מאברטין שיניבה ויאס (תקס"ח–תרכ"ה)
נולד כנראה בלבוב (ולא בסניאטין) בשנת תקס"ח (ולא תקנ"ח), לאביו ר' אהרן משה מסניאטין ולבוב. רבנותו הראשונה באברטין בה היה בשנת ת"ר. אח"כ בשיניבה ממנה הסכים על שערי חיים (זלנפריינד) ובה למד בהצנע את כל הש"ס, אך יש שמהפכים הסדר. אחרי פטירת אביו מילא את מקומו ברבנות יאס בה נתגלה שיעור קומתו וכח החידוש שלו, מתרי"ג עד לפטירתו ביום ח' אב תרכ"ו (ולא תרכ"ה), ונשתמר נוסח מצבתו. לפני ביהכ"נ הגדול ספדו לו אחיו ר' יעקב והגביר ר' משה ולדברג (יהודה ליב מארגאשיס, המגיד, ט, 262). נשא את גיטל בת ר' יחיאל איכל הלוי רוזנפלד מרווה, נפטרה ביום ה' חשון תרל"ד.
ילדיו: א. ר' שלום אב"ד טפ"מ ובוטושאן; ב. ר' יצחק איזיק אב"ד פקשן; ג. ר' אורי שרגא פיבל מאברטין ויאס; ד. ר' יחיאל איכל ראב"ד סדיגורה; ה. זו' רבי מרדכי לייפר מנדבורנה; ו. זו' ר' שמחה אריה.
ספריו: אבל משה, הספדו על אביו, לבוב תרי"ג. תשועת מלך, דרשתו בביהכ"נ (בשיניבה) בנוכחות השרים וקונסול אוסטריה ביום ד' כ"ב אד"א, כשהקיסר פרנץ יוזף ניצל מהתנקשות, למברג, דפוס ד. מיניארץ, תרי"ג, ח עמ'. לדעתו זהו לימוד לקיסר לא לצאת בעצמו למלחמה, אלא להישאר בבית.
חיי עולם, הגהות ותוספות חידושים וביאורים על שו"ע או"ח והמגינים, הובא לדפוס ע"י חתנו ר' שמחה אריה, יאס, דפוס רצ"ה גאלדנער, תרט"ז, ב, קכב ד'. בהקדמתו מוסר שעמו בכתובים הרבה חיבורים, וכבר בתקצ"ח רצה להדפיס חיבור על חו"מ וקיבל הסכמות מהישועות יעקב ובני ישששכר, ונמנע מכך בכדי שלא להדפיס דבר לפני חיבורי אביו, אשר רק בשנתו האחרונה נעתר להפצרות בניו למסור להם את תשובותיו להדפסה. כעת משהופיע אשתקד תועפות ראם, נמלך להדפיס תחילה את הגהותיו בגליון השו"ע או"ח שלו דפוס דיהרנפורט, ובנו ר' אורי שרגא פיבל טרח בהעתקת הספר והגהתו. נדפס רק ח"א עד הלכות ביכ"נ סי' קנו, ובסוף מספר תיקונים.
מלחמות ה', ביאור על הגדת פסח עם הפנים, הול"ד עי"י בנו ר' יצחק איזיק שמכר את כל המהדורה במולדביה, תרי"ז, לד ד'. בן זה הוציא שוב לאור בהידור את הפירוש על הגדש"פ, טשערנאוויץ, דפוס ר' אליהו איגעל, תרכ"ד, יט ד', עם הקדמתו הקצרה. בסוף התנצלות המגיה ר' יעקב ב"ר שלום ז"ל הורביץ מזברז. הגדה של פסח עם פירוש מלחמות ה', ע"י נכדו ר' שמואל שמלקי לייפר בהה"צ ר' אהרן משה מחוסט ב"ר ישראל יעקב האדמו"ר מחוסט, ב"ר מרדכי מנדבורנה חתן המחבר, ניו יורק תשל"ו, ג, לד, א, עם מכתב ר"ש מאוסטרופולי. נספח בסוף: שיר השירים עם פירושי הרמב"ן והרוקח, ד"צ פיעטרקוב תרע"א, לו ד'. מעבר לשער מודה המו"ל לאדמו"ר מציעשינוב שנתן לו את הספרים לצילום, ובהקדמתו כותב מתולדות משפחתו.
מצות חליצה הכולל: נר מצוה כפנים — ליקוטי דינים בקצרה משו"ת וספרים, ועליו תורה אור — בירורים באריכות, למברג, דפוס ר' בריש לוריא, תרכ"ד, א, לט ד'. מעבר לשער ברכת הודאה של המחבר, בה מביע תקוה להדפיס גם את יתר חיבוריו, ובעיקר את חיבורו הפלאי עה"ת. בסוף השמטה קצרה.
הגהות על הש"ס נדפסו בש"ס וילנא. בכתובים נותרו גם: אדרת שמואל על תהילים; אורות (או ארחת) משפט על חו"מ; אור השמש; עסיס רמונים על העין יעקב שמזכיר בהקדמתו לתועפות ראם.
תשובות אליו: חסל"א, תנינא, אה"ע, לח בתר"ך; מח' שאירית יעקב (יויטס), לו; מח' תולדות יצחק (הורביץ), בדיני גרושין, כלל א, דף סח ע"א-ע ע"ב; אביו, תועפות ראו"ם, או"ח, יג, לב, יו"ד, יב, ל, לז, חו"מ, כט בתרי"ב.
תשובותיו במשכנות הרועים, ח"א, יז, ונזכר גם: לז; בספר אביו תועפות ראם, או"ח, בתוך לג (על קונ' הציצית שנגנב), יו"ד, לו, לח, השמטות ליו"ד, דף כט, אה"ע, נז, סד (שם עירו אברטין), פא, צא, צב בתר"י; לרמ"ז אורנשטיין, כרם שלמה, איר תש"ם, יח-כא, עם תולדותיו; שפתי חכמים, ב, יז-כ, עם פקסימילים.
יצחק יוסף כהן, קריית ספר, מד, 151–150; פתחי שערים, 261; פנקס הקהילות רומניה, א, 146.