ר' אלטר ראובן ב"ר דוד שפירא
אדמו"ר מבוקובסק בסנוק ורב בפלשטין
מבוקובסק בסנוק (תרס"ד–תש"ב)
נולד בר"ח תמוז תרס"ד (ולא תרס"ה) לאביו ר' דוד האדמו"ר מבוקובסק בסנוק, כתאום צעיר לרצ"א. אביו ייחד לו את המלמד ר' אייזיק ראטה, ושלחו לישיבת האב"ד. נתיתם ממנו בתרפ"ד בן י"ט. מהר"ם שפירא ציוה עליו להמשיך באדמורו"ת, ומסר לו את הקויטל הראשון. מנעוריו עמל על קדושתו ומידותיו, והעמיד הרבה תלמידים להם אמר שיעורי גפ"ת. גדול בתורה וביר"ש, ומעורב בדעת עם הבריות. פיזר לצדקה ביד רחבה. נוספו לו חסידים רבים, ובמיוחד צעירים. נסע למהרי"ד מבלז שכיבדו מאד. נשא את הניה בת דודו ר' פנחס יוסף קנר אב"ד זגורז חתנו של ר' מאיר יהודה מבוקובסק, חמן מה ניזון ממנו. ילדיו: חיים, דוד, פנחס יוסף, מאיר ובינה.
בכיבוש הרוסי ברח עם משפחתו לפלשטין שליד סמבור. ביהן כרב הקהילה, עמל בפעילות חסד, משלוח חבילות ומכתבי עידוד לגולים לסיביר, ופתח ישיבת אור למאיר. בשלטון הנאצי סבל מאד, ונספו שם זו' ושני בניו הגדולים. גם אחרי אסונו היה מלא תקוה ושמחה, ועודד יהודים שלא להתיאש. התגלגל במחנות, והועבר לגיטו סמבור. רצו להבריחו מהמחנה, וסירב כדי שלא יקחו אחר במקומו. קרא בעיר את המגילה במנין של ר' פנחס מאוסטילה. נתפס באקצית שבת ל"ב בעומר תש"ב, עם אלף יהודים שנדחסו בקרונות סגורים שנשלחו לבלזיץ. נספה כנראה יום או יומיים אחרי כן לפני הגיע הרכבת ללבוב. אמנם בספר קידוש השם לרא"א גרשוני, ירושלים, משאבים, תשמ"א, 135–101, נמסר על קיצו באושוויץ, וכן סיפורים ועובדות עליו ועל אביו.
אדמורים שנספו בשואה, 53–51; פנקס, ח"ב, 344, 420 (משובש לגמרי); פרק זכרון ראובן בספרו של ר"נ אורטנר על הבריש, ח"ב, תרל-תרלט.