוסף שוורץ בתרע"ז (בר"י, י — בר"ח, מ); זשארוב — הרב יעקב ליפפא בתרצ"ג (שרגא וטהרה בסוף בר"ח, ב); ירושלים — הרב דוד יונגרייז (בר"ח, פ, פג). הרב דוד שפירא ה"בני ציון" בתרפ"ז–תרצ"ב (בר"ח, ה, יב); לייפציג — הרב דוד פלדמן בתרע"א (בר"ח כג); נייטרא — ר' מרדכי פורהנד דומ"ץ (בר"ח, ק, וקונ' שרגא וטהרה שבסוף, ה); ערלוי — הרב שמעון סופר בתרצ"ה–תרצ"ו (בר"ח, א, יט); פאקש — הרב יוסף ליב סופר בתרס"ח (בר"י, יד — בר"ח, צט); פרשבורג — ר' ישעיה קליש הראב"ד בתרצ"א (בר"ח, מז); צעהלים — הרב לוי יצחק גרינולד בתרצ"ג (בר"ח, עז); קראסנא-רומניה — ר' יצחק ליב בלוי בתרצ"ג (בר"ח, י). ר' עקיבא בלוי בתרצ"א–תרצ"ב (בר"ח, יד, יח, ל, פב); רדויץ; רדומסק — הרב יעקב יוסף רבינוביץ בתרנ"ז (בר"י, א — בר"ח, כט); שורן-צ'כיה — הרב מאיר ליב פריי בתרע"ט (בר"י, יג — בר"ח, ב).
תשובות אליו ללימנוב: הרי בשמים, ח"ג, קד בתרס"א; יד שלום, מ. במשתתפי אהל מועד, ג, תרס"א, דף ל ע"ב. שתי תשובותיו בתשובה כהלכה, 42-44. ד"ת בעמ' האחרון של אהל רחל מבנו; כרם שלמה, אייר תשל"ט, נז (נשלח ע"י נכדו ראי"ה הלוי הורביץ).
אהלי שם, 262; תולדות אנשי שם, 65; ר"מ לייטר, הדרום, טו, 65; לא נותקה, 541–542; סמבור, 162, 182, 187-189.