מוישניצה ורימנוב (תק"ע*–תרל"ה*)
נולד בוישניצא לאביו ר' משה. יחסן גדול. נסמך לרבנות העיירה ע"י האריה דבי עילאי. למד בלבוב אצל רמ"ז אורנשטיין, ונסמך מאביו בעל ישועות יעקב. כמו"כ נסמך מהחוו"ד בביקורו בלבוב. כשנאלץ לעקור מוישניצה, קיבלו המהריא"ז מסטרי סביב תרי"ג לרבנות העיירה והנילוב הכפופה אליו, וישב שם שנים רבות על התורה ועל העבודה. נתקבל לעיירת מולדתו וישניצה, והיה בה בתרכ"ב. אהב את המקום ודחה את הצעת רימנוב, אע"פ שהדב"ח ציוהו בכתב לקבלה. הוא היה קרובו שסייע לו, והראה לו קורבה יתירה. כעבור ג' ימים שולחה אש בוישניצה, והשריפה כילתה את רכושו, ספריו, וכל חידושיו בהלכה ובאגדה עליהם עמל ארבעים שנה. הציל בחירוף נפש את ספרו היחיד, וקרא לו על שם המאורע. נאלץ אז בתרכ"ד לערך לעבור לרימנוב בבושת ובעוני, תחת אשר היה יכול לעבור אליהם ברוב טובה, אבל בני המקום התחסדו עמו וקבלוהו בעין טובה.
מוצל מאש עמ"ס גיטין, למברג, דפוס ש.ל. קוגל-לוין, תחילת תרכ"ה, ב, מג, טו ד'. המסכימים: השו"מ (מצא כקן ידו בתורת ד', בחידוד וליבון בחריפות ובקיאות, כאשר ידעתיו מלפנים... מאז היה פה רבות אשר פלפלתי עמו, וגם אחרי כן הריץ אלי הרבה תשובות, ומצאתי את לבבו נאמן בחדרי התלמוד והפוסקים); ש"ב הדב"ח (אוקי גברא אחזקתו; כי כמה פעמים אשר פלפלתי עמו, וראיתי חידושיו אשר הוציא מלבו, ומצאתיו מלא וגדוש בחריפות ובקיאות, ושימש הרבה גדולי הדור שלפנינו, ונתנו מהודם עליו, ומעודו לא מש מאהלי תורה, ושוקד בעבודת ד' בשקידה רבה). בהקדמתו מוסר פרטים אוטוביוגרפיים, ומתנצל על שכוחותיו אין עוד עמו לשחזר את חידושיו. בסופה מודה לאחיו, אחותו, גיסו, ובני משפחת הוריו שהיטיבו עמו. מדף ח ע"ב שבסוף, לקוטי שושנים מחידושיו במסכתות שונות שדרש ברבים. בעמוד האחרון תשובתו לר' יצחק משה נדל מלבוב.
תשובות אליו: מח', דב"ח, ח"ב, אהע"ע, סו, פג, קלב, חו"מ, לט בתרכ"ב–תרכ"ה לשתי הקהילות; שו"מ, קמא, ח"א, צב, ח"ג, קכב, תנינא, ח"ג, כא, נז, תליתאה, ח"ב, עג בתרי"ג–תרכ"ב לשלשת הקהילות; שם עולם, ח"ב, קיז, קמט בתרל"ב–תרל"ד.