ר' יצחק (איצק) אלישע ב"ר מאיר שור

מטלומטש, קומפלונג, בקשביץ וקיטוב (תקפ"ו–תרנ"ה)

בנו של ר' מאיר שנפטר ביום כ"א אדר, ב"ר לוי מבראד, נכד התוי"ח והתבר"ש ומחו"ס בית לוי. יש ונקרא ר' אלישע יצחק, ולרוב בשם יצחק בלבד. מזו' צוריל נולדו לו ר' מאיר בבקשביץ, ר' יעקב אב"ד לודמיר וקיטוב ובת. כשנפטרה בבקשביץ ביום ט"ז מנ"א תרט"ז, נשא את חיה שגידלתם. כיהן מתר"ו לפחות כדומ"ץ טלומטש, וזמן מה כנראה בקיטוב. מתרי"ך לערך אב"ד קומפלונג שבבוקובינה כחמש שנים. עבר בתרכ"ה לבקשביץ בה מצויות חתימותיו בפנקס הקהילה עד תרכ"ח (דפים 24, 25, 28). רבנותו האחרונה מתרל"א לערך בקיטוב, עד לפטירתו ביום כ"ז אלול תרנ"ה.

בקי עצום בשני התלמודים ובספרי הוראה, ורשם הגהות רבות בגליונות. כשהיו שני ימי ראש חודש חזר על כל התנ"ך, וידעו בעל-פה. בנו כותב עליו, שלבו היה מבהיל בבקיאות. עניו בתכלית, ומסתפק במועט שקיבל מהקהילה. נדפס ממנו בלמברג תרל"א קונ' ועד חכמים, שמות תנאים ואמוראים שבבבלי בסדר א"ב, כשעליו ספר מאיר עיני חכמים מבנו ר' יעקב.

את סיפור תלאותיו גולל ר' יוסף כהן צדק, המבשר, ד, תרכ"ד, 252-251. היה גביר ונדיב בקהילתו (קומפלונג), עד שנפטרה אשתו בהניחה חובות רבים. מכר את נכסיו כדי לשלם לנושים, ועבר לרבנות בקשביץ, כי אף שהיה אהוב בקהילתו לא רצה להתפרנס מהם. כתב לקהל את תקנת החי"ק בלשון לימודים כרב מהטיפוס הישן. כשהגבאים דחו בעל מלאכה אחד מחברות באגודה, הלך והמריד את חביריו נגד הרב, אע"פ שהוא המליץ עליו בפניהם. הם מנעו ממנו את הכנסות השחיטה, וכל שנת תרכ"ד סבל עם בניו חרפת רעב. בהמשך לכתבה שיגר הרב מכתב לעורך (309–308) עם ד"ת, בו חשף את שמות ג' הקמים עליו ופירש קלונם. הם שהבריחו את ששת הרבנים קודמיו: א. ר' יונה, לסקלט; ב. רצ"ה הורביץ אחי הרב מבלחוב, לסנק ולזורובנא; ג. ר' יואל אשכנזי, לחדרוב ולזלוטשוב; ד. ר' בנימין אלנברג, ללבוב; ה. ר' שלמה אחי הרב מזלוטשוב, לארץ; ו. ובנו ר' יואל. בתגובה על כך העזו הנזכרים לתובעו למשפט בלבוב. עמו נתבע העורך על שהדפיס את המכתב, והוא מגולל את סיפור המשפט, תרכ"ה, 116-115. הרב לא הסכין להופעה בערכאות, הזיק לעצמו מחוסר ידיעת שפת המדינה וללא פרקליט, ומעוצר רעה ויגון התעלף והוגש לו מים. העורך יצא זכאי, אבל הרב נדון לשלושה ימי מאסר ותשלום 161 שקל אוסטרים לתובעים. בעתוני הזמן נעשו מאמצים למצוא לו רבנות אחרת (המגיד, ט, תרכ"ה, 131).