מאורי גליציהאנציקלופדיה לחכמי גליציה
אורנשטיין (Orenstein)

ר' משה יהושע השל אורנשטיין ב"ר מרדכי זאב

רב ברדיוויל, טרניגרד ורוהטין

מרוהטין וטרניגרד (תקל"ד–תקפ"ד)

נולד בשנת תקל"ד בסטנוב לאביו הרב מרדכי זאב. למד עם אחיו ר' יעקב אצל רבי צבי הירש בעל "תפארת צבי" (נזכר בשו"ת שלו, אה"ע, עגונות, י). התידד שם עם בד"ז רבי אפרים זלמן מרגליות שהשיב לו כמה תשובות (בית אפרים, או"ח, מ, חו"מ, כט, תנינא, אה"ע, ח"א, ז בתקע"ט). כמו־כן נכנס לפלפל בדברי תורה עם גיסו הרב משה מינץ, וגם כשעבר לרבנות אובן ישן בהונגריה, הריץ לשם את שאלותיו. בתקנ"ד לערך נבחר כרבה של רדיוויל על מקום גיסו. החליף משם שו"ת עם רבי אלכסנדר סנדר מרגליות (שו"ת הרא"ם, אה"ע, מד, ותשובות נוספות אליו בשו"ת גור אריה יהודה, יו"ד, מו, אה"ע, י, לח, חו"מ, כט). בשנת תקס"ו נקרא לטרניגרד על מקומו של ה"נועם מגדים". כאן פתח ישיבה לצעירים, ובחיר תלמידיו היה רבי חיים מצאנז, אותו הסמיך בגיל בר־מצוה. כל ימיו השתבח ר' חיים ברבו זה, ממנו קיבל עומק דרכי הלימוד (דב"ח, ח"ב, או"ח, לח). עם התפשטות החסידות בטרניגרד, לא הרגיש שם בנוח רב מתנגד, והוא עבר לפני תקע"ה לרוהטין, בה כהן עד פטירתו ביום י"א אד"ב תקפ"ד, כנזכר בשו"מ, רביעאה, ח"ג, ז. הניח כתבים רבים בהלכה, חידושים על סדר המסכתות, רמב"ם, שו"ע ותורה, אבל בנו יחידו ר' שמואל יעקב לא הספיק לסדרם, ונפטר בלבוב בקיץ תקפ"ד סמוך לאחר פטירת אביו. ידי זרים שלטו בכתבים, והם שמו בכליהם והדפיסו על שמם. רק חלק קטן הגיע אל אחיו, והוא מסרם לידיהם הנאמנות של הגיסים בני אחותו. בשנת תקפ"ח הם הדפיסו בלמברג את ספרו הים התלמוד על מסכת בבא קמא. המלה הראשונה היא ר"ת של שלושת שמות המחבר. בני אחותו היו תלמידיו, ובהקדמתם כותבים שהורה להם את דרך הלימוד, לעיין היישר בעומק הסוגיא, ורק את"כ בסברות הראשונים. בהתחלה צרפו כמה מחידושי בן המחבר, באמצע את חידושיהם שלהם בשם בו נודעו בעולם "מפרשי הים", ובסוף את חליפת השו"ת שהיתה להם בתקפ"ז עם ר"מ בנט, ר"ע איגר, החת"ס, רצ"ה מבוניהאד וחכם אחד. המסכימים: האח ר' יעקב משולם; ר"מ בנט; ר' יעקב מליסא בן דוד המחבר; ר"ע איגר (אשר מלבד ששמו הטוב נודע בשערים המצוינים בהלכה, שהיה ארז בלבנון ובין עבותים צמרת); החת"ס (אם לא זכינו לשיחתו שמענו כשמן הטוב בחיים חיותו הרביץ תורה בחריפות ובקיאות); ראי"ז מרגליות; ר"מ מינץ. במהדורה השניה שנדפסה בהלברשטט תרכ"ב, נוספו הסכמות: מפרשי הים; רמ"ז איטינגא; רי"ש נתנזון (דודי הרב הגאון החריף בחריפות עמוק עמוק, צדיק תמים, והיה ארוך בדורו גדול ליהודים, צדקתו ותורתו עליו מעידים). הספר נתחבב מאד, והוא חזר ונדפס פעמים רבות בווארשא משנת תרנ"ב, בפיעטרקוב תרע"ד, ירושלים תש"ך, ותל-אביב תשכ"ט.

בן בתו היה הרב אברהם רוטנברג אב"ד יוזפוף וזוויכווסט הנזכר בשו"מ, אבי הרב משה הלל חתן הרב מבוסקוביץ בעל נאות דשא.

אנשי שם, 169 ; כליל יופי, א, קמה : כתבי הגאונים, 55 ; שלשלת היחס, 27 : אשכול, ב, 15 ; מליצי אש, ג אדר, לג :

מקור: מאורי גליציה, חלק א׳, טורים 72–74; חלק ו׳, טור 46 · הטקסט הועתק בזיהוי אוטומטי מסריקת הספר וייתכנו בו טעויות

אילן יוחסין וקשרים

מסגרת זהב = יש לו ערך · מסגרת מקווקות = מוזכר בערך בלבד · ריחוף או הקשה על שם מציגים פרטים; לחיצה פותחת את הערך

לאילן המורחב ←