מלבוב (תקע"ו–תרמ"ח)
נולד בלבוב בשנת תקע"ו לאביו הרב מרדכי זאב מילדותו שקד בתורה, ובין רבותיו היה הרב שמריה שטיקלר ממוסט. נשא תחילה בת גביר מסלוצק וגרשה, ואח"כ בזוו"ש את שרה עכסה בת הרב יחיאל מיכל בנציון קריסטינפולר, נפטרה בגיל ס"ז ביום י"ב טבת תרנ"א. ירש את הון אבותיו, והיה עשיר מופלג. סרב לקבל משרה רבנית, והתפרנס מאחוזה שקנה לו. לא רצה לבטח את רכושו בראותו בכך חסרון באמונה, ולבסוף נאלץ למכור את האחוזה, כאשר שריפה כילתה כמעט את כל הונו. אז הוכרח לקבל עליו עול רבנות, כששמו מפורסם למרחוק כגאון מופלג אחרי שההדיר בתרכ"ג את ספרי זקנו עם הוספותיו. קהילת בריסק היתה מעוניינת להושיב את השו"מ על כסאו של הרב יעקב מאיר פדואה, אך לפי המלצתו קבלה בתרכ"ד את רצ"ה. הוא נערץ בקהילה על הכל, אך רק תשע שנים כהן שם. השלטונות הרוסיים גזרו עליו גזירת גירוש מכתב המלצה לוויען מיום 18.5.84 אל ב...
כתב יד לשם נתן ריטר פון קליר בגלל היותו נתין זר, ולא הועילו כל ההשתדלויות. מתרל"ג כהן שנה וחצי כרבה של ריישא.
כשנפטר השו"מ געשו הרוחות בקהילת לבוב מי ימלא את מקומו. רצ"ה זכה בתמיכתם של אצולת הקהילה והנאורים, בגלל קירבת המשפחה, שליטתו בשפה ובספרות הצרפתית והאש־כנזית, וגישתו הסובלנית אליהם. בשל כך הסתייגו ממנו החסידים ובראשם רבי יהושע מבלז, ותמכו במועמדות מהרי"א איטינגא, בשל היותו עשיר עממי אוהב הבריות. מתנגדי רצ"ה הדפיסו פסקויל נגד מועמדותו בשם: מעשה פון דעם רב שליט"א אין פין זיין גאנצע סוויטע, ערשטער טהייל, למברג תרל"ה. לעומתם הדפיסו אז תומכיו את הספר ממשל רב. לבסוף נבחר רצ"ה, משגברו ה"אריסטוקרטים" על ה"דמוקרטים".
וזאת הדרשה שנשא בהכתרתו בשק"פ שלח תרל"ה נדפסה אותה שנה בלבוב. בסופו של דבר השלימו עמו כולם, כי התנהגותו האצילה רוממה את כבוד הרבנות, ועוררה אליו כבוד ודרך ארץ ביפי קומתו, הדר בגדיו, ונימוסי ביתו. כל יום הלך אחה"צ לטייל ברחוב, כשהוא מעמיק במחשבותיו ליישב חמורות ברמב"ם. ישב במועצת העיר, ובמוסדות הקהילה השונים.
ביום י"ז תמוז תרל"ח קרא לכנס רבנים, בו הובעה התנגדות לפתיחת בית מדרש לרבנים. בזמן כנס היסוד של "מחזיקי הדת" בתרמ"ב נתכנסו הקרואים קודם לכן בביתו, ורבי יהושע מבלז הראה לו חיבה יתירה. לא היה שלם עם כמה מההחלטות, ובסוף הכנס לא השתתף. בשנותיו האחרונות חלה בראש ובחזה, ונסע למקומות מרפא. נפטר ביום ט' ניסן תרמ"ח, בשעה שהאריך בקריאת שמע של שחרית כדרכו. תלמידו החביב הרב אליעזר מישל הדפיס את הספדו נחל דמעה בלמברג תרמ"ח. עוד הספד נדפס אותה שנה בקראקא, בספר זכרון למשה (הורביץ), דרוש ה.
בנותיו: חנה אשת הרב אריה ליב ברודא שעלה מאוחר יותר על כס הרבנות בלבוב; חולה אשת ר' ירחמיאל לנדוי, ב"ר חיים שמחה חתנו של ר' אפרים פישל מייזיש. ביתה היה בית מודרני.
בספרו ברכת רצ"ה קכ"ה מתשובותיו. נדפס ע"י חתנו ראו"ל בלמברג תרמ"ט עם הערותיו בשם מלחמות אריה, וצולם מחדש בניו יורק תשכ"ח.
חלק ניכר מהתשובות שלח מבריסק אל גאוני רוסיה ופולין. מחוץ לגליציה: אוברווישא – הרב שמואל גינצלר בתרל"ט (יח); אורלי – הרב סנדר בתרכ"ט (עב); איוועשט – ר' אברהם גוטליב בתרל"ו (כח); אליק – הרב משה יהודה מו"ץ בתרכ"ח (עט); בוטושאן – בתר"ם (קב-קג); ביאליסטוק – העוגג יום טוב בתרכ"ט (מב); בילסק – הרב אריה ליב שטרנפלד בתרכ"ח (כ); בראיולוב – הרב אהרן זליג מרגליות בתרל"ח (יא, נב); ויסוקא – הרב יהודה משה הלוי בתרל"ג (עג); ויסליץ – הרב ישראל הורביץ בתרל"ו (עד); וישניץ-ליטא – הרב ישראל הורביץ (ד); טשודנוב – הרב אהרן הלוי [לרנר] בתרכ"ח–תר"ל (מז, פה, פח); יעסקלוז – הרב משה ראב"ד ומו"ץ בתרכ"ו (צב); מזבוז – הרב אליעזר דב בריש בתרל"ט (ל); מזריטש – הרב שמואל בעל משרת משה בתרכ"ה (ע); סעלץ – הרב ירוחם יהודה פרלמן הגדול ממינסק בתרכ"ה–תרכ"ט (ו, סא, סב); סוכטשוב – הרב מנחם נחום גינצבורג בתרכ"ד (לו, קטו); פודילאי – הרב אורי לנדמן (מ); פוריצק – הרב יעקב מרדכי בתרל"ג (פא); פישטאץ – הרב איסר בתרל"ב (ב); פפד"מ – הרב שמשון רפאל הירש בתרל"ט (לב); קאלק – הרב מאיר מו"ץ (פב-פד); קובל – הרב זכריה יוסף רוזנפלד בתר"ל–תרל"ב (ג, נא, פט); קובנא – הרב יצחק אלחנן ספקטור בתרל"ג (פו); קוברין – הרב מאיר מארים בתרכ"ז (עז, עח, קז); קליש – הרב חיים אלעזר וקס (לג); קרלין – הרב דוד פרידמן בתרכ"ח (כו, כז); קרמנצוג – הרב יהושע יעקב הלוי בתרל"א (יב); רדזין – רבי גרשון הניך ליינר בתרל"ו (קט); שאויל – הרב מיכאל דייטש ראב"ד ומו"ץ בתרכ"ח (ס); שא"ל – הרב מיכאל דייטש (צד); שאץ – ר' משה קאוולער בן הרב בתרל"ח (ס); שרשוב – הרב בן-ציון בתרכ"ט (מב).
הנגיד הלבובי ר' ברוך דוד הרמלין חיבר השגות על ברכת רצ"ה ועל מצפה אריה ח"א, והדפיסם בספר אפוד בד, מונקטש תרע"ב.
תשובות ממנו ואליו: אגרת פתוחה בתרל"ז על נשיא א"י; אהלי יעקב, ב; זכרון בספר על הכשר הציקוריה מטרנוב; חיזוק מדת הבטחון (דייטש), נויארק תרס"ב, תשובתו מתרמ"ד שנדפסה גם בספרו (צד); אביו וזקנו בתקצ"ג לסלוצק בישועות יעקב (יו"ד, כט, חו"מ, ו, ז-י) מנחת שי, ח"א, ז; מצפה אריה, קמא, כז ממנו, וחתנו משיב לו שם, כח; שדה יהושע, יז-יח בתרל"ז; שו"מ, קמא, ח"א, קפח בתרי"ב; תועפות ראם, חו"מ, לז בשנת ת"ר.
יעקב שמעון רענצער, המגיד, לב, 102; כלילת יופי, ח"א, קנד :–קנו.; אנשי שם, 199; שלשלת היחס של משפחת אורנשטין-ברודא, אז,32, 38–44; אשכול, ב, 16; מליצי אש, א, ניסן, מה–מז; גרשם באדם, מיינע זכרונות, 15–28, 345–346; נכדו בקובץ זכרון מרדכי זאב ברודא, 28–15; ספר רישא, 39–42; ספר לבוב, 43, 418, 427; הדרום, טז, 87; לא נותקה השלשלת (אנגלית), 460.