מקראס (תרכ"ח–תש"ג)
נולד בכפר סנקובה שליד גורליץ בשנת תרכ"ח (ולא תרכ"ה), לאביו ר' אשר זליג (בתו זו' הת"ח ר' שאול לוינשטיין בפודגורזע, ועוד אחת להלן), ב"ר צבי הירש (אבי ר' נפתלי זקנו של ר' מרדכי אורי דמביצר), נכד רבי יצחק חריף מסמבור. בילדותו נקרא העילוי מסנקובה, והצטיין בפלפולו, הסברתו, כוחו באגדה, ואף במתימטיקה. בגיל עשר ידע בע"פ את חו"מ ח"א עם הקצות והנתיבות. אהב את החילוק והפלפול הפולני המוצק, שהשומעו מקבל את הרושם שזהו הפשט. בן עשר בא לטרנוב ללמוד אצל הראב"ד ר' נפתלי גולדברג, שהופתע לבקשתו ושאלו מה יודע. כשענה שאת כל ספרו בית לוי, שאל איזו סתירה מצא שם (נתגלתה אחרי ההדפסה והיה מאוחר לתקנה), קפץ ואמר לו. זמן קצר למד גם אצל ר"י שמלקיש, וכן אצל רח"י ירוחם מאלטשטט, ודודו ר' ישראל אייזנברג דומ"ץ זמיגרוד.
בן י"ח נשא את שרה בת ראי"ה גולדמן מצ'כיה, ונולדו לו ממנה ששה בנים וחמש בנות. כל בניו וחתניו כיהנו כרבנים במקומות שונים בגליציה: א. ר' יוסף משה ראב"ד רימנוב; ב. ר' יצחק זאב וולף אב"ד ישליסק ומדזילברץ; ג. ר' דוד אב"ד לנצוט; ד. ר' יעקב ישראל אב"ד זלוזיץ; ה. ר' אהרן ליב דיין בקראקא; ו. ר' שלמה. יד ימינו של אביו בקראס כשזקן. נספה עם זו' בילא ובתם; ז. רחל זו' ר' מנחם נחום וקסברג דיין בקראקא; ח. רבקה זו' ר' עקיבא המרלינג ראב"ד קראס; ט. נחמה זו' ר' זאב ריינמן אב"ד נרול; י. פריידא זו' ר' מאיר ב"ר חיים פינטר שסמך לשולחנו; יא. לאה שנפטרה צעירה. בתה טויבא נספתה בשואה הי"ד.
מגיל עשרים רבה של העיירה הקטנה מילובקה (בפאלקסקאלענדער רשום שם מתר"ס אחרי הרב יעקב לוי). כאן היתה שעתו פנויה לרדת לעומק העיון, ומכל עברים פנו אליו בשאלות הלכה. עבר על כל מדרשי האגדה, ודרש בהם שעות כמין חומר. מהר"ם שפירא הפליג את כח רעיונותיו באגדה. הסברתו היתה מעולה, ובשיעוריו ריתק שעות את תלמידיו עד שהעקוב היה למישור. טבעו יצא בעולם, ונקרא לכהן בקראקא כראש הישיבה שנקראה אח"כ בית מאיר, ולמדו בה עשרות תלמידים נבחרים מתוך הרבים שהציעו את עצמם. כשנצטרד נענה בתרס"ח (ולא בתרס"ו או תרס"ד) לקריאת הקהילה החדשה קרוסנו, למלא את מקום הרב אלישע ה"ש שעבר לגורליץ. כיהן בה ל"ה שנה, ולא נענה להצעת אנטוורפן. רבים פנו אליו לקבל סמיכה, קבלה או הסכמה. נודע כמומחה בדיני ממונות מסובכים, והרבה סוחרים נהרו להתדיין אצלו, בגלל התמצאותו המופלאה. גבה קומה, זקנו המגודל ופיאותיו עיטרו את פניו העדינות, עיניו הפיקו חכמה ופקחות, ומצחו רחב וגבוה מלא הוד והדר. מלא פשטות וענוה, ומעולם לא דיבר על עצמו. חסיד צאנז, ודבק ברבי משינאווא ורבי ברוך מגורליץ. בשנותיו האחרונות התקרב לאדמו"ר מבאבוב. נחשב מגדולי התורה בגליציה. חבר השלטון הרוחני ביח"ל, ובא לעיתים לבחון ולחתום על תעודות צורבא מרבנן.
כשפרצה מלח"ע השניה נדד שנתיים בסטרי, בוליחוב וקוזובה. כשהנאצים כבשו את גליציה המזרחית שב לקרוסנו, ויהודי המקום הסתירוהו עם מנין זקנים. כשמחבואם נתגלה והוצאו להריגה, עודד לקיים קידוש השם בשמחה. בעת שנורה הראשון ידידו ר' זאב נוסבוים קרא: ראו איזה מות קל! נספה עם עוד תשעים יהודים, עם חיסול הגיטו ביום כ"ג כסלו תש"ג. נטמן תחילה במקום, ואחרי המלחמה הובא לקבורות בבית העלמין שבעיר.
הר שפר, חידושים וביאורים עמ"ס הוריות. בארדיאב, דפוס ר' מנשה יחזקאל הורוויץ, תרפ"ג, ג, מא ד'. בהוצאות נשאו בני גיסו הגביר מחסידי באבוב: ר' חיים ברוך עהרנבערג, בעל אחותו הענדא גאלדע שנפטרה בויען ביום ט' שבט תרפ"ב. רשימת ילדיהם: ארזי לבנון, רצא. אחרי הקדמת המו"ל ר' יעקב צבי ברחי"ב ארנברג ד"ת מהמחבר. הספר הוא פירוש פשטני מלא סנסני חריפות. בסופו תיקונים. מהדורה שניה מסודרת מחדש באותיות מרובעות ע"י נכדו רב"צ, ת"א, דפוס שם ביפו, תשי"ז, 8, 128 עמ', עם מבוא המהדיר לתולדות המחבר. בסוף ד"ת ששמע ר"י ארנברג מירושלים מדודו המחבר. ד"צ מהדורה זו, דפוס זהר, תשל"ט, רמ עמ'. בעמ' קלט שער: הר שפר על סוגיות הש"ס. בהקדמת ח"ב כותב המהדיר, שספר חדש זה מבוסס על חדו"ת שרשמו מהמחבר תלמידיו: ר' יעקב צבי ארנברג בן אחותו ור' גרשון אייזנברג — ונערכו על ידו מחדש, וכן על חדו"ת שנתפרסמו בספרים ובכתבי עת, ולוקטו ע"י ר' שמריהו ציטרוננבוים שאביו וחמיו תלמידי המחבר.
כן מודה לבנו ר' יוסף משה, שסייע לו בהעתקת הכתבים המטושטשים ובעריכתם. בעמוד האחרון רשימת ילדי המחבר. בשואה אבד ספר תשובותיו שהכין לדפוס, ובו בקצרה ההלכה בלבד בלי שום פלפול, עם הארת המקור.
בקשת הרב שמואל פירר בתרפ"ז ממחו' ר' אלימלך אלעזר ערנברג בניו יורק, לקיים הבטחתו לשלוח לו מאתיים דולר לסילוק נדוניית בתו. גם אחיו ר' משה יחיאל פירר שלח לו תמיכת עזרה מארה"ב תשובות אליו: אבני זכרון (פאפר), ח"ב, דף קכ ע"ב (וממנו) בתרפ"ה; אמרי דוד, קיח בתרפ"ח; בנין צבי, ח"ב, ח (על ספרו); חבצלת, ח"א, ט (על ספרו); חלקת השדה, דפים יא. כח: בתרמ"ח; מח', מהר"ש, ח"א, ב, ח"ג, יז בתרנ"ו–תר"ע; ש"ב, מנחת יחיאל, ח"ב, לו. ד"ת ממנו: אהל תורה, תרפ"ח, חו' א, עמ' ד"ה (תשובתו לעורך ר"פ הירשפרונג); אחיאסף, תרפ"ט, חו' א, סי' ז. בסי' י' מכתבו לרנט"ש שליסל על ספרו נטע שעשועים; אסיפת גדולים, חו' א, סי' ו; תלמידו ראי"א ארנברג, ארזי לבנון, קלא, רפד, רפו, רכד-רכה (עם פקסימיל פלפולו ותמונתו); ואלו האיסורים, תרס"ד, עמ' 12; חלק יעקב (אביגדור), בהתחלת ח"ב, ח בתרפ"ט; כרם שלמה, כסלו תשל"ח, טז, יח, סיון, טו-יז (עם קצת תולדותיו), שבט-אדר תש"ם, כא-כג, לר' דוד שליסל דומ"ץ מונקאטש (מאחיאסף הנ"ל, ואדר תש"ג, יט-כא, לר' מרדכי שפלטר מקוזובה בתש"א בה נגלה עוצם כוחו בפלפול), תשרי תשמ"ו, יז, כסלו תשמ"ו, יח-כא; הלבנון, א, תרפ"ח, סי' ג; מוריה, סא, יג-יז; מקדשי השם, ח"א, ז בתרצ"א; עולת חודש, תשרי תשי"א, 25–26; עץ חיים, א, יז-יח, ב, תש"ל, כב-כח בלי רשות, ושוב בהדרום, לג, 119–201; ע"י המקבל הרב יהודה רובינשטיין, עם פקסימיל חתימתו; קהלת אשר (לנדא), דף לב ע"ב; תלפיות, חו' א, סי' ד; תשובה כהלכה, צג. ממשתתפי אסיפת הרבנים בקראקא תרס"ג, ונתן ידו גם לנסיון תרע"ב.
אהלי שם, 441; קארטשין, 111; נכדו רב"צ, גורליצה, 13, 30, 154–156, אלה אזכרה, ה, 262-265.