ר' ראובן ב"ר יהושע אשר זליג פרבר
רב בויטקוביץ וסגן אב"ד במורבסקה אוסטרווה
נולד באושפיצין ביום י"ח תמוז תרכ"ט, כבכור לאביו הנגיד ר' יהושע אשר זליג מגזע המג"ע, ולאמו חנה ברונר. למד בישיבות החסידיות בלימנוב ווישניצה. תלמיד מובהק לרבי שלמה ה"ש, ממנו נסמך בגיל כ"ז. אביו נפטר זמן קצר אחרי שריפת משקו, ואמו עברה לוינא עם י"ב ילדיה, ונאלץ לעזור בפרנסתם. עשה בגרות בקראקא, ומתרנ"ו למד באוניברסיטת ברלין פילולוגיה השוואתית של השפות השמיות. עבד כמזכיר האגודה העממית עזרא. עבר לשטרסבורג, ובתרס"ב קיבל תואר ד"ר על עבודתו: שלמה המלך במסורת. בתרס"ג נבחר לרבנות ויטקוביץ במורביה, וכשסופחה בתרע"ג למורבסקה אוסטרווה בה היו רבבה יהודים וכעשירית מהם חרדים, נתמנה כסגן האב"ד ומורה דת בבתי הספר. הקים ביכ"ג חרדי בלי עוגב, ונטע בנוער חיבה להדות ולציון. מילא את מקום של רבנים שנעדרו בקהילות הסביבה אודרברג ונייטיטשיין, ובס"ה כיהן כרב ל"ו שנה. במלה"ע א' רב צבאי בדרגת סרן, בוינא ואח"כ בלודמיר בחזית המזרחית. אחרי המלחמה עיבד מחדש את ספרי הלימוד, בהוסיפו ערכי התודעה היהודית. ההדיר בתרפ"ה את סידור עבודת ישראל, עם הערות בעברית, צ'כית וגרמנית. הקים את הוצאת "העבר" שהדפיסה ספרים רבים. פירסם את נאומיו ומחקריו בעברית ובגרמנית. פעיל במזרחי. בתרצ"ח עלה לת"א. יסד בבית הבימה את ביכ"נ אור ציון, שנסגר עם פתיחת התיאטרון. ניסה לארגן הוצאת "איתן", ולא הצליח. חביב ומסביר פנים לכל אדם, צנוע ונקי כפים, עם היותו מגן באומץ על עקרונותיו. התמסר לעבודת חייו כתיבת ספר על המג"ע, והפסיק כדי לחבר את ספרו האחרון. ימים אחדים לפ"ו קיבל לב, ואושפז לראשונה בחייו. נפטר ביום כ"ג סיון תשט"ו. נשא את שרה בת אברהם רוזנפלד, מורה בוינא. ילדיו: א. יהושע; ב. מאיר. סופר ועתונאי בת"א. מיסד הוצאת הספרים אתאזא.
נולד בכ"ח ניסן תרס"ח. נשא בתש"א את שרה אילנה בת אהרן טוטלמן, ובניו אהרן ודניאל (תדהר, ה, 2207; ג. צביה בהרצליה.
פאר מרדכי תולדות רבי מרדכי בנעט מניקולסבורג. תל אביב, אתאזא, תשי"א, 223 עמ'. ריא"ה הרצוג כותב בהסכמתו: הצליח מאד לתת תמונה בהירה מבהיקה, ותולדה מקיפה ומדויקת כאחת, של אישיות מופלאה. בהקדמתו כותב, שלגודל ההוצאות השמיט ההוכחות של טעויות אצל האחרים או דרשות וד"ת, ומקוה להשלימם בחלק נוסף.
תשכ"ב, 106 עמ'. בהתחלה ובסוף תמונתו שצוירה ע"י לודויג בלום מירושלים. במבוא תולדותיו מאת בנו מאיר. בהקדמתו מבאר את מהות החיבור, להליץ על אבות האומה.
תשובה אליו: אהל יהושע, ח"ב, קיג בתרע"א. משה אונגרפלד, הצפה, כ"ה תמוז תשכ"ט, 5, ואושפיצין, 257–258; תדהר, ג, 1353, ז, 2971, עם תמונתו; קרסל, ב, 649; בנו מאיר, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ד, 367–370, עם תמונתו.