מליביטשוב ורווה (תר"ב–תר"ף)
נולד בשנת תר"ב לאביו ר' לוי יצחק דב אב"ד רווה. חתן ר' דב בר הורשובסקי אב"ד ליביטשוב, ונעשה דומ"ץ אצלו. במנויי שו"ת אדב"ע תרל"ד רשום שם כאב"ד. כשנפטר חמיו חפצו בו רוב בנין הנגידים שימלא את מקומו, אבל רוב מנין פשוטי העם בחרו ברי"ה פרנקל. בבוררות פסק רימ"ז ריינמן מנרול לטובתו, שעה שרד"כ מרווה פסק לטובת מתחרהו. ראשי הקהל פנו לרצ"ה אורנשטיין שהכריע לטובת השני (ברכת רצ"ה, קי). חזר לרווה אל אביו, וכיהן שם כדומ"ץ. חתם ממנה על חי' ארב"ע תר"ם, ובשנים תרל"ט–תרמ"ו רשום שם כראב"ד עם חתנו ר' יצחק. מהרי"מ מבלז לא השלים עם הרחקתו, ובחלוקת השיריים הורה לקרוא לו הרב מליביטשוב. כעבור שש שנים נפטר בחטף רי"ה פרנקל בדמי ימיו, והתושבים התיראו מהקפדת מהרי"י. פה אחד בחרו בו כאב"ד, ובהגיעו קבלוהו בכבוד גדול. משובש בפאלקסקאלענדער לרשמו כאב"ד בשנים תרנ"ט–תרס"ט, ואח"כ בתרע"ב את הרב יקותיאל כ"ץ. למעשה כיהן עד מלה"ע א', ויי"א שאף לאחריה. בתרס"א בעת שדרש בהלכה ובאגדה, קרא לחנך את הנערים ע"י מלמדים כבעבר ולא ע"י מורים חדשים. היה זה בחגיגת הכנסת ס"ת לביהכ"נ של חברת נותני יין לקידוש והבדלה, שהתאמצו לחסוך לכך 500 כתרים אף שהיו מדלת העם (יה"ב, קמחו"ה, כ"ג אב, 4). מחותנו של ר' ישכר דב באב"ד אב"ד בוסק. על כסאו בליביטשוב עלה בנו ר' לוי יצחק דב.
תשובות אליו: בית יצחק, (יו"ד, ח"ב, קו"א, לב), חו"מ, סב בתרנ"ג–תרנ"ה; ברכת רצ"ה, קיד בתרל"ה במו"ץ לבוטשוב, גם לאביו; מח', הרי בשמים, חמישאה, יט בתרס"ה; מהרי"א הלוי, ח"א, קעו בתר"ל באב"ד לבוטשוב; מרדש"ם, ח"א, ה;
מח', מנחת הקומץ, פו בתרע"ד; שערי בנימין, טז בתרנ"ו באב"ד ליבטשוב. מכתבו, תשובה בהלכה, סג.
אהלי שם, 539; ארמורי בלז, ח"ב, נז-נח; פנקס, ח"ב, 294/5.