ר' שלום מרדכי ב"ר משה שבדרון

מברזן (תקצ"ה–תרע"א)

נולד ביום כ"ז ניסן תקצ"ה בכפר ביניוב שליד זלוטשוב לאביו ר' משה. נקרא על שם זקניו ר' שלום מברזן ור' מרדכי אב"ד נריוב, ויש"א אחר קרובו ר' מרדכי מקרמניץ. מילדותו מתמיד עצום ט"ז שעות ביממה. כדי שלא להירדם בלילה קשר את פיאותו למסמר בתקרה, וכשתקפתו שינה והיטה ראשו — ניעור ממשיכת החבל. כבר בצעירותו הרגיל עצמו שלא לישון רק כשלוש שעות בלילה וכחצי שעה ביום. למד אז כל יום בעיון ד' דפים, ט"ז דפים לבקיאות, ושיעורים נוספים ברמב"ם ובשו"ע. כך עבר על רוב הש"ס מאה פעמים ואחת. משנתו סדורה בבהירות וישרות גם בענינים הכי מסובכים, כשם שהיה מסודר בכל עניניו, והניח כל חפץ במקומו.

בהיותו כבן שש-שבע נסע עמו אביו לר' מאיר מפרימישלן, והיה זה באותן שבע שנים שישב בחושך על ספסל נמוך, כהשתתפות בצערו של ר"י מרוזין החבוש ברוסיה. כשמישש את פיאות הילד הזהירו שלא יקצצם כל ימיו, כפי שנהג זקנו ר' שלום, וזו סגולה לאריכות ימים. עוד הזהירו, שלא ילמד דקדוק ללא ידיעת אביו. הם נפעמו לשמוע, שראה ברוח קדשו את הסתת מלמד משכיל בעירו, שילמד תלמוד לשון עבר של בן זאב, ובשובם דן האב את הספר בשריפה. בגיל תשע נסע אל רבי יהודה צבי מסטרטין, אשר בירכו שיהיה ת"ח ירא שמים.

נסע אל רבי שלום מבלז, ובספריו מזכירו כמה פעמים. השר בירכו שלימודו יהא לא רק כמונח בקופסא, אלא שיוכל להשתמש בו להלכה. נחשב כסמכות הלכתית עליונה אצל בנו המהרי"י ונכדו המהרי"ד. אחרי פטירת השר הסתופף בצל רבי אברהם מסטרטין, ונסע אליו שנים אחדות. כשהיה אצלו פעם בר"ה, חלם שקורא דף מספר החיים והמתים, וכך אמנם אירע אח"כ באותה שנה. בעת חליו בטיפוס חלם שנידון למות, אלא שבא אחד בדמות מהרי"א מזידיטשוב ופטרו. אחיו ר' יעקב נסע מקולומיאה לבקרו, ובדרך נכנס אל רבו בזידיטשוב עם פדיון נפש. הרגיעו הרבי: שלום שמו ושלום לו. כשהבריא רש"מ ונסע אל המהרי"א, נדהם לראות שזהו פרקליטו. המעשה נתפרסם בגליציה מפיו. מאז המשיך לנסוע אליו, וכשהחל לכהן ברבנות בירכו הרבי בחום ג' פעמים. על נסיעה לשבת חנוכה מוסר ר"י הוכברג בספרו דברי יחזקאל, דפים י ע"א, יב ע"א. אחרי פטירתו נסע אל רד"מ מצורטקוב שלושים שנה, ומשנפטר אל רבי ישראל מהוסיאטין.

למד תורה אצל ר' ישעיה זאב רוזנברג־בומגרטן ראב"ד זלוטשוב, ור' יהודה ליביש הלפרין אב"ד סוקוליבקה. שמע לקח מפי ר' יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב, ונסמך ממנו. המהרש"ק אהבו מאד, ופעם כשביקר בביתו לשוחח בד"ת סמכו בלבביות, אף כי כלל לא ביקש ממנו הורמנא, ובדרך כלל שמר הבטחתו לר"מ מפרמישלן להימנע מלסמוך. רש"ק התיצב לימינו של שו"ב ששלח הרבי מסטרטין לזלוטשוב, מול האב"ד ר"י אשכנזי שאסרו. באגרתו לבני העיר כתב, שקטנו של האברך רש"מ עבה ממתניו של הרב ויסמכו עליו כאחד מגדולי ישראל המפורסמים, אלא שהתלמיד לא השיג גבול רבו.

נסמך גם מהשו"מ שלא זז מחבבו, ואמר עליו שאינו רואה בדור הזה ת"ח גדול כמוהו. בעת ביקור בביתו בלבוב, קרא לרעית רש"מ שתחוס על זמנו של בעלה ותתאמץ להסיר ממנו את עול הפרנסה, כי נכונו לו עתידות. נחשב כיורשו בתור משיב הדור. לימים יצייר ר"מ לייטר את הקוים המשותפים לשניהם, אף כי יחסו של הלוי לחסידות שונה מיחסו של הכהן. שניהם דלו פסקיהם ממקומות שלא הושם לב אליהם, השיבו על אתר בו ביום, עמדו לימין שו"בים שקמו עליהם מסיבות צדדיות, וחלמו ד"ת. בתחילה השיבו באריכות גם על פלפולים, אך ברבות הימים רק על דברים הנוגעים להלכה.

בן ט"ז נשא את יענטא אם ילדיו (נכדת מהר"ם טיקטין, ר' שאול מאמשטרדם, והמקובל ר' אריה מזולקווא. נפטרה בשבת י' אייר תרס"ב, ומצבתה הוקמה בל"ג בעומר. הספדיו של בעלה בראש ח"ב), בתם של ר' אברהם יקיר מחסידי סטרטין בבילקמין (נפטר בי"ח תמח), ב"ר משה, ושל חנה שרה בת לאה. סמך לשולחן חמיו שהבטיח לו מזונות כמה שנים. הגה שם בתורה בהתמדה ומתוך סיגופי הגוף. משנפטרה חמותו ביום י"ג שבט תרי"ג, שב לזלוטשוב.

פתח בימ"ס ליין אותו ניהלה רעיתו, והוא עזר לה מעט. את כסף נדוניתו השקיע גם במסחר עצים ופשתן ע"י נאמן, וסחר גם בשוורים. אף שם לא ביטל רגע כמימריה, וסיפר לבנו כי חזר אז על השו"ע ד' מאות פעמים. ישב יחידי ללמוד בביהכ"נ שבעיר גם בחופשת הקיץ, ותמיד ראוהו כששפתיו נעות, עוסק בהלכות הזמן. מאס ברבנות, ואף בזקנותו אמר שאם היו לו כמה אלפים היה מניח הכל ועולה לא"י. שלא לרצונו נסתבב הדבר שנאלץ לקבל עול רבנות. בעת מלחמת אוסטריה־גרמניה שלח בתרכ"ו מטען גדול של פשתן ברכבת לקראקא לצורכי הצבא. היא נתקעה שם, וכשנעשה שלום ירדו המחירים, ולא כיסו אפילו את דמי ההובלה.

הפסיד אז את כל הונו, וגם אביו לא היה יכול לסייעו, כי אף הוא הפסיד אז הון עתק בעסקיו. בו בפרק הוצעה לו רבנות לשנב ולא נענה לה, כי כשפתח תנ"ך כמנהגו נפל לו פסוק שאינה בשבילו.

בתרכ"ז נתקבל לרבנותו הראשונה בפוטיק זלוטי. נסע לשבת לרד"מ מצורטקוב בעל האחוה עם גיסו ר' חיים זיידן מהמקורבים בחצר, ונשא חן בעיני הרבי. דעתו קבעה, אף כי החסידים ביכרו אחד משלהם, ולא מי שממשיך לנסוע פעמיים בשנה לזידיטשוב, ורק פעם בשנתיים לצורטקוב. קנה את עולמו בעת שהגויים נקהלו לפגוע ביהודים, וכאשר יצא אליהם במסירות נפש, נפל עליהם פחד ומורא למלא את מבוקשו בהערצה. כשפרצה שריפה בעיירה, קפץ מהחלון להציל כמה מספריו. במלאת לו שש שנים במקום, לא נשמע לו גביר אלם שהזהירו לבל יוציא גט כתב סירוב. הרב לא ויתר, ועמד על שלו בתוקף. באותו יום נקרא להספיד ביזלוביץ הסמוכה את האב"ד הישיש ר' מרדכי שנייער שנפטר ביום י"ד סיון תרל"ג. בני המקום קבלוהו על מקומו, ולא הניחוהו לשוב. גם קודם לכן הקריבו לפניו כל דבר הקשה. בא לשבתו הראשונה פרשת בהעלותך, ובדרשתו בהלכה ואגדה קרא לייסד ת"ת (דוד חלפן הלוי, המגיד, יז, 233, 281). כיהן שבע שנים ביזלוביץ, חכה להערכה כללית גם בין הנכרים. מתדיינים שבאו לפני השופט הגוי, שלחם אליו. באלול התבודד בביהכ"נ מהבוקר עד הצהרים מוכתר בטלית ותפילין, ובנו משער שעסק אז בקבלה. סיבת עזיבתו את המקום, אחרי שבן בליעל חכר את מכס הבשר, ולא היה בידי הקהילה לשלם את משכורתו. נתקבל אז פה אחד לרבנות סניאטין, אלא שהמכתב נתעכב כי נשלח בטעות ליזלוביץ שבהונגריה.

בתחילת תרמ"א כנראה (ולא בתרל"ח) נסע לברצץ להספיד את הראב"ד ר' יעקב סגן הכהן, ונתקבל על מקומו ללא שנקרא רשמית האב"ד. רה"ק רז"ו פורילע לא הסכים לשנות את התקנה שלא יוכתר בעיר אב"ד אחרי הדע"ק. אמרו שמשום כך עזב אח"כ, ואין זה נכון, שכן הם היו בידידות רבה. ליזלוביץ נתקבל אחריו תלמידו המובהק ר"מ ארק, שמילא בעתיד את מקומו גם בברצץ וכמשיב הדור. כיהן בברצץ כשנתיים. למדני העיר התפלאו על כוחא דהיתירא שלו בשעת דחק גמורה: לכתוב גט אחרי חצות הלילה, ולסדר חופה אחרי כניסת השבת. ענה להם שתבוא תמיהה שלישית ותתרץ זאת, ואכן נקרא אז להספיד את ראב"ד ברזן. בהזדמנות זו קבלוהו ראשי הקהילה לרבנות העיר, ויצאו לקראתו עד פודהייץ. האב"ד הקודם ר"י שמלקיס המליץ עליו, חכה מול מועמדותם של ר' יעקב ויידנפלד ור' משה תאומים. החל לכהן בתרמ"ב (ולא בתר"ם) כשלושים שנה, ועל שמה נקרא לתהילה ולתפארת.

נקשר בברזן בעבותות אהבה, ומיאן להיפרד ממנה. לשוא סברו שאינו עובר לקהילה גדולה יותר מחוסר כסף. כשנפטר בתרמ"ב ר' יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב לא נתרצה למלא את מקומו, באמרו ששם מכירים אותו כולם כבן העיר בלשון אתה, ולא תהיה לו השפעה. במשך השנים דחה את הצעות קולומיאה, קראקא, ושאר ערים. בתרס"ב דובר בו נכבדות לכהן כרב הכולל באמריקה, אך טען שהוא קשיש מדי לתפקיד זה, ויש לבחור בצעיר ממנו. הותנה עמו כי מפסח עד סוכות יתפלל כל שבת בביהכ"נ הגדול. מפקד הצבא שסירב לשחרר את החיילים היהודים לשבועות, הפך למעריצו הגדול משראה שמשמים עושים רצונו, והמטירו במפתיע גשם זלעפות. בעל מזג טוב, והתרועע עם בני כל הגילים — כל אחד בשפתו. ביטל עצמו בפני כל אחד, וחיבב במיוחד תלמידי חכמים. הראה להם את השאלות שקיבל, וביקש לשמוע את חוות דעתם. רק בעניני שמים היה תקיף כחלמיש. לכל דין תורה השתדל לצרף שני דיינים, ולחתור לפשר שלום. הסביר את הנימוקים לפסקו, ויצאו ממנו מרוצים ללא עוררין.

שר התורה בדורו, וסמכות תורנית עליונה בגליציה ומחוצה לה. המנ"ח צירפו פעם לבית דינו, ואמר שיפה כוחו של צורבא דרבנן זה מכוחנו. אחרי פטירת ר' יצחק אלחנן, בחר בו האדר"ת כרבו להורות לו הלכה. גם החפץ חיים שלח אליו כל דבר הקשה בהוראה. הרב קוק אמר עליו שהוא גאון יוצר, ומשתמש בבקיאותו לדמות מילתא למילתא. רי"א קמלהר כתב בתרצ"ב לרבי מאחרוב, שבדורנו נתקבל המהרש"ם כפוסק ולא רי"י שמלקיס אף דחריף מיניה טובא. מתמיד בלימודיו, ולא החסיר מעולם משיעוריו הקבועים ליום: י"ח דפי גמרא, מסכת שלימה משניות, כ"ה פרקי תנ"ך. מהר"ם שפירא שימשו חצי שנה כי סבתו היתה זו' השניה, וראה נפלאות מבקיאותו. כשהתפעל מזכרונו, אמר לו מה הפלא כשחוזרים על טור ושו"ע מאה ואחת פעמים. מיהר להשיב לכל מכתב סמוך לקבלתו, וחתך הדין במלוא סמכותו. יש והתנה את פסקו אם יסכימו עמו גאונים אחרים. בעל כוחא דהיתירא, והמנח"א התרעם עליו בשל כך. כל רז לא אניס ליה, וידע להשתית כל פסק על יסודות נאמנים. נשען על ספרי ראשונים שנדפסו מקרוב, על אחרוני זמנו, על מדרשים כשאין להם סתירה בש"ס, על פירושי נ"ך, ועל דברי גדולי החסידות. סמך גם על הנט"ש והדע"ק רבני בוצץ שכתביהם היו בידו.

נשאל על הרבה ענינים אקטואליים וחידושי מדע. כשחקר ענין הלכתי בדק במילוני הלשונות לוודא דבר על אשורו. כן שאל רופאים או עיין בספרי טבע ידיעות שיסייעו לו להשיב. שלט בגרמנית על בוריה, בפולנית וברוסית. רש"ב פלדמן ראהו משוחח בגרמנית, ומסתייע ברשימות קצרות של מראי מקומות להיזכר. בקי בדיניהם של נכרים, ובנושאים כלליים. שופטי הערכאות בקשו את עצתו במשפטים מסובכים. יש והוא ביקש את חוות דעתם מהו דינא דמלכותא. קיבל כל יום עשרות מכתבי שאלה, ושקל הרבה עד שענה. תיקן ומחק, ופעמים כתב פעם שניה ושלישית. רב מפולין שישב אצלו שמונה ימים סיפר שקיבל 115 שאלות במיגוון נשאים. הדוור בברזן אמר, שכל יום הביא שק מלא מכתבים. ביתו המה אנשים: בעלי דין, עגונות, רבנים (אסמכתא לפסקיהם), שובי"ם (לבקש קבלה), מחברים (העניק מאות הסכמות), וצורבים (לקבל סמיכה). היתרי הוראה נתן לאחר בחינה מדוקדקת, ובלשון המותאמת לכל אחד. הנהיג לתת בשני שלבים יורה יורה וידין ידין.

דרשן מעולה הבקי באגדה ובמחקר. קבלה למד בלילות. יפה תואר, פשטן ועניתן, וחכמתו השתקפה מעיניו האציליות. לא הטריח איש, והוציא בעצמו את הספרים שנזקק להם. לבו טוב ורך, וביקש שיקיצוהו כשבא מישהו עם שאלה לבל ימתין. נזהר שלא לצער איש, והרבו להתיעץ עמו. בכל בוקר יצא לפזר לפני ביתו גרעינים לעופות. היו לו חלומות של מאורעות או פירושים. בתרס"ד חלם מפטירת הרבי מאלסק. בנו מספר כי באחד מחלומותיו באדר תרס"ז נגלה אליו אביו, וסיפר לו כי בשמים קוראים לו חמדת הזמן או העתים. זהו גלגולו השני, ובראשון היה כהן בימי בית שני, ועבד במקדש כ"ד שנה. נפלאות סיפרו על ברכותיו שנתקיימו, והמוצאות את אלו שלא נשמעו לו.

ער לבעיות השעה, ופעיל בענינים ציבוריים. יצא מיזמתו לעסקנות לרדוף שר"ב שקם בלי רשות הרב, או מזייפי יי"ש בהונגריה. עודד את מו"ל המצפה, והזמינו לאסיפת סנדובה וישנה. בתרס"ב יצא בקול קורא לעזרת הישיבות והתתי"ם: וניגש הכהן ודיבר אל העם. דאג גם לחיילים היהודים. יסד בברזן את ישיבת תושיה "ידעת תורה", והביא לה רמי"ם מעולים. הקדים את אגוי"י בדאגתו לכלל. תבניתו להקמת הסתדרות ישורון לחיזוק הדת והחינוך נתקלה בהתנגדות דרבי מבלז, ולכן משך את ידיו. אהד את הציונות, הרב קנול מספר כי בין מורי ישיבתו היו חובבי ציון נלהבים. כשד"ר מאיר גייער בא בעקבות רש"פ שרייער לבקש את תמיכתו בציונות, אמר שאם יעמוד בראש והחופשים ייגררו אחריו ילך עמו, אבל לא כשהם בראש והוא נגרר אחריהם. בחורף תרס"ז קרא לאסיפת רבנים ארצית בסנדובה וישנה, וישב בראשה. נתקבלו בה החלטות לישוב מחלוקות בין הכוללים בירושלים, ונגד פירצות בדת כגון תנאי בנישואין. נכדו ר' יוסף מדולינא סיפר, כי באסיפה חשו צדיקים רבים לקיים בו מצות שימוש חכמים. בתבונתו יישר בין חילוקי הדעות, כדי להגיע למסקנות מוסכמות. בחורף תרס"ט נסע לטרנוב לישיבה עם עוד ד' גאונים בענין מעות א"י. בתר"ע נעכרה רוחו בגלל פרשת השו"ב בסנשורץ. גדולי הונגריה אסרוהו וחיברו על כך כתב יושר ודברי אמת, שעה שהוא וגדולי גליציה התירוהו כנדפס במשפט לעשוקים. סגולת התנ"ך בה השתמש כל ימיו נלקחה ממנו בזקנתו, וסבר שזה בגלל הפרסום הרב.

בערב שבת שירה חלה מאד, ואמר שמרגיש כי קרוב יומו. בשעותיו האחרונות דחה הצעה לשתות יין להתחזק, באמרו ששתוי אל יורה, והוא מכין עתה את דרשתו למעלה. נפטר בן ע"ז בליל יום ג' ט"ז שבט תרע"א. הרב אהרן (ולא נתן) לוין בא להספידו (דראהאביטשער צייטונג, י"ט שבט תרע"א, 5). רמח"א בלוך הדפיס אז קונ' הר שלום להספידו, ואינו מצוי. הספדו בחרוזים של ר"י גרינלד שהיה אז בחור בסיגט נדפס במחז"ה. בצוואתו ביקש שלא יקימו אהל על קברו, שלא יכתבו תארי כבוד במצבתו, ושלא יספידוהו בפניו. תמונתו היחידה צולמה ע"י נכדו, כשיצא לקידוש לבנה.

ילדיו: א. ר' יצחק אב"ד חצי עמר; ב. ר' צבי הירש מבוברקא ולבוב. בין שניהם נתחלקו כתבי אביהם, וחלקם אבדו בימי מלה"ע א'; ג. לאה זו' ר' שמעון באב"ד אב"ד ינוב, בחזנוב וברזן; ד. חנה שרה זו' ר' שלום רובינשטיין־שפירא אב"ד לנטשין שליד נדבורנה; ה. שיינצא זו' ר' חיים יעקב לנדא אב"ד צורטקוב. חתניו סברו שיירשו את כסאו בברזן, אבל הקהילה החזירה את הרבנות למשפחת הלפרין; ו. רחל (רחצי). נישאה בזווו"ר לר' אברהם ויידמן בעל אחוזת סיריפיניץ שליד הורודנקה. המהרש"ם רצה בתרס"ב לשדך לבתם דבורה פרל (נפטרה ב' טבת תר"ף) את ר' חיים בלוך, ולא רצתה חסיד חסר השכלה. בזוו"ש נישאה לר' יוסף. נפטרה ביום י"ב אייר תרע"ב; ז. מלכה (אייזנברג). נפטרה ביום כ' טבת תרנ"ט. כשהתאלמן נשא את גיטל אלמנת ר' שמואל יצחק שור אב"ד מנוסטרישץ. הצטיינה ביר"ש, צניעות, אהבת ישראל, ועזרה לקשי יום. נפטרה בקרלסבד בת ס"ב אחרי מחלה קצרה בעש"ק כ"ד סיון תר"ע, והובלה למנוחות בקראקא (י"ב מקראקא, המצפה, א' תמוז, 4). בתשובותיו מזכיר בין מחותניו את ר' יונה א"ב בבוצץ (ח"ד, קיד), והרב יצחק זאב הכהן (ח"ג, קכו), ואת תלמידו רא"ק מקריסנפולי (ח"ז, לו בתרנ"ד).

הניח שלושים כרכי חיבורים, ורק אחדים נדפסו בחייו. משפט שלום על הלכות הנצרכות ליושבי על מדין בשו"ע חו"מ, כהלכות שותפות ומקח וממכר, שדכנות ותיווך. בסוף הסימנים רלא, רלז, קונ' תיקון עולם, לקט כל ההלכות על תקנות הציבור וחזקות בתים ורבנים. לעמבערג, רי"מ שטנד, תרל"א, ט, קיט ד'. בהסכמת השו"מ כותב: בקיאות נפלא הן מפי סופרים וספרים, הן אשר זכה ממעל מתנת כהונה. והנה אני מכירו כמה וכמה שנים אשר שקד על דלתי התורה בחזקה, יגע ומצא כדי מדתו, וכמה פעמים היה לו פתחון פה לפני בכמה ענינים, ואפס קצהו הראה והביא בספרו כאן, אמנם רבות אשר אתו בכתובים... מה מאד יקר בזמננו אלה, איש כזה היושב על התורה והעבודה, ומשמיא זכו ליה להביא חדשות ונצורות. בהתחלה קונ' שושנת יעקב מאחיו. בהקדמתו באגדה כותב, כי בגלל ההוצאות נבצר ממנו להדפיס על כל יו"ד וחו"מ. מודה לגיסיו ר' חיים ורמ"מ מייזלס שטרחו בהעתקה, ולאחיו ר' יצחק שגם סייע לדפוס. את הספר סידר בשנה, והוא על הסימנים קעה־רלז. מדף קטו תשובה בהל' מתנה, קר"א והשמטה. הוספותיו דרכי שלום נדפסו בספרו דעת תורה גילוי דעת על הל' שחיטה. נדפס שנית בהוצאת בימ"ס ר' פייבל ראזען בווארשא. פיעטרקוב, דפוס ר' שלמה בעלכאטאווסקי, תחילת תרס"ג, ל; ק ד'. נוספו בהתחלה הקדמת אגדה מהבן המו"ל ר' יצחק, וקונ' משמרת שלום — הוספות. בדף האחרון חי' בנו ר' משה. מהדורה מתוקנת, ירושלים, דעת תורה, תשמ"א, 22, 232 עמ'. בהקדמת הנכד המהדיר מפרט את שכלולי ההוצאה בה הציג למעלה את פנים השו"ע, ואת הוספות משמרת שלום וקו"א כל דבר במקומו. ד"צ בתש"ן. הספר עורר תשומת לב בעולם התורה, וחולל מיפנה בתולדות הפסיקה הרבנית. למדן אחד הצביע על כך בהספדו (א.ק., המצפה, כ"ד אדר תרע"א, 2), והיטיב לתאר: בספרו זה נטה מדרך הפלפול של קודמו הבית יצחק. בקיאותו אינה כזו של השו"מ, אלא היא בקיאות יוצרת. גם לא כרמ"י הורביץ שלא עיין באחרונים באומרו שגם הוא אחרון, אלא עיין בכולם אף בקדמונים ובצעירי זמנו, באגדות ובפירושי נ"ך. בעקבותיו רבים מהלומדים שינו את פני דרך הלימוד. ספרו גילוי דעת בו חתר לשרשי הדין והקל ביסודות ההלכה, נתקבל יותר מהיד יהודה המתנגד שהכריז על כך.

דעת תורה על הל' שחיטה, והוא גילוי דעת בחידושי דינים. לעמברג, דפוס פעליקס בענדארסקי, תרנ"א. בהקדמתו כותב שעמו ו' כרכי שו"ת (1200), כרכי דרוש, חיבור עמ"ס מו"ק, כללי הש"ס, ואין ידו משגת להדפיסם. בהתחלה שער' שלום באגדה. שנית עם הוספות ע"י רמ"י פלדמן. טאלטשווא, דפוס ר' בנימין פרידמן, תרע"א, ז, קיד ד'. בהקדמת המהדיר מבכה את חו"ז. בדפים א"י הפתיחה ראשית דעת. בדף צא זכרון משה מאביו. בדף צב זכר זאת ליעקב מאחיו. מדף צג ע"ב י"ח שו"ת דרכי שלום. מדף צט ע"ב דרכי שלום — הוספות למשפט שלום, ודינים מחודשים מכתבי הדע"ק. נוסף במהד' ב מדף קב ע"ב קו"א להל' שחיטה עם שו"ת. בדף האחרון תיקונים. בצוואתו כתב שקיבל מאביו מעזבון אחיו 692 להדפסת ספריו, ומבקש שיו"ח ימשיכו להדפיס את חיבוריו וחיבורי בנו ר' יצחק.

גילוי דעת על יו"ד הל' טריפות, חידושי דינים, פלפולים ותשובות. א. דעת תורה באריכות, ב. מי הדעת בקיצור. מונקאטש תרנ"ב, ד, ריט; יד, ג ד'. בהקדמתו מודה לבני משפחתו שסייעוהו, ומבאר את שם הספר. הקדמת האגדה שער' שלום. הפתיחה ראשית דעת. הספר מדף יג ע"א. בסוף קו"א ומהדו"ב. מהדורה שניה ע"י חתנו רמ"י פלדמן עם הוספות, תיקונים, וקו"א מכתב ידו. סאטמאר תרע"ג. מעבר לשער מחירי ספרי המחבר. הערות ותיקונים צירף בסוף השו"ת ח"א וח"ב. גילוי דעת על יו"ד סי' סא-סט. מחיוז כתר אחד. סאטמאר, דפוס ר' וולף שוורץ, תר"ף (צ"ל תרע"ז?), ב, יב ד', עם הקדמת המו"ל רמ"י פלדמן. בעל אבני נזר אמר על הספר שדרכו היא דרך הש"ך. בהקדמת דרכי תשובה כתב שדרכו להקל יותר מדאי בהוראה.

דעת תורה יו"ד מהד' חדשה מתוקנת של חלק א־ב שחיטה וטריפות, עם הצגת סעיפי השו"ע וקר"א במקומם. ח"ג לראשונה מכ"י, סי' סא־פו, מהל' מתנות כהונה עד סוף הל' מליחה. ירושלם, דעת תורה, תשל"ו, 4, 8, רג; 18; 189, 2, ז עמ'. בהקדמת נכדו המהדיר מספר על יגיעתו לצלם בהקטנה את שני החלקים הראשונים מספרים נקיים. בעמודים האחרונים קונ' נתיבות אור, הערות קצרות על נתה"מ. כרך ב: 190־448 עמ'. עמו ח"ג המסודר מחדש, תשל"ה, ד, רטז עמ', הקדמה, ותודה לממון ש"ב ר' שמעון פלוטשניק נכד המחבר. מעמ' קעא לקט תשובותיו על סימנים אלו ומפתחות. ד"צ מוגדל של הוצאה זו על הל' שחיטה וטריפות בלבד, ירושלים, דעת תורה, תשמ"ב.

דעת תורה, שו"ע יו"ד הל' נדה ומקואות, ערך נכדו רש"מ עם בנו ר' יצחק. ירושלם, דעת תורה, תש"ל, טו, רלב עמ', בסיוע רצ"א הלוי וקסמן ממונסי נכד הבני"ש, הקדמה, מאמרי מוסר. מעמ' רלג תוכן קי התשובות שבשו"ת, מבלי להביאן במלואן.

דעת תורה על יו"ד: א. הל' צדקה. ב. הל' אבלות. בסופו תמצית פסקי ההלכות שבדע"ת ובשו"ת לראשונה מכ"י. מפוענח ע"י נכדו רש"מ, בסיוע בנו ר' יצחק. ירושלים, דעת תורה, תש"ם, ד, עז; ו, רכד עמ'. בהקדמתו מקוה להדפיס עוד על הל' בב"ח ותערובת, מאכלי עכו"ם וריבית, והל' נדרים ושבועות, ומבכה את פטירת רעיתו. בסוף תודה למסייעיו, ובהם גם נכדי המחבר ר' מרדכי חנא פוקס ור' משה בורשטיין.

דעת תורה, שו"ע יו"ד הל' תערובות, בפורמט מוקטן, תשמ"ח, יא, רפז עמ', בסיוע רצ"א וקסמן. בהתחלה מאמר הגלות, התשובה וימות המשיח, ודברי הכהן העורך הלומד עמו בחברותא, על דרכו של המחבר בחיבורו.

דעת תורה הל' ריבית, תשנ"ג, רלה עמ', לראשונה מכתב יד. בהקדמת הנכד המהדיר כותב שגליוני כל ש"ס בבלי נדפסו ע"י ר' חנוך אליעזר וגשל בש"ס החדש שהוציא לאור. מקוה להוציא עוד ד' כרכים להשלמת יו"ד, וכן על חו"מ.

דעת תורה הל' כבוד אב ואם, תלמוד תורה, צדקה ומילה, תשנ"ד, שפו עמ'. בהקדמת הנכד המהדיר מבאר שהל' צדקה נדפסו מחדש כדי שיבואו על הסדר, ובגלל דברים שנתחדשו אחרי ההדפסה הקודמת. הל' מאכלי עכו"ם, יין נסך, עבודה זרה, מכתב יד, תשנ"ז, רצט עמ', בלי השו"ת השייכים.

דעת תורה, חידושים ופסקים על שו"ע או"ח עם הפנים, ובסוף כל חלק השו"ת השייכים לו. ח"א עד סוף סי' קמט. ירושלים, דפוס התחיה, תשי"ח, כ, ערב עמ'. ערוך ומסודר ע"י בן בנו, ראש ישיבת בימ"ד גבוה להוראה לעדות המזרח הנקרא אהלי שם על שם זקנו. העתיקם מכתב יד המחבר בשולי השו"ע והמפרשים, ופיענח את רמזיו. ביאוריו שלו הוקפו במרובעים. בהתחלה דברים קשים על העברת העולים על דתם, וג' מאמרי מוסר. בשלישי מספר בשבחי זקנו ואביו. בדף האחרון רשימת חיבורי זקנו, ובהם דעת תורה יו"ד ב"ג, משפט שלום יו"ד א, ג, ספר הדרושים, תכלת מרדכי ב, הגהות על הש"ס ב"ד נשים־קדשים, על המשניות, ועל הירושלמי א־ב. ח"ב, סי' קנ־רמא, תש"ך, יב, קצב; נג־קד עמ', עם הסכמת רד"ב מטשבין ומאמר מוסר. ח"ג, הל' שבת, סי' רמב־שדמ, תשכ"ב, ד, ש עמ'. בהתחלה הספד על אמו, וד"ת שמסרה מבעלה. בסוף מפתחות לג' החלקים. ח"ד, הל' עירובין, סי' שמה־תכח, תשכ"ו, ח, קנד עמ'. בהתחלה מאמר מוסר. בסוף שו"ת גם להל' שבת, קג־קפב עמ'. ח"ה, הל' פסח, סי' תכט־תצד, מכון דעת תורה, תשכ"ט, 8, ריח עמ', מאמר מוסר. השו"ת בעמ' קעט־רצו. הערות המחבר במפתחות שולבו בפנים. במסייעיו ר' משה בורנשטיין שזו' נכדת המחבר. ח"ו עד הסוף, סי' תצה־תרצו, נערך בעזרת בנו ר' יצחק, דפוס חמד, תשל"ג, ו, רעט עמ'. השו"ת בעמ' רצא־שכז. ד"צ מהד' א, ת"א, דפוס אסתר, תש"ך, בשלושה כרכים, ובהשמטת השו"ת מכיון שנכללו במהדורת השו"ת תשל"ד. ירושלים, מכון חתם סופר, תשל"ה, עם שינויים קלים במספרי העמודים. ד"צ בארבעה כרכים, ברוקלין, היכל הספרים, תשמ"ב. ח"א עד סי' רמב, ח"ב הל' שבת, ח"ג מועדים, וברביעי רוכזו כל השו"ת על סדר שו"ע או"ח.

עת ספוד, קינה על רצ"ה הכהן רפפורט בנו של ר' שמעון מברון שהיה גיסו של ר"י שמלקיס. מונקאטש, דפוס צבי יעקב קאהן, תחילת תר"ס, יח ד'.

שאלות ותשובות מהרש"ם. ח"א מט' מהדורות שעמו ובהם כאלפיים ושלוש מאות תשובות. ווארשא, בימ"ס פייוול ראזין, דפוס שולדברג, תרס"ב, כ, קט ד', רל סי', משנת תרנ"ח בקירוב. בדברים קצרים מעבר לשער מודה לבנו ר' יצחק שטרח בהעתקת הכתבים וסידורם, ונסע לשם כך לוורשא. מציג הקדמת אגדה, ומודה גם לר' יהודה ליבוש מונק מוורשא שסייע להוצאות הדפוס. במפתחות שבהתחלה על סדר השו"ע תוספת הערות. מדף קי ע"א הערות ותיקונים לספרו גלוי דעת, בתוספת תשובות. בסוף מפתחות על סדר הש"ס. ח"ב, פיעטרקוב, דפוס ר' אברהם רויזנגרטן, תרס"ה, קכו, כג, ג ד', ער סי', מהשנים תרנ"ח–תר"ס. בהתחלה הקדמת אגדה מבנו, והספדיו של אביו בלויה ובהקמת המצבה לאמו. בסוף מפתחות ע"ס השו"ע עם נוספות, השמטות, הערות לגילוי דעת, תיקונים ומפתחות הש"ס. שני החלקים חזרו ונדפסו שם סטריאוטיפית בתר"ף לערך. ח"ג ע"י רמ"י פלדמן עם הקדמתו באגדה, ותודת המחבר אליו. סאטמאר, דפוס ר' וולף שוורץ, תר"ע, א, שכו ד', שעה סי', מתר"ן–תר"ס. ח"ד עם הקדמת אגדה מהמהדיר רמ"י. ב, פא ד', קנב סי', מתר"ם–תר"ס. בסוף דרשתו מתרל"ו. ח"ה משנות התר"ל, עם הקדמת אגדה מהמהדיר שציין את הערותיו בר"ת א"ה. סאטר מארע תרפ"ו, צ ד', פד סי'. יש גם הדפסת תרח"ץ. מהדורת צילום, ניו יורק, גראסמאן, תשכ"ב, חלקים ד"ה בכרך אחד. ח"א, א, קט, טז ד'. בסוף נשמטו התיקונים לגילוי דעת, ונוספו ההשמטות והתשובות שבספר משפט שלום. בחתימה עמוד הגהות מרח"ה מייער מקרצקי. ח"ב, א, קכא, כג, ה, יח ד'. צורפו בסוף מאמרי ד' הדרשות. ח"ג, ב, שכז ד'. ח"ד, ג, פא ד'. ח"ה, פט ד'.

(ח"ו) נדפס בירושלם תש"ו מפוזר, צח סי' מתרנ"ב–תרנ"ח, ובתשכ"ח מחדש לפי סדר השו"ע, ו, רמו עמ', רמד סי' משנות התר"ן. בהקדמת נכדו המהדיר כותב שסידרו במשך ששה חדשים, ומוסר ידיעות ביבליוגרפיות על כתבי המחבר. בנוסף לדעת תורה או"ח א"ד שהדפיס, עמו עוד ב"ג עד הסוף, דע"ת יו"ד א"ה, וחו"מ א"ב. על אהע"ז נגנב בברון, והמחבר הצטער מאד על כך, במיוחד על עניני עגונות בסי' יז, באמרו שהיה חוסך טורח רב לרבני העולם. (אבדו גם ספרו על הל' גיטין ושמות אנשים, והגהותיו על הרמב"ם). כמו"כ הגהות על בבלי וירושלמי א"י; ספר הדרשות לשבתות דריגלא; תכלת מרדכי א"ב עם יותר מאלף גליונות. מקוה להוציא עוד את עין הרועים ח"ב אותיות פ"ת, וכל התוספתא של אביו. זה מקרוב הדפיס ח"ז של השו"ת. בכרך הנוכחי כל השו"ת שנותרו אצלו, ובס"ה 1673. היתר עד 2300 שהזכיר המחבר היו אצל דודו רצ"ה, ועלו באש בשריפת ביתו. את מחצית הספר ובו רוב השו"ת לאו"ח ויו"ד הדפיס בתש"ו כפרי ביכוריו, עם ביאוריו הארוכים אהלי שם בסוף הספר. נדפס בחמש מאות עותקים ואזל. כאן השמיט את אהלי שם, והותיר רק את ההערות הקצרות שבפנים מתחת לקו. מודה לממנים קרוביו ר' יעקב וזו' חיה מרים שבדרון מנויארק.

ח"ז, ירושלים תשכ"ז, ב, רטז; ק עמ', ריד או ריח סי', משנות תר"ן–תר"ס. מפתח כללי לשבעת חלקי שו"ת מהרש"ם, אנציקלופדיה ל־1926 (צ"ל 1576?) תשובותיו, נערכו ע"י נכדו רש"מ, ירושלם תשל"ג, ק עמ'. מסודר לפי סדר ד"ח השו"ע ומסכתות הש"ס. ד"צ א"ז, מכון חת"ס, תשל"ד, עם הוספות. בסוף ח"א דף הכולל ה' תשובות לרי"מ היבנר בתרנ"ב–תרנ"ח מתוך ספרו שו"ת הד"ר. לח"ז צורף ד"צ מפתח שלו.

ח"ח, מלוקט מספרי השואלים, מירחונים, מהסכמותיו, כמאה חדשות מכתב יד, מיוסד בחלקו על רשימות שנמסרו למהדיר בהמלצתי לספרית שוקן, מועתקות ע"י נכדו ר"מ שטרולי, עם הערות הנכד המהדיר רש"מ. ירושלים, דעת תורה, תשמ"ח, ט, שלז עמ', רצו סי', בתרומת ר' שמעון פלוטשניק. בהקדמת המהדיר מגולל כיצד מגיעות אליו בדרכים פלאיות תשובות חדשות, וכן נמצא משפט שלום חו"מ מהדו"ב עם הגהות המחבר. הגהות אה"ע שאל ממנו אחד, והחציף להכחיש. בסופה מודה למסייעיו שהמציאו לו מקורות לתשובות.

ח"ט, כקודמו, תש"ן, יד, רמ עמ', קעט סי'. בהקדמתו המוסרית של הנכד המהדיר בה מזכיר את קריסת רוסיה מביע תקוה להוציא מחדש את כל החלקים, ולהציג בח"ט את המפתח לכולם. בתשעת הכרכים 3753 תשובות (צ"ל 2401?), ובהיקפים כאלו נדעו רק שו"ת הרשב"א והרדב"ז.

עוד השיב: למהר״ם (ח״ה, מט, נד); למאה״ג מוהרמ״ק (ח״ג, קסא); למהר״ש (ח״ח, לה בתרס״ד); לרא״ל (ח״ט, עז); לר״מ (ח״ט, קלט); לידידי רצ״ה הלוי ששלח חי׳ הריטב״א (ח״ג, שמו); לבי יחזקאל (ח״ח, רפד בתרס״ז); למופלג אחד בפודקמין (ח״ז, תשכ״ח, קכח, גילוי דעת, קרא, א ע״א); בברצץ (ח״ט, נד); למשכיל אחד בקראקא (ח״ז, תשכ״ח, רמג).

הגהות מהרש״ם על הש״ס, עד סוף מועד, ע״י רמ״י פלדמן שצירף מחידושיו בר״ת מ״י. סאטו־מארע, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ב, ד, פו ד'. בהקדמת המו"ל מביע תקוה להדפיס גם על יתר הסדרים. ד"צ מוקטן בתשל"ג.

ליקוטי ופסקי מהרש"ם בש"ס ובשו"ע עמ"ס ב"ב, הועתקו מכתביו ונערכו עם הערות לפי סדר הדפים ע"י בן בנו. ירושלם, דעת תורה, תשל"ח, טז; קמ; טז עמ'. בהקדמת המהדיר מונה את הספרים שזכה לסדר, ומקוה להוציא על שאר יו"ד וכל חו"מ. בהתחלה הקדמת אביו למשפט שלום, ובסוף קונ' תיקון עולם מהמהרש"ם. עמו בשער מיוחד: עטרת יצחק מאביו על תוספתא ב"ב, ח, קסז עמ'. בהתחלה הקדמת אביו לזרעים. עמ"ס ב"ק, ב, קסד עמ'. בהקדמתו מודה לת"ח עלום שם שפיענח את רמזי זקנו, והוסיף הערות קצרות. במסכת זו פיענח גם את ציוני זקנו לשו"ע, ולא רק לש"ס כפי שעשה בקודמתה. עמו: עטרת יצחק, קעו עמ'. בסוף תודות והנצחות.

מהרש"ם על הש"ס, הגהות וחידושים על ב"ק וב"מ, מועתק מכתב ידו בגליונות הש"ס, עם פסקי התוספות והחדשים. ירושלים, דעת תורה, תש"ן, י, שיג עמ', לע"נ ר' אפרים פישל פלדמן. בהקדמת נכדו המהדיר כותב שטעות היתה מה שהדפיס ליקוטי ופסקי מהרש"ם עמ"ס ב"ק וב"ב עם חי' השו"ע. ברכות-שבת, תשנ"ה, יד, שצח עמ'. עם הקדמות נכדיו רש"מ, ור' מאיר שפירא עם ד"ת, הנצחות.

תכלת מרדכי עה"ת. לוקט ע"י בנו ר' יצחק מחמשת כרכים כת"י, והדפיסו בתרע"ג. כשאזל נדפס שנית באותה שנה ע"י חתנו רמ"י: מ. סיגעט, דפוס ר' ירחמיאל רוזנטל, ז, קנב, ג ד'. בהקדמת המהדיר מתאר את שימושו בבית חו"ז, וסדר פטירתו. כותב שביקש ממנו להדפיס ספר זה, והעיכוב היה כי ביקש ממנו לצרף חיבור נר מצוה על המצוות שבכל פרשה. חו"ז החל לכתוב זאת, אבל אחרי פרשת לך נחלה. בהקדמת בנו שסידר את הספר מפליג במעלות אביו, ומספר מתולדותיו. מציג את שתי צוואותיו בהשמטת הענינים הכספיים, וההספדים שנשא בירושלים בתענית אסתר בביהכ"נ של כולל גליציה על אביו, וביום היא"צ של אמו בהעמדת מצבה לאביו בברזן ביום י' אייר תרע"א. מדף קמו ע"ב מטעמי יצחק מהבן על דברים. בסוף לוח התיקון, ומכתב הפצה של המו"ל, עם מחירי הספרים של חו"ז. בספר מובא גם מהמורה נבוכים, עיקרים, ספרי דרוש וחסידות, ומימרות ששמע בעצמו מצדיקים. ד"צ, ירושלים, פרדס, תשכ"ג, ספירות עמודים רבות.

מהדורה חדשה מוקטנת, א"ג, ירושלים, דעת תורה, תשמ"ו. בהקדמת הנכד המהדיר לח"א מפרט שכלולי הרצאה זו. בתחילת ח"א התולדות, מועתקים מדרכי שלום, תצלום השער וההקדמה ממהד' ב. בסופו בשער מיוחד דרושי מועדים וליקוטי אגדה מסודרים מחדש, פו עמ'. נדבת ר' אברהם ברוך כהנא נכד בעל קונ' הספיקות. ח"ב, מחזור שני עה"ת (מועתק מחמשת כרכי כת"י שנשתמרו), נ"ך, ובמיוחד תהילים ומשלי, וליקוטי אגדות על כל הש"ס. ח, תנא עמ', נדבת ר' מרדכי חנא הלוי פוקס חו' לאה בת ר' אברהם דוד ברצ"ה בן המחבר. בהתחלה הנצחות והקדמה קצרה. מביע בה תקוה להדפיס מכתביו גם את ההגהות על התלמודים, יו"ד הל' תערובות, שו"ע חו"מ, וחי' על הדפים הראשונים בכל מסכת. ח"ג, מ"ה דרשות הלכה ואגדה לשבתות דריגלא מספרו דרשות מהרש"ם כת"י, מהשנים תרל"ד–תרס"ג תבג עמ', נדבת נכדו ר' שמעון פלוטשניק. בהקדמת המהדיר מקוה להדפיס גם את ספרו דעת תורה על הל' נדה ומקואות מהד' ד. מעמ' שנא דינים שלימד בדרשותיו, ובעיקר לפסח. מעמ' שעב קטעים שונים בהלכה. מע' שפג ההגהות על ס"ח עם פענוח המו"ל. מעמ' שצט הספדים על הגדולים שנפטרו בזמנו.

ליקוטי תורה מספר תכלת מרדכי עה"ת. סאטר מארע, דפוס מאיר ליב הירש, תרצ"ג, כד ד'. בהקדמת המו"ל רמ"י פלדמן מדרגמירשט כותב שספרי תכלת מרדכי אזלו, רבים נשרפו בברזן בפרוץ מלה"ע א', ואין כסף להדפיסו מחדש, על כן הסכימו רבים מבקשי אגדה שילקט פנינים מכל פרשה. בתוך הדברים שיבץ מקורות, כאשר ד"ה יהיה: ליקוט. בג' העמודים האחרונים מספר כמה מחלומותיו ונספות לתולדותיו, לפי קונ' אהל שם שבראש דרכי שלום.

דרכי שלום, כללי הש"ס והפוסקים בסדר א"ב ובהם מאות מחודשים. יצא לאור ע"י בנו ר' צבי מלבוב. בילגורייא, דפוס האחים וויינבערג, תרפ"ט, עו ד'. בעמ' 3–34 קונ' אהל שם לתולדותיו, עם נוספות בעמ' 36–40 ששמע מפיו וראה נכדו ר' יוסף בן מלכה מדולינא. מעמ' 131 השמטות. מעמ' 135 כללי הרמב"ם, והוספות ליד מלאכי. בעמ' 149 ד"ת שהביא מהשר מבלז. בעמ' 150 ימי השנה של בני המשפחה. בדף האחרון לוח התיקון.

עין הרועים, ילקוט פסקים חידושים וביאורים בכללי הש"ס והפוסקים שלא נזכרו בספרי הכללים. ח"א אותיות א-ס. חיברו בנו ר' יצחק, ויצא לאור ע"י בן בנו רש"ם. ירושלים, ביהמ"ד הגבוה להוראה לבני עדות המזרח, תשי"א. עין הרועים השלם, 360 ערכים מא' עד ת', מהמהרש"ם ומבנו. מכון חתם סופר, תשל"ג, ו, רעו עמ'. בהקדמת רש"מ המהדיר כותב שאביו חיבר את הספר בתרל"ו בהיותו בן עשרים. בכל מקום שציטט מאביו הובאו הדברים במהדורה זו במלואם. מעמ' רלז מילואים. מעמ' רמח 42 ערכים קצרים. מעמ' רסט מפתחות. צולם כשעמו טיב גיטין לראז"מ, דעת תורה, תשמ"ג, בתוספת שורות בהקדמה על תוכניותיו.

מהרש"ם חנוכה־פורים בהלכה ובאגדה, מלוקט מחיבוריו ומכתב ידו. ירושלם, דעת תורה, תשנ"ה, ה, קצב ד'. נדפס ע"י נכדו ר' אלעזר בלס, בנו של ניצול השואה ר' מרדכי מיכאל ב"ר מרדכי מיכאל, שנפטר ביום י"ב אלול תש"ל ונטמן בחלקת הלפרין בזכרון מאיר, חו' חנה רחל בת ר' משה ב"ר ישכר בריש אייכנשטיין, נכד החקל יצחק חותנו של ר' אברהם יקיר נכד המחבר. נפטר ביום כ"ז תמוז תשנ"ב, ונטמן בחלקת ספינקא בפתח תקוה.

חידושיו מופיעים בספרים רבים. ארחות חיים על שו"ע או"ח, חלק א־ב. הרב נחמן כהנא מספינקא. מ. סיגעט תרנ"ח. בהסכמת מח' המהרש"ם כותב שהעתיק לו הערות רבות מגליון שו"ע או"ח שלו. הם שולבו כל דבר במקומו. קש"ע הל' שבת עם מנחת שבת. הרב שמואל בורנשטיין משיטאווא, ווארשא תר"ס. נוסף לו בדפים קנא־קנד קונ' אהבת שלום מחי' המהרש"ם. בהסכמתו כותב שזה המעט שנשאר אחרי ששלח כבר את הרוב לארחות חיים. מגן אבות על ל"ט מלאכות. הרב מרדכי בנט. מהדורת ר' יצחק מאיר רפלד, פיעטרקוב תרס"ד, עם הסכמת המהרש"ם ודף חידושים שרשם מכבר על הספר שאינו אצלו. דברי יצחק. הרב יצחק אייזיק וייס ראב"ד מונקטש. מהדורת תרס"ו עם הסכמת מח' המהרש"ם. מעט הד"ת ששלח לו הוצגו בשולי הדפים במקומם. מקור חסד, צוואת רבי יהודה החסיד, עם מילי דחסידותא מהדע"ק, והגהות מהרש"מ בעמ' (27־31. נדפסו תחילה ביוזפוף תרל"ז). הרב ראובן מרגליות. מהד' ב. לבוב תרפ"ח. נכללו גם במהדורות נוספות, והוצגו בשני הדפים האחרונים של ספר חסידים, ד"צ מוגדל, ב"ב, יהדות, (תשמ"א), עם הוספות שצולמו בהשמטה מכוונת של מקורם. יגדיל תורה זכרון יהודה, חידושי ר' יהודה ליברש מונק מווארשא, בילגורייא תרפ"ט, עם הסכמת המהרש"ם מתרס"ב. בעמ' 124־130 קונ' התשובות מתרס"א–תרס"ז, י' סי' שהשיב לו המהרש"ם (ט, י מבנו ר' יצחק). פעמן זהב על שמלה חדשה־טריפות. ר' אליעזר דיכטר שר"ב פריז. בילגורייא תרצ"ג. בסוף בעמ' 300־324 קו"א, חליפת שו"ת שלו עם המהרש"ם מתרנ"ט–תרס"ט. שו"ע יריד סי' שה, הל' פריון הבן, עם הגהות מהרש"ם מכתב יד, ולקוטי פנחס מהרב פנחס זליג הכהן שוורץ. קליינווארדיין, דפוס ר' אברהם יצחק קליין, תרח"ץ, קח עמ', עם הסכמות מתרצ"ט. בהקדמתו כותב שאת ההגהות שלח לו ש"ב רמ"י פלדמן, ועליהם הוסיף ציונים. כתבי הדעת קדושים שהועתקו על ידי המהרש"ם עם הגהותיו, ירושלים תשנ"ו, פה עמ'.

מהרש"ם-הפוסק האחרון, תולדותיו, שיטתו וסקירת תקופתו, ע"י תלמידו "האחרון" חיים בלאך, עם חדו"ת ושו"ת מרבותיו הרי בשמים וערוה"ב. ברוקלין תשי"ד, 4, 64, עמ'. מעבר לעטיפה מכתב ר' יקותיאל יהודה גרינולד המזכיר את העונג שזכה לו בתר"ע להמתין בחברת רש"ם ד' שעות בתחנת הרכבת. מספר מפי רב ששמע בקובנא כי הדרכי תשובה שלח לבקש הסכמה מר' יצחק אלחנן בלי ההקדמה, באשר אם היה רואה את דבריו נגד המהרש"ם לא היה מסכים. בשער הפנימי תמונה וחתימה. מעבר לו דברי המו"ל ר' יעקב יהודה מאיעסקי על תועלת הדפסת תולדות צדיקים. את התולדות החל לכתוב באלול תש"י, וחלם שרבו הסכים לזה. מעמ' 37 מכתב שקיבל בתשי"ג מהרב דוד פלדמן על תולדות המחבר. מעמ' 40 ד"ת מבעל הרי בשמים, ומענה לחורפיו בירושלים על גלגולי המכתבים נגד הציונות שבביכול זייפם. בעמ' 55–61 מכתב מהרב יעקב סנידרס מבזל, עם שתי תשובות שהמציא לו מבעל ערוגת הבושם. בסוף מספר שהכין לדפוס פסקי דינים מרבו, ושלחם לרמ"י פלדמן לכתוב להם הקדמה. ההעתקה בידו, אלא שאין באפשרותו להדפיס. במעטפת האחורית תיקונים. נדפס תחילה בהפוסק, שבט תשי"ב-טבת תשי"ג.

חוברת מהרש"ם, אור המזרח, מה-מו, תשרי תשכ"ד, 6-31. במשתתפיה העורך ר' ישראל שנהבים-אלפנביין שנסמך ממנו. בתוכן: תשובתו על הקראים, לר' פישל זליגר, בתרמ"ז; הגהות על שו"ע אה"ע שנמסרו ע"י רז"ו לייטר; רשימת הלכות ופסקים שנערכה ע"י רמח"א בלוך; ר' יהודה רובינשטיין: שבלים מתורתו; ר' יהודה גרשוני: הערות על תשובותיו. המשך בחו' מז-מח, ניסן, 33-39. חיים שנער מביא נוספות לדמותו, עוד שבלים, ותשובתו מתרמ"ז לריפ"ז וולפזון מפולטושן.

*