ר' יעקב (יעקלי) ב"ר יצחק אלישע שור

מקיטוב (תרי"ג–תרפ"ד)

נולד בטלומטש ביום ט"ז אלול תרי"ג לאביו האב"ד ר' יצחק אלישע, שנים אחדות אחרי אח ושנה לפני אחות. בן שלוש נתיתם מאמו, וגידלתו אמו החורגת חיה. למד אצל אביו, ומגיל עשר (או י"ב) גר שנים אחדות בבית השו"מ רבו המובהק. התידד בלבוב עם רי"י יוטס ור"ש בובר, ושנים רבות החליפו מכתבים ביניהם. בתרכ"ו כבר נדפס ממנו ד"ת (הנשר, פרשבורג, שנה ו, ה' אייר). החל אז לחבר את ספרו הראשון שנדפס בתרל"א בהיותו בן י"ח. באותה שנה סמכוהו השו"מ ורי"י יוטס, אחרי שנשא (לא בתרל"ד) את יענטא בת הגביר ר' שאלתיאל איזיק הלוי הירש מקולומיאה נכד באה"ט והשל"ה. סמך לשולחנו כחמש שנים, עד לפטירתו אחרי מחלה קצרה. בתרל"א–תרל"ה עידכן את ספרו בעי חיי, וכן חיבר ספר גדול יסודי התורה על הרמב"ם. כשזכה בירושה גדולה יעצוהו לפתוח ביח"ד לטליתות, אבל מכיון שלא הבין בזה, איבד את כל כספו. אביו שמח על כך, והמציא לו את רבנות דרנא שבקרפטים בגבול אוסטריה-רומניה. כיהן בה בשלוה מסיון תרל"ח עד תרמ"ז, וקרני אורו הפציעו ממנה למרחקים. שם החל לחבר את ספר תשובותיו בתי יעקב א-ד, וכן את תולדות המהרי"ט ובני דורו.

באדר תרמ"ז נענה להזמנת קהילת לודמיר בווהלין. בדרכו הארוכה מקיטוב חצה את הגבול בטומשוב, ונפש שבוע בקרסניברד בבית ש"ב האב"ד רצ"י מיכלזון שהמליץ עליו לכהונה זו. לומדי העיר נדהמו מבקיאותו, בראותם שבכל מקום בש"ס ששמו עליו אצבע, ידע להגיד להם מה כתוב עשרים דף אח"כ. מארחו פיזר 200 רובל לשכירת עגלה ללודמיר, ואדם שישאר עמו שם חודש. בדרך ביקר אצל המגיד מטריסק שכתב עליו המלצה לחסידיו. גם בעל התכלת שיגר המלצתו לחסידיו בעיר. נתקבל בלודמיר בכבוד רב, ובקיץ הביא את משפחתו. כדי שלא יגורש עם הנתינים הזרים זייפו שנולד במקום לדומ"ץ המנוח ר' יואל רפפורט, וכשנתיתם בילדותו אומץ ע"י קרובו רי"א שור מאוסטריה שהאציל לו את שמו. גם גויים העידו על כך. כעבור חצי שנה לא נשא פנים לשוחטים חסידי סדיגורה, והם הלשינו עליו לשלטונות. עד שאזרחותו תסודר נדד חצי שנה בערים אחרות, ונכזבה תוחלתו שהכסף יענה את הכל. פעם בשובו הביתה נתפס ונאסר לכמה שבועות, כשבני המקום מספקים לו ספרים ואוכל כשר. הועבר לכלא קובל חיטומיר, ויותר משנה עשה בבית הסוהר הנוקשה בלוצק. ביקש בכתב את עזרת ידידו ר"ע הילדסהיימר מברלין, והוא שפנה בנידון אל מחותנו הגביר מאיר ברודסקי. הלה העמיד לו את הפרקליט המהולל קפורניק מקיוב, אך גם הוא לא הצליח להשאירו על משמרתו. הישגו היה שיצא זכאי בדין, אבל עליו לעזוב את המדינה תוך ח' ימים. כך ניצולו כמאה איש שהיו מעורבים בענין. בבואו באמצע תרמ"ט חסר כל לקולומיאה אל משפחתו, מצא שנכסיה נמכרו, וכס רבנות דרנא כבר תפוס. תיאור מדאיב איך נראה אז, מוסר אריה ליבש כהנא, המגיד, לג, 179.

בארכיון בובר 72/71 מכתביו הרבים מתרמ"ד–תרס"ו, ומהם עולים פרטים רבים בלתי ידועים. בחודש אב תרמ"ו כתב מזיטומיר, שלא הורשה לגור בלודמיר הסמוכה לגבול. בשבט תרמ"ח מגולל מלודמיר ההרפתקאות שעדו עליו ברוסיה הארורה. הבן היחיד שנותר לו נסע עם אמו ללבוב לריפוי רגליו. בסיון תרמ"ט מבקש מידידו שימליץ עליו לשוב לדרנא, כי בביקורו בקיטוב אצל אביו שמע שהרבנות שם התפנתה. בחשון תר"ן כתב מקראקא שנוסע לוינא לרפואת בנו. בטבת הודיע מוינא שלא נתקבל לרבנות בלונדון, אבל אולי יתקבל כרב אנשי פולין בוינא. חזר לקולומיאה, ובסיון יסע לברלין. באלול סיפר מהמבורג שלא נתקבל שם ובברלין, ומגמת פניו פפד"מ. אולי יתקבל לקופנהגן, או לקהל אוסטרייך בניו יורק. במכתב נוסף מפפד"מ מעלה אפשרות לנסוע לפריז. בדרכו נפגש במינכן עם הגביר מרצבכר, לבקש ממנו שיתן לו להשלים את דקדוקי סופרים בו החל רנ"נ רבינוביץ, והתאכזב לשמוע שאינו מעונין בכך, ורוצה למכור את ספריתו. בחשון תרנ"א כתב מקולומיאה, שמשתדל עם גיסו רמ"י שוורדשרף להשיג את רבנות זולקיב. בתמוז שוב בהמבורג, בתקוה להשיג את רבנות הקלויז. בארכיון גם מכתבי אביו ואחיו ר' מאיר. בתרמ"ז כתב ר"מ מבקשביץ שאביהם נסע דרך למברג לטפל בשחרור ר"י, וקיבל ממנו מברק ששוחרר. מבקש שימליץ לברון רוטשילד למנותו כרב באחת המושבות שיסד בארץ.

בצר לו פנה שנית אל ר"ע הילדסהיימר, אלא שנבצר ממנו להשיג לו משרה רבנית באשכנז, כי לא ידע את שפת המדינה ואורח דרשותיה. בכל אופן על פי השתדלותו הזמינו אליו הנדיב ר' שמואל שטרויס מקרלסרוה, נכד הבעל שם ממיכלשטט וחותן ר' יעקב רוזנהיים. ארבעת השנים שישב בביתו מכסלו תרנ"ב עד אלול תרנ"ה היו היפות בחייו, ספון באוהל תורה ללא דאגות פרנסה, ונכבד בעיני בני העיר. שם חיבר את ספרו מצות חינוך על תרי"ג המצוות שאבד במלחמה. שעה-שעתיים ביום לימד את מיטיבו שראה בו את מורו ורבו. בפסח תרנ"ד נפטרה לפתע בילא רעית הנדיב, וברצונו לעשות דבר טוב לעילוי נשמתה, שלח באייר את ר"י לירושלים לשלושה חודשים, בהעמידו לרשותו סך מאה אלף מרק למטרת צדקה שימצא לנכון. בעצת רבני העיר קנה את חצר שטרויס בשכונת מוסררה (בית עולמות=הקדש), עבור עשר משפחות של ת"ח מבעלי המוסר, ועד לפטירת הנדיב בשבט תרס"ד פיקח על ניהול החצר וחלוקת התמיכה החודשית הקבועה. דרש בשבת שלפני שבועות בחורבה לפני חכמי העיר, אך לא נענה להצעה לבוא לכהן בבי"ד האשכנזים של ר"ש סלנט. באייר תרנ"ה כתב לר"ש בובר שמתכנן הקמת בימד"ר גבוה לרבנים.

בתשרי תרנ"ו בא לעלות על כס אביו בקיטוב, ונקלע למחלוקת עם הרב חיים גלרנטר שנתמך ע"י האדמו"רים מסדיגורה וויזניץ. משום כך המשיך לנהל משא ומתן עם קהילת יוצאי פולין בויען. כעבור זמן השלימו שני הרבנים, ולא נתקפחה פרנסתו. (בפאלקסקאלענדער רשום כאב"ד רק בשנת תרס"ב). עסק ביום בצורכי ציבור, ואחרי מעריב נסגר בחדר ללמוד כל הלילה. הקדים להתפלל שחרית, וישן שעות אחדות. השיב לשאלות מכל עברים, וחידושיו נדפסו בכתבי העת. חיבר אז פירוש על המשניות, חידושים על מסכתות ברכות תענית ומעילה, והרוב אבד.

בפרוץ מלה"ע א' נשאר שנה עם הרוסים, אבל כשהתקרבו שוב בתרע"ו ברח עם משפחתו לכפר פערג שליד וינא, וכיהן כרב לפליטים. בשובו בתרע"ח מצא את ביתו ריק מכל, ורק פריטים בודדים הצילו שכניו הנוצרים. דאב את אובדן ספריתו וכתביו. בתרפ"ב חלה, ובכל זאת המשיך להשיב. ג' ימים לפני פטירתו הכתיב מזכרונו לר' דוד סופר תשובה לרב מרדום. זמן קצר אחרי פטירת רעיתו, נסתלק ביום ה' כ"ח אב תרפ"ד. בניו: א. ר' יצחק אייזיק בכורו. נועד לגדולות. בעש"ק לך תרמ"ב החל ללמוד עמו גמרא. למחרת חלה, ונפטר אור ליום ג'; ב. ר' אלכסנדר סנדר מרדכי בירושלים; ג-ה. בנים שנפטרו בקטנותם; ו. אמו של ר' אהרן יהושע הורן, אבי אמו של ר' בנימין קצנלבויגן מבני ברק.

אביו חיבר: קונ' וועד חכמים, שמות תנאים ואמוראים שבבבלי בסדר א"ב ופירוט רבותיהם ותלמידיהם, ועליו הציב הבן את ספרו אותו חיבר בהיותו בן ט"ו: מאיר עיני חכמים לדון בדבריו, ולהביא כל הנמצא בספרות ישראל אודות כל אחד. למברג, דפוס מ. מוהר, תרל"א, ח"א, ב, כח, כד ד', אותיות א-ט. בהסכמת השו"מ שחידושיו משובצות בספר, כותב על הבן בן הי"ח: כבר היו למראה עיני איזו עלים מבנו היקיר בעוד היה טל הילדות עליו, וראיתי כי נפשו חשקה בתורה, מתמיד ומצא כדי מידתו...לגדולה מזו הוא מתוקן בפלפול ש"ס ופוסקים, עכ"ז כבר אמרו רז"ל אין אדם לומד תורה אלא במקום שלבו חפץ. בהקדמת הבן כותב שחיברו מגיל בר מצוה, מתרכ"ו עד תרכ"ט. קיוה להדפיס גם את ספרו הלכתא מחוורתא על כללי הלכות. מציג את המכתב ששלח אליו רבו רי"י יוטס שחיבבו כבן: הלא רך וקטון אתה, עוד לא הגעת לבן חמיסר...אם שידעתי בני ידעתי כוחך מאז ולא נפלאת ממני, עכ"ז ספרך זה יעיד על רוב שקידתך...ועד זקנה ועד שיבה לא תבוש ממחברתך זה בימי הילדות, כי לא על קורי עכביש בנית דיק...בעת שהיית אצלי זה ג' שנים, עוד לא היית מעוטר בפאר על ראשך...מרחם נקדשת להיות ת"ח גדול, אשרי יולדתך ואשרי מי שנפלת בגורלו, ומה שפרה חלקי עלי שיהיה בידי להתפאר עם נצר מטעי. והיה כאשר יבוא יום אי"ה ותשליך הבחרות מעליך, אז גם אנכי אבוא אליך וברכתיך, ואתן לך שם חדש (הראוי לך אף כעת) רב וגדול. הקדיש את הספר לעילוי נשמת אמו. במצרף לחכמה שבסוף כותב בתרל"ב שמתיחס לתרח, מהרש"א ותבר"ש, ועמו ספר בעי חיי על רבנו בחיי עה"ת שחיבר בתר"ל. אביו והשר"מ הוסיפו לו הגהות, והוא שרד בידי בנו.

שו"ת דברי יעקב. קאלאמיא, דפוס ר' יוסף פרידמאן, תרמ"א, א, פ ד', פו סי'. משובצות בו הערות אביו. במסגרת מאסף תלמודי שער בת רבים שהחל בוורשא תרס"ב נדפס שער יעקב, חו' א-ב, לקט תשובותיו מעין המשך לדברי יעקב. פיעטרקוב, דפוס רח"ה פאלמאן, תרפ"ב, מ עמ', טז סי', כולם מקיטוב, מלבד הראשונה שמלודמיר. בשער בקשת מערכת שערי תורה להמציא לה תשובות נוספות מהמחבר, ובסוף רשימת ספריהם למכירה. ד"צ עם שלום ירושלים ושער יהונתן, ברוקלין, כץ, תשנ"ג, ז, לט עמ'.

עבודת הקודש לחיד"א א-ב, קאלאמיא, אברהם גינצלר, דפוס מ. בילוס, תר"ם, פר ד'. בדף מ ע"א שער ח"ב. הוסיף לו קונ' הערות עבודת עבודה, ד עמ', ואזל עד מהרה. בעותקים שראיתי לא נמצא.

הגדה של פסח עם פירוש דמשק אליעזר מר' אליעזר שוורדשרף מלובלין, קונ' שמענוה באפרתה מרד"ט אפרתי מויטבסק, וקונ' אגדות יעקב ממנו. הובא לדפוס ע"י נכדי המפרש: ר' צבי יחזקאל ז"ק מיכלזון מזמושץ ור' דובריש שוורדשרף מלובלין. קאלאמעא, דפוס מ. בילוס, תרמ"ג, לג ד', הקדמה, יחוס.

שו"ת שארית יוסף לגיס הרמ"א, ובסופו קונטרסו שארית יעקב, קראקא תרנ"ג, ד ד'. קונ' כוכב מיעקב על אגדות חז"ל, בראש ספר מנחת יהודה (גלברד), מונקטש תרס"ג.

העתים, פסקי רבי יהודה בר ברזלי אלברצלוני, שער שני, הל' שבת. העתיקו מכ"י נרשן, זיקקו, העיר מקוריו בביאורו עתים לבינה עם מבוא. קראקא, מקיצי נרדמים, דפוס יוסף פישער, תרס"ג, 18, 366 עמ'. בהקדמה מספר שכתב היד היה באלכסנדריה ברשות האב"ד ר' ישראל משה חזן (משי"ח ס"ט), נמכר לשוח"ה ע"י ר' נחמן נתן קורניל שעשה העתקה ומכרה להרב יעקב כהנא (הערותיו נקראו מהרי"ב), ושוב נמכר לבימד"ר בלונדון. לבקשת ר' אברהם ברלינר טרח בההדרת הספר. מעמ' 354 תיקונים ומילואים. ד"צ בירושלים תשד"מ, עם הוספות: הערות ר' אלעזר הלוי גרינהוט מהמאסף, ג עמ'; מחברות מני קדם לרי"ל זלוטניק-שני קטעי השלמה, ל עמ'; גנזי מצרים-הלכות ס"ת מהמחבר, ההדיר ר' אלחנן ב"ר נתן הכהן אדלר, ד"צ אוקספורד תרנ"ז, 12–53 עמ'; ספר השטרות מהמחבר שההדיר שוח"ה, ד"צ ברלין תרנ"ח, ח, 151 עמ'.

צדקת הצדיק, מאמר להוכיח שספר האשכול א-ג שהוציא לאור ר' צבי בנימין אוירבך מהלברשטט בתרכ"ח–תרכ"ט אינו מזויף. ברלין, דפוס צבי הירש איטצקאווסקי, תר"ע, 16 עמ', ועוד 12 בגרמנית עם הקדמת ר"א ברלינר. חיברו יחד עם רח"ה ערנטרוי אב"ד מינכן, שעמו ישב בספרית ביהמד"ר בברלין לעיין בכתב היד. רק החלק העברי נכלל בסוף. ד"צ חצור הגלילית, מאור הגליל, תשל"ח.

משנת רבי יעקב, מבוא לתוספתא סידורה וחיבורה. ראשון בסדרת אוצר התורה שערך והוציא לאור ר' יצחק הכהן פייגנבוים לדובב שפתי ישנים גאוני ורבני קשישאי. ווארשא, דפוס ר' העניך ב"ר ישעיה וולף פאלמאן בפיעטרקוב, תמוז תר"ץ, ו, יב, 56 עמ'.

המסדר ר' ישראל איסר בן המו"ל כותב בהקדמתו, שהמחבר שלח את הספר לאביו להדפסה בירחונו שערי תורה, והקטעים שנדפסו עוררו ענין רב. בסידור הספר החל רצ"ה זבלודובר אב"ד קלעטשעוו במחח קליש, תלמיד חביב למחבר, בנו של ר' אהרן נפתלי מו"ץ ורשא. כשעבר לברלין בפרוץ מלה"ע א', המשיך הכותב לסדר ולהדפיס, אלא שמחוסר מימון נתקע עם האמהות בידו. בהשתדלות בנו ר' יצחק תרם הנדיב ר' יצחק מאיר עלבינגר מוורשא את ההוצאות לע"נ בתו שרה שנפטרה ביום ג' תשרי תר"ץ. הספר השני בסדרה יהיה בית שלמה-דרשות והספדים מהרב שלמה זאלי בינגפלד מוורשא אבי חותנו הרב יהושע דוד. ש"ב רצ"י מיכלזון נעתר לערוך את הקונ' זכור זאת ליעקב לתולדות המחבר (להלן). בפיתחא זוטא מודיע המחבר, שמשתמש בתוספתא שבסוף הרי"ף פרסבורג תקצ"ו.

במכתבו למסדרים בתרפ"א מבכה את אובדן ספריתו וכל כתביו, נותר מעט מאד, ומבקש מכל מי שבידו תשובה ממנו לשלחה אליהם. במכתב רצ"ה לרי"א מונה את כ"ב חיבוריו, ובהם מהנדפסים: נר מערבי-חילופי דינים שבין בני בבל לבני א"י (בהמשכים בהמאסף קואינקה, והיתר בגנזי מוסד הרב קוק); קונ' שימת עין על ספר עין הבדולח לר' ישראל יונה לנדא מקמפנא; הכרעת התלמוד-הגהות ספר המכריע, ומכתבי היד: נר ערוך (ולא ערוך לנר) על הערוך. השלים כל אות א'; תנא ירושלמי על הירושלמי; צהר התיבה על תיבת גמא לפמ"ג; ה' כרכים שו"ת, ובתרע"ג עמד להדפיסם; עדות ביעקב-הלכות; הלכתא מחוורתא-כללים; באור על הרוקח; חיבור רחב עה"ת; חיבור על מדרשים; גאון יעקב-הגהות וחידושים על התנ"ך ועל כל ספרי שו"ת הגאונים. גרגירים ממנו נדפסו בשערי תורה. בספר י' פרקים. בסופו מכתב לרצ"ה, והספד המחבר בתרע"א על הרב יצחק פייגנבוים. צולם מחדש בירושלים, גל-עד, תשמ"ח, קנט עמ', עם הקדמת המהדיר הרב דוד אברהם מנדלבוים. בעמ' פג שער: קונ' משנת רבי יעקב עמ"ס מעילה עד דף כא, לראשונה מכת"י שמסר ר"י פייגנבוים מירושלים, באותיות מרובעות.

בקונ' זכור זאת ליעקב מתאר רצ"י מיכלזון במכתבו לש"ב הב' יצחק פייגנבוים, את פרשת היכרותו עם ר' יעקב שהיה לו אוהב דבק מאח. היא החלה בעדו נער ע"י דודו אחי אמו רמ"י שוורדשרף שנשא את אחות אשתו של ר' יעקב, וכבר בן ט"ו בלמדו בישיבת ר' זאב נחום אב"ד ביאלא ליטא שלח אליו תשובות. יעץ לו ללמוד שו"ת מהרי"ט להתעלות בסברא, מהרי"ט אלגזי בכורות בחריפות, ושער המלך בבקיאות. אח"כ מגולל את פרשת רבנות לודמיר שהיה שושבין לה. מציג ד' מכתבים ששיגר אליו ר"י בתר"ם–תרס"א לוולדובה ופלונסק (מכין לו יחוס משפחת שור, ישלח לו תולדות המהרי"ט ומשפחתו), לחתנו ר' אברהם נתן עלברג בתרס"א, ולבנו ר' אברהם בתרפ"ב (שלא יתרגם ספר החינוך ללועזית), לר' ישראל איסר פייגנבוים בתרע"ד (ישלח לו הערות על ספר הערוך). כמו"כ מרא"נ עלברג לחמיו בתר"ץ (עמו 50 תשובות מר' יעקב. שמע מישיש שהיה בבית רי"א ספקטור, וכששמע ממעצרו בלודמיר זעק: ס"ת שרוי בצער. יהודי מלודמיר סיפר שלקח לכלא ג' ספרי שו"ת, ובצאתו ידעם בע"פ. כתב לו שאין ספר שלא יוכל לכתוב לו הגהות, ואפילו בקבלה שלא זכה לה יוכל לכתוב מבוא). בסוף ג' ד"ת ממנו.

ישועת יעקב עמ"ס תענית. כתב על י' הדפים הראשונים, ולא גמרו. גרגירים ממנו: כרם"ש, טבת תשנ"ב, כה-מ; מוריה, רלא-רלב, תשנ"ה, נד-נז, פקסימילים.