ר' אליעזר ליפמן ב"ר יהודה ליבוש קנבל

מברוזדוביץ ורוזניאטוב (תק"ע–תרל"ו)

נולד בשנת תק"ע (או תקע"א) בירושלם, כבן יחיד לאביו היחסן ר' יהודה ליבוש. מילדותו נתברך בכשרונות, ובגיל עשר כבר הצטיין בידיעותיו. מצעירותו הרצה בערב שיעורים בחו"מ עם נושאי הכלים, וכשפעם התבטא נגד הט"ז חלה מאד. נגלה אליו איש זקן שהזהירו שלא לדבר יותר כן, ומיד הזיע והבריא. נשא את רוזא בת הגביר ר' יקותיאל אבאלי הכהן יאליש מלבוב (אבי ר' ישכר אב"ד ניזנוב, אבי ר' אליעזר ליפא אב"ד זורובנה שהיה ידידו של ראי"ל קנבל, ויחדו הדפיסו את קונ' הכשר כלים). סמך לשולחנו בלבוב כמה שנים. למד בהתמדה, ועסק גם בקבלה. נסמך מהישועו"י, והתידד עם השו"מ, רמ"ז איטינגא ורי"י יולס. הדב"ח כתב לו: כי ידעתיו מקדם לת"ח אמיתי. מבית מתנגדים, אבל כשנחלה והרופאים אמרו נואש, הלכו הוריו לר"ש מירוסלב שיתפלל בעדו, והתנה שעליו להיות חסיד. כשהבריא דבק בו כ"ב שנה, אך לא נענה לבקשתו שימלא את מקומו.

כשנתרושש חמיו והפסיד את כספו, נאלץ לקבל לפני תר"ח את רבנות בריזדוביץ שליד סטרי, והרביץ בה תורה. פנו אליו בשאלות גם ממקומות אחרים. בתרי"ג לערך נענה להפצרות בני רוזניאטוב לעבור אליהם, וניהל את עדתו כאב רחמן. לא פסק ממשנתו, ואף כשעסק בעניני הקהילה קיים שיויתי. עניו ואוהב ישראל בכל לבו. בעל מידות תרומיות, ושמחה שפוכה על פניו. לחם בסרים מן הדרך, הוכיח על פירצות שונות, והתריע במיוחד על נגע המותרות. למד לפנות בוקר שעות אחדות לפני התפילה, והניח תפילין מיוחדים בהם העתיר על ישראל תמיד. בכל עש"ק התיר נדריו, ואחרי שטבל ולבש בגדי שבת עסק בזוה"ק. ידועות עוד הנהגותיו למופת.

בנותיו מזו' הראשונה: א. אסתר. נפטרה בהיותה ארוסה לבן אב"ד הליטש; ב. מרים זו' ר' אברהם יוסף וילף דומ"ץ רוזניאטוב. כשהתאלמן כעבור שנים אחדות נשא את רבקה טעמעריל בת רבי מרדכי היילפרין מבראד, ונולד לו: ג. ר' שבח בטיסמניץ. כשהתקרב לשישים פקדוהו מחלות, ונאלץ לשכב. לא רצה להורות עד שיתייעץ עם חתנו. ביום כ' שבט תרל"ו קרא בחצי הלילה לאנשיו, אמר וידוי וי"ג עיקרים, ביטל מחשבות זרות, בירך את הסובבים אותו ובני משפחתו, וכשהוטב לו אמר שילכו לבתיהם. למחרת בצהרים הניח תפילין, קרא שוב לכולם והתודה, וכעבור שעה נסתלק. כל בני העיר השתתפו בלויתו, וגם מהסביבה. ספדו לו חתנו הדומ"ץ, ור' מתתיהו רובין אב"ד דולינא. ציון נבנה על קברו.

רשם את חידושיו בכתב הקשה לקריאה, ולא מצא מי שיעתיקם. ר' דוד גלר אב"ד ניזנקוביץ חתן אחותו חשב שבניו יוכלו לעשות זאת, ומשלא הסתייע הדבר החזיר את הכתבים. בפרוץ מלה"ע א' אבדו רובם, ורק המעט שנעתק הציל הבן לוינא, אלא שלא היו לו אמצעים להדפיסם. בזקנותו נעתרו לכך בניו, ותרמו להדפסת הספר לחלוקה חינם לתלמידי חכמים. שו"ת וחדושי מוהרא"ל, פלפולים במאמרי הש"ס והשו"ע. ויען, דפוס אפפעל ושותפיו, קיץ תרצ"ז, 13, 87 עמ'. בהקדמת בנו המהדיר מסדר את תולדותיו של אביו ושלו. מט סי' בלי שמות השואלים. בקולופון מבכה הבן ידיד וגיס.

לתולדותיו ותולדות מח' רבי ישעיה יוסף וילף מדרוהוביטש נתחבר: פאר הדור, ע"י "נין ונכדם" אלטער וילף. וויטצען, דפוס קצבורג, תרע"ו לערך, כה עמ', הקדמה. מעבר לשער תודה לקרוביו הרשומים שתמכו בידיד, ותולדות אביו ר' אברהם יעקב. בסוף: סיפורים, תפילה, סדר היחוס שסידר בעזרת ר"א הלוי איטינגא, ולוח התיקון.