ר' אהרן ב"ר שלמה זלמן רייטר

מסטרי (תרכ"ב–ת"ש*)

נולד בקלוש בשנת תרכ"ב להוריו ר' שלמה זלמן וגיטל. זגג בסטרי, ממתפללי קלויז זידיטשוב (די בלעכענג קלויז). מילדותו חיבב את ספרי הרמב"ם, והיה מאחר שבת בלילה ומשכים לפנות בוקר לעיין בהם. התורה והמצוה ונקוב בשם משה ואהרן, פירוש הרמב"ם עה"ת ונ"ך כפי שהבין מספריו, עד סוף פרשת בשלח. פעיטרקוב, דפוס רח"ה פאלמאן, תרפ"ט, ב, עח ד'. המסכימים מתרפ"ה ואילך: ר' ישראל מצורטקוב ע"י ר' יוסף שטרנברג (הוטב בעיני קדשו, שאיש סוחר שטרוד להביא טרף לביתו, קובע עתים לתורה); ר' מנחם נחום מבויאן ע"י ר' ישראל מרגליות (הראה לאדמו"ר בהיותו בסטרי, מהמחברות שלו משה ואהרן ואמרי רש"י); ר' אברהם יעקב מבויאן בלמברג ע"י ר' מרדכי ליסקאוואטר (עשה כוונות ומקורים לכל ספרי הרמב"ם); ר' אברהם יעקב מס"ג ע"י ר' יצחק ויינטרויב (וחיבור שני אמרי רש"י, המבאר ומלקט אמרותיו של רש"י ממקום למקום); ר' משה מקראקא ע"י ר' גצל פוסטמן; ר' שלום יולס האב"ד (מכירו אנכי מפה לאדם המעלה במעלותיו הישרות, איש תם וישר אהוב לבריות, ומעודו היה נחבא אל הכלים); ר' שלמה חיים פרלוב מבוליחוב; ר' מאיר שפירא מלובלין; ר' ישעיה אשר יולס (לתמוך בידיו להשלים להדפיס מפרשת בשלח עד גמירא). בהקדמתו כותב שהחל לעסוק בספר בתרס"ה בהיותו בן מ"ג. כשמוסיף משלו מציין נראה לי. אח"כ הקדמת אגדה ולוח ר"ת.