מברלד ובוקרשט (תקצ"ז–תרפ"א)
נולד בסניאטין (ולא בוסלוי או ביאס) ביום ט"ו תמוז תקצ"ז, לאביו ר' יחיאל מיכל אב"ד וסלוי. למד אצל ר' אהרן משה מסניאטין ויאס אבי אביו, ונסמך להוראה. יש ונקרא אב"ד וסלוי. נשא את גיטל מברלד שנפטרה בתחילת תרע"ז, וכשהתישב שם עסק במסחר. בשנת תרכ"ב (ולא תרכ"א) נתקבל כרבה של העיר. כל ימיו עסקן ושתדלן לטובת היהודים ברומניה. בשנת תרנ"א נתקבל כרב בבוקרשט, ושם נפטר בן פ"ד ביום ט"ז (וי"א י"ז) תשרי תרפ"א. בניו: א. ר' יעקב; ב. הרב ד"ר שמואל יליד תרכ"ט, רב בקארנסבס וממלא מקומו בברלד, חיבר ספרים ברומניה.
ייצג את יהודי המדינה בועידת הארגונים היהודיים בבריסל בתרל"ב למען אמנציפציה ליהודי רומניה, ובתרל"ח בקונגרס בברלין. הדפיס בתרל"ג בעילום שם חוברת על רדיפות היהודים ברומניא שתורגמה גם לצרפתית, אנגלית וגרמנית, ושימשה תזכורת לשרי מדינות מערב אירופה על מצב היהודים שם. בתרנ"א נדפס ספרו ברומנית דברי שלום ואמת, האמנם היהודי הוא סכנה לאומות שבתוכן הוא יושב, וכן חיבור נגד השבועה היהודית המיוחדת בבתי המשפט הממלכתיים.
בתרס"ד הקים סערה נגדו כשהדפיס קונ' נקם ברית נגד ר' אהרן ב"ק, שו"ב מו"ץ ומוהל מומחה הראשון בבוקרשט, שכאילו אינו מקפיד בהלכות מילה. ידידי המוהל פירסמו אז בתגובה: נוקמת. נקם ברית, 32; 23 עמ'. בשער נאמר שעניינו יפורט בהקדמה, והיא בגנות מספרי לשון הרע כגון האב"ד בקונטרסו. אח"כ המכתבים: שנים מר' דב בר ב"ר יצחק משה ז"ל רב ביאסי בתרנ"ג. מכיר את ב"ק מאז שהיה בן ט"ז מתמיד בפולטושנן, מגיל עשרים שו"ב באזא, וכעבור שנתיים בבוקרשט. את טויבש מכיר מיאס ששיחק קלפים בליל שבת, בגללו נאסר ר' יעקב מאיר (דַייטשמן) אב"ד ברלד, גיטיו פסולים, ואת גאוני ירושלים החתים בלי ידיעתם. כבר יצאו נגדו, השו"מ, מהרש"ק ודודו הרבי משינאווא בספר הגו סיגים תרל"א, ותשובה לפועלי און בתרל"ה, אחרי שב"ק חיבר קונ' מטה אהרן להצדיק את עצמו, ורבה של יאס חיבר דבר אמת להליץ עליו; מר' יעקב לוין שו"ב סדיגורה בתרנ"ג, להצדיק את ב"ק שמל פעם כשנכרי היה הסנדק, כדי שלא להניח את התינוק ערל; שנים מר' יהודה אריה ברש"ז אב"ד פלוישט בתרס"ב ותרס"ד; ר' פנחס לנדמן אב"ד ט. אקנא בתרס"ב; ר' מאיר בעק מטיף בבוקרשט בתרס"ד; רבני הספרדים בבוקרשט בתרס"א: ר' מתתיה אברהם צורמאני, ר' חיים ב"ר משה ביג'רנו, והמוהל ר' יצחק בתרס"ד. אח"כ מראשי הקהילה וגבאי בתי הכנסת; רז"ו תאומים אב"ד בוקרשט על מקום המלבי"ם וכעת בתרס"ד אב"ד זלישטשיק (שר"י לוינשטיין חזר בו) ותשובה ממנו; מר' דב אריה סגל ב"ר יצחק זינדל, המכונה ברל לעהמאן מירושלים ומטולה ועשה זמן מה בבוקרשט; רבני ירושלים ר"ש סלנט והאדר"ת כי שקר ענו בהם. לא הדפיסו עוד מכתבים שברשותם. אח"כ מענה מהבעלי בתים ביידיש.
תשובה אליו: לבד"ז, אגרא דהספרא, ו; לש"ב, תפארת יוסף, יו"ד, כו.