מטיסמניץ (תרכ"ג–תרצ"ט)
נולד ביום כ"א שבט תרכ"ג לאביו ר' אליעזר ליפמן אב"ד רוזניאטוב מזיווגו השני, ובן י"ג נתיתם ממנו.
אמו המלומדת שכרה לו מלמדים מעולים, וכעבור שנה שבה אל משפחתה בבראד. למד שם בקלויז המפורסם בו היו ספרים רבים, ושנים אחדות אצל ראו"ב קלוגר. נשא את פריידא בת ר' יעקב ליכטמן מטיסמניץ (לא האב"ד), נפטרה ביום כ"ז אייר תש"א. אחיה ר' אברהם אלטר מגדולי סוחרי בוצץ, נפטר בלבוב ביום י' אייר תרצ"ו. כשעבר אל חמיו התפרנס כפקיד בבנק של משפחת טענע. ת"ח וידען, ומקובל על כל שדרות הציבור חרדים כמשכילים. ערך והוציא לאור דו-שבועון ביידיש: יידישעס פאמיליען-בלאט, בו השתתפו רוב סופרי גליציה. שררה בו רוח מסורתית ולאומית, בניגוד לרוח של טיסמניצער פאלקסבלאט. בתרע"ד ברח מפני הרוסים ששללו את כל רכושו לפרוסניץ שבמורביה, ואח"כ השתקע בוינא. למחקריו ישב הרבה בספריות, ובזקנותו פרנסוהו בניו. נפטר ביום ו' תשרי תרצ"ט.
ילדיו: א. יעקב. נפטר בניו יורק ביום כ"ח אלול תשכ"ז; ב. יהודה ליביש בלונדון. נפטר ביום ה' כסלו תשכ"ח; ג. מרים זו' ישראל לוסטיג בטרוב שבגליציה. נספו עם ילדיהם: חיים, ליפא וחנה; ד. ברכה זו' המורה והסופר יהודה יצחק בן פסח ומרים מיילן (מילין) בישראל. נפטרה ביום ה' כסלו תשל"ג; ה. חיים יליד תרס"א. ת"ח ועסקן לציונות ולחינוך עברי. נפטר בלונדון ביום י"ד תמוז תשל"א. בנו: ישעיהו.
כשקהילת פרשבורג ביקשה מקהילת טיסמניץ פרטים על רבי משולם איגרא, נתבקש לאסוף את החומר. כך נולד ספרו גרם המעלות, מפעלות ומעלות ג'און ר'בנו מ'שולם איגרא. לבוב, דפוס א. סאלאט, תרע"ד, 8, 66, עמ'. המסכימים: רבו ר"א קלוגר; רבי יוסף הגר מטיסמניץ (תועלת גדול מביאין ספרים כאלה אשר ממנו יראו וילמדו מעשיו, ובפרט בדורות הללו איך שהתורה הוא בשפל המצב, כי בטרם ידע הנער לדעת תורה דת מורשה קהלת יעקב, מלעיטים אותו כגמל בכל לימודים אחרים... נחוצים המה מאד ספרים כאלה, להראות את יקר תפארת גדולת אנשים מצוינים, אשר עם כח התורה עלו יותר ממלאכי מעלה); ר' אהרן לוין מסמבור (הוטבו מאד בעיני הן בסגנונם היפה והנאוה, והן בתוכנם הנהדר והמשובח... חוברות כאלה המדברות מתולדות גדולי ישראל וחכמיו נכבדות הנה בערכן, וכל איש אשר יעשיר את ספרתנו במקצוע זה לו נאווה תהילה ויקר); ר"א קמלהר בדברים חמים; רצ"י מיכלזון (טבא הוא וטבא להוי, כי גדולות עשה לנו); ר' יצחק זליג גרונמן אב"ד הנובר (למצוה רבה יחשב לו, כי הציב מצבת עולם לאדם גדול בענקים); ר' אברהם סג"ל איטינגא מדוקלא. בפתיחה כתב שטרוד במסחריו, ועכ"ז רצה להציב יד בשדה ספר. מבקש שישלחו לו השלמות עבור המהדורה הבאה: וינא, מנורה, דפוס אפפעל, תרפ"א.
הגדה של פסח עם מבוא, פירוש והערות. וינה-ברלין, מנורה, תרפ"ג, 76 עמ', פתח דבר. בהקדמה י"ט מאמרי מחקר איך נתיסדה ההגדה. בקולופון תודה לידידו הרב משה דוד גראס, שהוסיף הרבה מפירושיו ועמל בהגהה. מהד' ב' מתוקנת, ניו יורק, פעלדהיים, תש"ח, בתוספת שני דפי מודעות על ספרים חדשים. ד"צ, ירושלים, ספרים תורניים, תשד"מ. בגלל חשיבות המבוא צירפוהו לכמה הגדות, כגון להגדת מגיד דבריו ליעקב (אלגזי).
תולדות גדולי הוראה: רש"י, רמב"ם, ראש"ש, טור, ב"י, רמ"א, ט"ז, ש"ך, מג"א ופמ"ג, עם קמ"א תולדות בקצרה של שאר חכמים שרשימתם בסוף. וינא, דפוס אוניון, תרפ"ז, 12, 116 עמ', פתח דבר. נכתב בשפה צחה, ובסופו ברכת הגומל על שנתרפא ממחלה ממושכת ברגלו. הדסה וייס תירגמה את הפרק על הרמב"ם לגרמנית. הופיע בנפרד, ויען-לייפציג, איירופאישער פערלאג, תרצ"ו. מהד' חדשה מתוקנת ע"י ר' משה ב"ר שלמה הכהן דובינסקי, ניו יורק, האחים שולזינגר, תשט"ו. שוב ע"י ר' משה ב"ר עמרם שו"ב שיכון סקווירא, כשמעבר לשער הנצחה להוריו ולאחיו הי"ד, דפוס האחים גרויס, (תשכ"ח), ועם הנצחות נוספות (תשל"ח), בהשמטת העמוד האחרון.
מהד' ב' מסודרת מחדש מתוקנת ומורחבת, ע"י חתנו רי"י מילין ור' שאול שפר, ירושלים, המהדירים (בניו מלונדון), דפוס עקיבא יוסף, תש"ל, עם הקדמת חתנו, תמונות ועמוד הנצחות. שוב לכתוב חיבור על הקדיש, ולא הספיק לסיימו.
טיסמניץ, 39–40, 88, 166–169, 200.