נולד בקראקא בשנת תק"ה. למד בתקכ"ז כמה חודשים אצל הנו"ב בפרג. מתמוז תקמ"ב אב"ד פאקש בהונגריה. תקופה מסוימת אב"ד בייא בה נפטרה זו', ושב לפאקש. החליף שו"ת עם הנו"ב והחת"ס שהעריכוהו. עמד בפרץ בתמיכת גאוני הזמן בשאלות תפילין פסולים (קונ' התפילין), ודגים טמאים. התפלמס בתקנ"ט בספריו מקל נועם וקלע בשריון, עם אמרי נועם ושריון קשקשים של אהרן חורינר מאראד. הגהותיו מעטרות כמה ספרים. נפטר ביום ט' כסלו תקפ"ג, נטמן ליד זו', ויש נוסח מצבתו. בניו: א. ר' קלמן טבל יליד תק"ם. ת"ח ורה"ק. מיאן ברבנות; ב. ר' משה תלמיד ר' וולף בוסקוביץ מבוניהד, והחת"ס שהתכתב עמו. נשא בתקע"ה בת גביר מיינק. ת"ח בעל ספריה גדולה. בנו עסק במסחר.
הגהות על הנו"ב, מוריה, רפג-רפה, תשס"ב, לג-לו, פקסימיל. מזכרת פאקש, תשנ"ג, ג-97; חכמי הונגריה, 231.
מקור: מאורי גליציה, חלק ו׳, טור 381 · הטקסט הועתק בזיהוי אוטומטי מסריקת הספר וייתכנו בו טעויות