ר' דב בריש ב"ר אברהם מנחם מנדל שטינברג

מטלומטש ורישא (תרכ"ח–תש"ג)

בנו של ר' אברהם מנדל אב"ד סניאטין ובראד. אחרי נישואיו סוחר, תעשיין, ובעל בית ריחיים. נאלץ לעזוב הכל (בתרנ"ד כנראה, ראה קמחז"ה, כ"ח ניסן, 2), ונתקבל לרבנות טלומטש בה היה בתרנ"ז. עבר לרישא משנשא בשנית את העסי נכדת החוו"ד, בת ר' יצחק מאיר אמרויט, חתן ר' יואל אשכנזי אב"ד זלוטשוב, ושלח ידו במסחר. נודע שם בתורתו, חסידותו, עשרו וצדקתו. בעל תוקע בקלויז (רישער יידן, 13). מתרפ"ט כיהן בעיר כדומ"ץ וראב"ד. מומחה לדיני ממונות, ומכל המדינה פנו אליו כבורר או שליש. בעל מרץ וחוש הומור, ואמרות כנף שלו פשטו ברבים. חסיד בריאן, אבל מקובל גם על אדמו"רים אחרים. מארגן כנסי רבנים, ודיבר באסיפת לבוב תרפ"ח. בכניסת הנאצים ברח ללבוב ולברודי. אחרי כיבוש העיר עבר לבוכניה עם כל צאצאיו. כשהרגיש בסוף המתקרב התעטף בטלית, הקהיל את היהודים, דרש לפניהם תורה ומוסר, וכך נספה עמם בקיץ תש"ג (רישא, 100). בניו: א. יצחק, נפטר בילדותו; ב. יעקב העילוי הי"ד. סייע לזקנו בהדפסת שו"ת מחזה אברהם; ג. יוסף. מופלג בתורה; ד-ה. גיטל ורחל. נישאו ללמדנים. אחת מהן לר' שמואל באב"ד מסנדובה-וישניה. הילדים נספו עם אביהם בגיטו בוכניה.

תשובה אליו: שו"ת וחידושי רבי יוסף נחמיה, כא בתרצ"ב. במשתתפי רבותינו שבגולה.