ר' יצחק איזיק ב"ר שמואל שמלקא טויבש
אב"ד ברינזע ורב בדראטשען ובפשקן
מפשקן (תקצ"ז–תרע"א)
נולד (ביאסי) בשנת תקצ"ז לאביו ר' שמואל שמלקא אב"ד אברטין שיניבה ויאס. למד אצל אביו, ונסמך מר' ישעיה שור מיאס, ר' משה תאומים מהורודנקה, ומאחיו ר' שלום מבוטושאן. היה אב"ד ברינזע, מתרכ"ט רבה של דראטשען, ומתרל"ג רבה של פשקן במולדביה שברומניה. נשא בתרכ"ד את מירל רעלא בתו הצעירה של ר' יצחק שמשון הורביץ-מיזלש אב"ד טשרנוביץ, וכעבור מספר שנים התגרשו. השתלשלות סכסוכיהם מתוארת בקונ' הנדיר שהדפיס חמיו: אונס בגיטין, לברר שאין ממש בגט שניתן לאשה שלא לרצונה, טשערנאוויץ, דפוס רודולף אקהרדט, תרכ"ז, ח ד' (בבית הספרים עותק עם חותמת ר' אליעזר זאב מרילוס מבוצצי), צולם מחדש ע"י חא"ל כדי שלא יאבד זכרו, ירושלים תשכ"ד, במספר טפסים מצומצם. הוא מספר כי אחרי נישואיהם בתרכ"ד ראו שהזיווג לא עלה יפה, והויכוח היה ממוני. החתן לקח בשבת את כספי הנדן, ורצו שהענין יובא לפני דיינים. השתדלו בכך ללא הועיל אצל ר' ישעיה שור אב"ד יאס, הרבי מסדיגורה שישפיע על הראב"ד ר' יחיאל איכל אחי החתן, גיסו ר' מרדכי מנדבורנה עם אחיו ר' אהרן ליב, וקרובו ר' יצחק ראובן חיות מטשרנוביץ. בחורף תרכ"ו נסע החתן עם אחותו לפרמישלא, ובדרך התלונן לשו"מ שמעגנים אותו. כשכתב השו"מ לאב"ד טשרנוביץ לשאול מה זאת, השיב לו שמוכן להתדיין לפניו, או לפני הדב"ח או המנ"ח. בינתיים היתה הסכמה להצעת השו"מ, שהחתן ישלים 700 ריניש אצל ר' יוסף מונזון בסדיגורה ויבררו זבל"א, ועל סמך זה החזירה בתו לחתנו את ספריו ובגדיו. היו שם נבררים שעשו פשר שתקבל 800 ריניש והגט וכן יסדר הרשיון בערכאות, אבל אח"כ החתן התחרט מזה, אע"פ שהסכימו לתת לו את הוצאות מחיתו בסדיגורה. הוא הוציא עליה שם שאינה בת בנים דבר שניתן לברר, ויש עדים שבאה לפני ל"ד שנה לטשרנוביץ בעודה תינוקת. כמו־כן טען שנשלחץ להסכים כי סירבה לשחררו, בעוד שסירובו להתיצב לדיון הוא בגלל רצונו להרויח הממון. נסע לקבול לפני המהרי"א מזידיטשוב, והוא ביקש מיהודי אחד מקולומיאה שיסע לטשרנוביץ לשמוע מה בפי האב"ד, אלא שההוא לא בא. דרישתו שתהא מגורשת גם בערכאות אינה נובעת מאפיקורסות חלילה, אלא מפני שבמדינתו אין כריתות גמורה בלא זה ותשאר עגונה. מעיד שגם נכד הדע"ק גירש את אשתו בפניו בטשרנוביץ, וגם בערכאות. לבסוף זמם החתן לתת לה גט בעל כורחה, כשתלך ביום כ"ז אד"ב למצבת אמה יחד עם אחיה, ושכר מישהו שישליך עליה את הגט. אמנם הדבר לא עלה בידו, כי מיד ניערה את הגט ממטפחתה, והמשליך נתפס. מבורר להלכה שאין גירושין כאלו כלום, והסכים עמו השו"מ. בתומכי ישיבת ברודשין בתרס"ט. נפטר ביום ט' סיון תרע"א.
חיבר בעילום שם מנחת יצחק או שפתי צדיקים עה"ת, עד פרשת ויצא בעיקר, ליקוטים משלושים צדיקי החסידות, לעמבערג, דפוס ר' יעקב עהרענפרייז (פליקס בנדרסקי), תחילת תר"ן, א, לט ד'. מעבר לשער סיפור ויכוח רי"ש משפיטיבקה עם הנו"ב, ובדף האחרון סיפורים מר"מ מפרימישלן. למעשה רוב הספר מדרשותיו, ורק בסוף הציג גרגירים חסידיים כדי שיימכר יותר טוב. בדף כז ע"א הספד שנשא בביהכ"נ הגדול ביאס על אמו ביום ח' חשון תרל"ד.
תשובות אליו: אחיו, אורי וישעי, לח, לט, פז בתרל"ב–תרל"ג; אחיו, שאילת שלום, תנינא, סו, קו, קנז, קס, קסג, קעז, קפ, קצ, רג.
אהלי שם, 326; מקורות וקורות, 490-491.