ר' יצחק (איזיק) יהודה יחיאל ב"ר אלכסנדר סנדר ספרין

מקומרנא (תקס"ו–תרל"ד)

נולד בסמבור ביום כ"ה שבט תקס"ו, כבן יחיד לאביו ר' אלכסנדר סנדר אייכנשטיין, השלישי בבניו של ר' יצחק איזיק מכפר ספרין. נתיתם לפני הבר מצוה, ונתחנך אצל דודו רבו המובהק "בעוה"ז ובעוה"ב" רבי צבי הירש מזידיטשוב. בשער ספר מצות עמר כתב, שמגיל שלוש התאבק בעפר רגלי הצדיקים. מגיל ששבע למד קבלה עם אביו. נסמך מרצ"ה מזידיטשוב ומאחיו רבי משה מסמבור שקרא לו בפעם הראשונה מורה מורנו בפרשת בהר, ואמר לו בפנים נהירין עשיתי אותך גואל, ומהחוזה מלובלין שקירב אותו מאד, ונתן לו את הזרוע בליל הסדר כאות לסמיכה. מלבד דודו שימש עוד ח"י צדיקים בעלי רוח הקודש כפי שכתב בהקדמת זוהר חי, ורשימתם בראש בן ביתי על תהילים. ביניהם: היש"מ, רז"ו מזברז, ר' משה צבי מסוורן, ראי"ה מאפטא, רנ"צ מרופשיץ וחתנו ר' אשר ישעיה, ר"מ מפרימישלן, ר"י מרוזין, הדע"ק, ר' שמעון מירוסלב, רמ"מ לעזער מטרנוב, מלא הרועים, הבנ"ש, האור לשמים, ר' ישעיה מפשדבורז ורצ"ה מרימנוב.

בתקע"ה אירס את גיטל בת רבי אברהם מרדכי הורביץ מפינטשוב, נפטרה ה' אייר, בבית החוזה מלובלין שאמר עליו שיש לו את נשמת עלי הכהן, ואכן נסתלק ביום פטירתו. התנאים נדפסו בראש אוצר החיים, ובפעם היחידה נקרא שם בתוספת השם מיכל. חמיו הצדיק היה בנו של ר' יעקב בנימין זאב אב"ד וולברום, ב"ר משה אב"ד בנדין, ב"ר אהרן מרגליות אחי המעשה רוקח, וכן התיחס למגיני שלמה ועוד. שימש שלוש מאות צדיקים ועוד.

בעלי רוח הקודש, ובהם: ריי"מ מזלוטשוב, רל"י מברדיטשוב, האחים הנו"א ור' זוסיא, הדגל, ר"ש מקרלין והחווזה. קרובו של האוהב ישראל, וחברו של השרף מסטרליסק. בין תלמידיו: ר' חיים דוד ברנרד דוקטור ור' יצחק מוורקה. נפטר בן ח"ן ביום י"ז אב תקפ"ד (שושלת הקודש, סו).

אחרי נישואיו בתקפ"ב למד כמה שנים בפינטשוב בהתבודדות, ורק חבירו ר' שלמה יוסף ידע על השגותיו הנפלאות. כשנפטר חמיו שלימדו תורה, קרא לו דודו רצ"ה לבוא לזידיטשוב ללמוד במחיצתו. היה דחוק מאד, וסבל חרפת רעב. בהשפעת דודו קיבל בתרפ"ט מינוי כדומ"ץ בזידיטשוב(?), אלא שבא רב אחר ונטל את התפקיד.

בסוף קיץ תקצ"א עבר לקומרנא, והתפלל בה בקלויז לובלין. היו לו שם מאבקים רבים ורדיפות עד שהוכר, וקומרנא הפכה בזכותו לסמל של חסידות צרופה, עבודת ה' במסירות נפש בתפילה ובלימוד נגלה ונסתר. עזר רבות לעניים, עודד נשברי לב, וסוחרים התייעצו עמו. בגלל מידותיו התרומיות היתה רוח הבריות נוחה הימנו. בתרכ"ה בנה לו שם בית מדרש גדול.

דמות מיוחדת במינה בין צדיקי הדורות ברבגוניותו, בהיקפו הרחב, במדרגותיו הגבוהות, ובראיתו הפקוחה. עיקרו שתול בדורות קודמים, ומתורתם העביר בנופו הרחב לדורות הבאים. בהקדמת זוהר חי כותב עליו בנו: אמר שיש לו בנשמתו הטהורה חלק אחד מנשמת האריז"ל והצורה שלו, וחלק מנשמת הבעש"ט, ולא עבר יום בחייו שלא דיבר מהם. כמו־כן חלק מהנינוקא שבזוהר, ועוד חלקי נשמות מנשמת תנאים ואמוראים שלא רצה לגלות.

היה קשור בבעש"ט, וראה עצמו כתלמידו. הירבה לצטט ממנו, ולפרש את דבריו. בעל רוח הקודש נגלית, ונפלאות סיפרו על ראיתו למרחק והכרתו בני אדם. חזה את מפלת הקיסר בתרכ"ו. בעל רגש הרושם את חלומותיו, ומיטלטל בין שמחה וסערה לשברון לב וענוה. את יעודו ראה בהפצת ספרי הזוהר וחכמת הקבלה.

לא הירבה להתערב בפולמוסי הדור, פרט לעופות קפריסין שאסר בתוקף. במחלוקת עם סריגורה עמד מנגד, ורק אחרי החרם כתב לטובת הדב"ח. עליות וירידות היו ביחסיו עם רי"ש נתנזון. מבלי להזכיר את שמו חלק בשו"מ, ח"ב, פז בתרי"ז, על מה שכתב בנוצר חסד בהיתר קטלנית, בהגינו על נישואי ר"י מרוזין עם מי שנתאלמנה בשנית מרצ"ה מרימנוב. בתרי"ח מכנהו כבר הרה"ח (רביעאה, ח"ג, סוס"י פט), אבל הרים גבהו ביניהם. מאוחר יותר למד להעריכו, אחרי שנפגשו בברית אצל ראז"ו סלט, ואף בא לנחמו, והזכיר את עצמו עם שם אמו. בפולמוס העופות תקף את ר"ש הלר מצפת שאסר, אך לא את המהרי"א. אמר עליו לראז"ו סלט כי נס שעוסק בנסתר, ולולא כן היה מאפיל עלינו בלמדנותו. בידידות רבה היה עם בן דודו המהרי"א מזידיטשוב, וכל שנה נסע אליו לזידיטשוב, וערכו שולחן יחדיו.

על תלמידיו בגליציה נמנו ראז"ו סלט מלבוב, ר' יהודה גרשון פיקהולץ מרוזדול, ר' יהושע מאלטשטט, רמ"מ לנדמן מפוטוליטש, ורצ"ה טייכר מקראקא. בהיותו בהונגריה נסעו אליו ר' מנחם א"ש מאונגוואר, רצ"ה מליסקא (התרגש מתורותיו, ואמר שהן הלכה למשה מסיני. הספדו נדפס בספרו הישר והטוב), ר' יוסף מאיר וייס מספינקא, ר' דוד פיגלס, ר' הרשל קוליהנדלר, ר' משה נתן יונגרייז, ור' צבי ב"ר יעקב פיש מקאלוב.

בשנתו האחרונה כתב את חידושיו עד ערב פסח, והפסיק בזוהר חי ואתחנן על פטירת משה. אחרי הפסח נחלה, וכשרצה להמשיך לכתוב לא מצאו את כתב היד, ואח"כ כבר לא היה יכול יותר. ביום פטירתו לא הרפה מעבודתו, הניח שני זוגות תפילין, ובעצמו קשרם. התפלל בציבור, ונפטרו מעל פניו כמה אנשים. נכדו ר' יהודה צבי מרוזדול שעמד ליד מיטתו שאלהו מדוע הוא רועד בכל גופו, ואמר מפני שבקרוב יצטרך לתת דין וחשבון לפני הקב"ה.

ירדו אז גשמים רבים, ודרכי העיר הפכו לבוץ דביק. היה זה יום א' י' אייר תרל"ד, בו סיים לומר קדיש על בן דודו מזידיטשוב. התפלל מנחה בציבור, ייחד יחודים, וחמש דקות אחרי חצות הלילה נפטר. בלויתו בוסס בשלג הכבד שירד בלילה, תופעת מזג אויר נדירה לעונה זו. כל בני הקהילה יצאו ללוויתו, ורבנים גדולים הספידוהו. הייטב לב אמר עליו שהיתה לו ידיעת התורה כמו מלאך. ילדיו: א. ר' אלכסנדר סנדר הגדול; ב. ר' אליעזר צבי הצעיר שמילא את מקומו בקומרנא; ג. הינדה שרה.

כתב והדפיס הרבה בנגלה, ועוד יותר בנסתר. נטה בפירושיו מדרכו של דודו רצ"ה. המעתיק הקבוע של כתביו היה ר' יעקב קופל שנפלד מקומרנא ב"ר שמואל יוסף מטורקא, והמגיה המקובל ר' שלמה זלמן בלומנפלד מקוזובה. ספרים רבים נותרו בכתב יד, כמו פירושים על כמה ממסכתות ירושלמי זרעים, הגהות על בבלי וירושלמי, שו"ע או"ח, ותקוני זוהר. ברשות ראי"א זיס מסכת חגיגה עם הגהות בכתי"ק. ספריו הופיעו בסדר זה:

חדו"ת כתיבת יד מהרי"א מקומרנא מצות עמר, לבוב תר"ח, יב ד'. בשער מזכיר שחיבר עשירית האיפה, פני זקן ח"א על המשניות וח"ב על דרכי הצדיקים ועבודתם (לא נדפס), רקיע השמים על המסורת (היכל הברכה כנראה), אמונת השם על י"ג עיקרים (דרך אמונה), ואוצר החיים על המצוות שספר זה הוא חלק ממנו, ונכלל בו במהדורות הבאות, ויקרא, דף כ.

תורת כהנים, ספרא עם פירוש עשירית האיפה בו כלול בתמציתיות הפירוש קרבן אהרן, לעמבערג, ידידו הגביר ר' חיים דוד שרף בסיוע בני המחבר, דפוס ליבל בלבן, תר"ח (תחילת תר"ט), ב, קנח ד'. בחיבור הפירוש עסק ג' שנים רצופות בתקצ"ב–תקצ"ד. המסכימים: היש"מ בתקצ"ח (מנחה טהורה), והשכינה במעשה ידיו שורה... ולכבוד נשמת הצדיק הרב הגאון אבי המחבר, אשר ספון וטמון פה עירנו); מהר"ם א"ש בתקצ"ט (יקר רוח איש תבונות, ה"ה הרב החריף ובקי זרע קודש מצבתו, בין עבותים צורתו... יגע בכל כוחו, והיה ה' מבטחו... מפיו שמעתי מקצת דברים מזוקקים). בתחילת ההקדמה יחוסו, ואח"כ מתאר בה כיצד למד מתוך דחק ויסורים, בריאות רעועה, בזיונות, טלטול וגלות.

בסוף השיר שבחתימת הספר, מביע תקוה להדפיס קונ' עשירית האיפה עם שמות הקונים. ד"צ בניו יארק, דפוס ר' יוסף סאקס ושותפו רחי"ל יעקובוביטש, תשכ"א, עם הקדמת המהדיר נכדו רח"י ספרין, ובצירוף שקלים עם פני זקן. השער פותח במילים: עשירית האיפה.

דרך אמונה על י"ג העיקרים, לעמבערג, דפוס חיה גרוסמן, תר"י (ולא תר"ח), ל' ד', ובסוף שמות חמישה מנויים. נתחבר בצעירותו אחרי פטירת דודו רצ"ה, ולא שינה עתה. נכלל אח"כ בספרו היכל הברכה, פרשת בראשית, דפים כט-לז. ד"צ בבני ברק תשל"ה ע"י נכדו הרב ישכר דב ספרין, בתוספת דף תודה לידידי קומרנא שאיפשרו את ההוצאה.

מסכת שקלים תלמוד ירושלמי עם פירוש פני זקן, לבוב, דפוס יוסף שניידר, תרי"א, ל' ד'. בהקדמתו מזכיר את חיבוריו הקודמים אוצר החיים ועשירית האיפה, וכותב שהספר הוא חלק מחיבור כולל על המשנה והירושלמי. צולם מחדש בניו יורק תשכ"א, בסוף ספרו עשירית האיפה.

נדבת פי עמ"ס קנים, ועד דף ט ע"ב: תקוני הגהות לספריו על תו"כ ושקלים, לעמבערג, דפוס גרוסמן, תרי"ג (ולא תר"ח), יז ד'. בסוף רשימת מנויים מפורטת, שרובה מהונגריה ומיעוטה מגליציה.

אדם ישר, תפילות לעצירת מגיפה ר"ל מלוקטות מהאר"י, לבוב, בנו ראי"צ, תרט"ז (ולא תרט"ו), ח' ד', בתוספת עמוד אחרון שבו קמיע דמוי יד. בהקדמתו כותב שחיברו בכח מה שנסמך בחיי החוזה, מדודו ורבו רצ"ה ומשאר צדיקים. נספח לספר נצר חסד שנדפס עמו, בגלל הצורך בעת מגיפות שפשטו אז. צולם מחדש לזכר רח"י ספרין עם נדבת פי, ברוקלין, דרך הטובה, תש"ל לערך, עם הנצחות בעמוד האחורי.

נצר חסד (בכמה מהדורות הבאות: נוצר חסד), פירוש על אבות בדרך הבעש"ט, עם הפניים והקדמתו. הדפיסו לראשונה בנו ראי"צ בלבוב תרט"ז (ולא תרט"ו), א, נא ד'. לחלק מהספרים צורף הספר אדם ישר. ד"צ בכריכת נייר, ב"ב תשל"ו. מהדורות נוספות בתוך המשניות שעם פירושו עצי עדן, לעמבערג תרכ"ב, ניו יורק תשכ"ו ועוד, כשסביב פרק ששי עם פירש"י ובלי יתר הפירושים. ר' משה ב"ר זאב חאייטין אב"ד בארזא שליד טשרניגוב, הדפיס בלובלין תרנ"ב ספר אמרי נעם על פרקי אבות, עם הנוצר חסד וביאורו שלו מגן אבות. נדפס שוב ע"י בנו רמ"מ בוורשא תרנ"ה, 126 עמ'. הם שינו את הלשון והשמיטו הרבה, ובמיוחד נחסר פרק ששי. חזר ונדפס בווארשא, בימ"ס ר' פייביל ראזען, תרפ"ח. מהדורה מתוקנת ושלימה ע"י ר' שמעון בלומנטל, ירושלים, דפוס לעווי ושותפיו, תרע"ב. המסכימים: נכדי המחבר; בד"צ החסידים: ר' ליפמן דוד בר"י (שובקס), ר' קלמן חמאדיש, ור' בצלאל ישעיה ברנשטיין (אתמחי גברא קדישא הדין), ונודע גודל קדושתו, ועוצם תקפו בנגלה ובנסתר); ב"ד הספרדים: ר' שמואל נסים, ר' שלום הדאיה ור' חיים אליה הלוי. בהתחלה הקדמת המלבה"ד, ומהמחבר לספרו אוצר החיים. מהדורה מוגהת ומערוכה עם הקדמה ע"י נכדו ר' שלום טויב מרווזדול, בתוספת ליקוטים משאר חיבוריו, גרוו"ד, דפוס רב"ז רובינשטיין, תש"ג. יצאה לאור ע"י ר' צבי שיק, שאביו ר' זאב קיבל מהמחבר סמיכה לשו"ב. בהתחלה הנצחות ושמות המנויים. ד"צ הרוצאה זו בגרמניה, אשע, תש"ח, וניו יורק תשל"ח. מהדורה (שמינית) נאה ביותר עם השלמות והוספות, ע"י נכדו הרב יהודה יצחק פרנקל שכתב גם הקדמה ופרטים רבים על היחוס, ירושלים תשט"ו, ד, קעח עמ', והוצאה נוספת בברוקלין תשל"ה. מהדורת פאר משוכללת באותיות מרובעות ומודגשות ע"י נכדו הרב אברהם מרדכי ספרין, ירושלים תשמ"ב, 17, קמט עמ', עם הסכמת אביו ומבוא המהדיר על שיפוריו, ובסוף מפתחות והנצחות. לחלק מהעותקים צירף אדם ישר, וקונ' מציב גבול אלמנה, לבירור דיני קטלנית בהם פסק המחבר בספרו זה.

נתיב מצותיך, הקדמה לספר המצוות הנקרא אוצר החיים, הובאה לדפוס עם הקדמתו ע"י בניו, למברג, דפוס מיכאל י. פורמבה, תרי"ח, מא ד'. בעמוד האחרון תשובה בענין הכריעות, ובסוף דברי המעתיק. נספח עמו: אוצר החיים, ח"א, בראשית, עם קיצור המצוות בדרך פרד"ס, כז ד'. על יתר החומשים נכלל באריכות בתוך היכל הברכה, וזה מכיון שנדפס בנפרד לא נכלל שוב, אלא במהדורות הבאות של נתיב מצותיך. הוצאה שניה בפרזעמישל, דפוס רח"א זופניק ור"ח קנאללער, תרמ"ד, ד, נח; לח ד', ע"י נכדו ר' מוניש ספרין עם הקדמתו, הסכמת אביו ראי"צ, ושטר התנאים של המחבר. מהדורה שלישית מוגהת ומתוקנת ו"שביל היחידים" ע"י הרב ישראל יצחק רייזמן (עם הקדמתו), ועוד מקובל החפץ בעילום שמו (ריא"ז מרגליות), ירושלים, דפוס י. ע. איתאח, תש"ז, י', קמד; ח, פח עמ'. יצאה לאור ע"י ר' שלום ברח"י ספרין, ע"י ר' יהודה יצחק פרנקל מת"א, ובסופה רשימת התורמים. מהדורה רביעית עם תיקונים, הדגשות ומפתחות בויליאמסבורג, ספרים קדושים, תש"ל, ע"י שלושה מהדירים שתיקנו שיבושים נוספים, צירפו את הקדמתם, הסכמת רבי מנחם שלמה טויב מקאלוב נכד המחבר, מערכת המחבר בעשר קדושות, ורשימת המנויים, בתוך תוספת של ח' עמ' בהתחלה ושש בסוף. מהדורה מפוארת עם ציונים ע"י הרב אברהם מרדכי ספרין, ירושלים תשמ"ב.

משניות עם רע"ב, תוי"ט, תוספות חדשים וראשון לציון, עם פירושיו שהם קיצור מפרשי המשנה: מעשה ארג, פני זקן, עצי עדן, לעמבערג, דפוס רצ"ה שפערלינג ור' בעריש לוריא, תרכ"א, ה, צז, כו, צד; א, קמג; א, קכט, א; א, קפד; א, צד, מג; א, רצו ד'. שלושת הפירושים רק על זרעים וטהרות, ועצי עדן על ששת הסדרים. פירושו בשיטת הרמב"ם, ובתחילת זרעים הקדמתו. בהקדמת טהרות מפליג במעלת הגר"א מוילנא, ולפי גירסותיו העתיק מהתוספתא. בהוצאת תרכ"ב שער שונה. בין סדרי הדפוס היו משונאיו ששיבשו אפילו בגוף המשניות, ולכן רצה להדפיסם שוב בטשרנוביץ תרכ"ד, אלא שלא נסתייע הדבר. ד"צ ע"י נכדו רח"י בניו יארק, חי"ל, תשי"ד. בהקדמתו כותב שהשתדל לתקן את השיבושים, ומציג בסוף את רשימת המסייעים ובני משפחתו.

תורה עם פירוש היכל הברכה, אונקלוס, רש"י, בעל הטורים ותולדות אהרן, מסורה גדולה וקטנה, פירוש מנורת שלמה על המסורת, משכיל לדוד (פארדו) על פירש"י ופירושיו, אוצר החיים על המצוות, והיכל הברכה על חסירות ויתירות דגושים ורפים על פי הקבלה. בהקדמותיו כותב שהחל לחברו בתקצ"ב בן כ"ו. בהתחלה כתב ארבע שנים באריכות רבה על פרשיות בראשית־נח, וכעת בזקנותו ממשיך בקיצור יתר. מספר שדודו רצ"ה אחז בזקנו, ונשבע שלא ייפטר מן העולם עד שיעשהו כלי מחזיק ברכה, ואל יצטער על שמתחרהו זכה ברבנות רוזלא. חמשת הכרכים נדפסו עשר שנים בלמברג בנייר שרייב (כתיבה) משובח, עם ג' מגיהים ובהם רש"ז מקוזובה שצירף שתי הוספותיו והקדמה, בסדר זה: במדבר, דפוס פעסיל באלאבן, תרכ"ד, ב, רפג, ט ד', בצירוף מגילת רות עם הפרשנים הרגילים. בהסכמת מהרי"א מזידיטשוב כותב: ידידי ש"ב ומחותני הרב הצדיק בוצינא קדישא, נהירין ליה שבילי רקיע כשבילי נהרדעא. ויקרא בתרכ"ו, ב, ש, יא, נב ד', בצירוף מגילת שה"ש עם הפירוש הקבלי ערוגת הבושם. שמות בתרכ"ז, בלויה מגילת אסתר עם פירושו כתם אופיר, ב, שכ, מו ד'. בראשית בתרכ"ט, ומעבר לשער אגרת הקודש ששלח לחסידיו בהונגריה, ונדפסה גם בנפרד. נאמר בה: ומובטחנו שכל מי שיהיה חומש שלנו בביתו, ינצל מכל רע ומכל פגע רע ומחליים ומחסרון, ויהי ביתו מלא ברכת ה' וכל טוב, והצלחה ועושר וחיים ארוכים לו ולבניו בלי ספק, ובפרט באמונה שלימה. מבקש מכל אחד הרשום בפנקס אנשים שלנו, שיקח חומש וישלם תיכף. דברים ע"י הגיסים ר' אברהם יצחק מענקיש ור' אליעזר מארגאשיש, תרל"ד, ד, ריא, א, כו ד', ובסופו מגילות איכה וקוהלת עם פירש"י. הקדמתו שבחלק זה נדפסה רק במאה עותקים שנשלחו ליחידי סגולה. ד"צ מפואר יצא לאור בתש"י ע"י ר' הלל גרינפלד, עם הקדמת ראי"א זיס. הקוים האדומים שבשער לא בגלל שנדפס בוינא הקומוניסטית, אלא לסמל שנדפס ע"י שרידי לשונות אש. ד"צ בניו יורק, יוסף וייס, תשכ"ז, ע"י רח"י ספרין עם הקדמתו, ושוב בתשל"ד ע"י בנו ר' אלתר יצחק אלימלך ספרין, בתוספת הקדמתו.

זוהר חי, פירוש על הזוה"ק על פי האריז"ל והבעש"ט ותלמידיו. ח"א על בראשית ח"א, לעמבערג, דפוס ר' אברהם ניסן זיס סג"ל ור' יעקב משולם ניק, תרל"ה, ד, רטו ד'. בהקדמת בנו המו"ל ראי"צ מוסר מתולדות אביו וסדר פטירתו, מונה את חיבוריו שבכתובים, ומה ראה אביו לקרוא לפירוש כך. הוא מספר שכאשר חיבר אביו את הפירוש, התענה כמה שבועות מבלי לאכול ולשתות ביום רק בלילה לפני השינה, לא דיבר עם בני אדם, ורק משסיים בראשית וראה שאין הדבר טוב לבריאותו, חדל מהנהגתו זו, וקבע לו מדי יום כמה שעות לכתיבה.

ח"ב על בראשית ח"ב, א, רטז-תנו ד'. ח"ג על שמות ח"א, פרעמישלא, דפוס רח"א זופניק ור"ח קנאללער, תרל"ח, ד, קסו ד'. בהקדמה קצרה מבנו ראי"צ מונה את חיבוריו שלו, ומצרף פירושי בן ביתי על מאמרי חז"ל, ותשובה בקבלה ממנו לר' אברהם ראב"ד מונקטש, ומאביו. על שמות ח"ב עם פירוש על ספרא דצניעותא, תר"ם, ב, רפה ד'.

ח"ה על ויקרא־דברים, תחילת תרמ"ב, ב, רכח, ה ד'. אחרי השער תודה לנכדו ר' מוניש שטרח בהדפסה, וכן למעתיק. הפירוש על דברים נכתב רק עד הפסוק רב לך אל תוסף בפרשת ואתחנן, והוא נדפס תחילה, ורק אח"כ הפירוש על כל במדבר. בסוף שמות המנויים שרובם מהגר, ותודה למפיץ ר' משה יעקב הולצמן מסמבור. בראש הספר הקדמת המחבר בה מספר על אביו, חמיו, ועל עצמו, ושהחל לחברו בשנת תרכ"ו. המגיה השני עם רש"ז היה ר' זלמן שנעפף מפוטילי־טש. בדברי הסיום של ראו"צ לדברים מספר, שפעמיים נתן תקיעת כף לאביו שידפיס ספר זה, ובפירושיו שלו נוטה מדרך אביו. דפוס צילום מוקטן ע"י נכדו הרב ישכר בר ברח"י ספרין, ת"א, אופסט ברודי את כן, חלקים א־ב, תשל"א, ו, תנז ד'; ח"ג, תשל"ב, ח, קסו ד'; ח"ד, תשל"ג, ד, רפח ד'; ח"ה, תשל"ו, ב, רלב ד'.

מגילת סתרים על פי כתבי יד ע"י נפתלי בן־מנחם, ירושלים, מוסד הרב קוק, תש"ד, צג עמ'. היתה גנוזה בידי חסידי קומרנא ובבית הספרים, ונדפסה ליטוגרפית בכמה עותקים בוורשא תרפ"ד, מבלי שנשתייר אף עותק (כתבי יד בקבלה, 138). כוללת: ספר חזיונות כדוגמת רח"ו בו ראה את שורש נשמתו, ומעשה השם — סיפורי הבעש"ט ששמע מפי חמיו. בנספחים: הקדמות המחבר להיכל הברכה במדבר, הקדמת בנו לזוהר חי, ורשימה ביבליוגרפית של ספרי המהרי"א. הדפסה נוספת בתשי"ד. גוף הספר הופיע שוב בסידור חדש, ירושלים, ישיבת קומרנא היכל הברכה ודמשק אליעזר, דפוס מ. ספרא, תשכ"ח, סד עמ'. ד"צ תש"ד אך בלי רוב ההערות, ברוקלין תשכ"ט, ע"י ר' יוסף יחיאל מיכל לעבאוויטש ור' יהושע מנענדלאוויטש, עם הקדמתם. הוסיפו את נוסחי מצבות ראשי המשפחה, ומכתבי המחבר שבעשר קדושות.

שלחן הטהור ועליו זר זהב, פירוש על שו"ע או"ח על פי הקבלה. יצא לאור מכתב־יד עם הערות וציונים, ע"י ר' אברהם אבא זיס לו סייע בעריכה הרב דב וויין, תל־אביב, דפוס העשור, ח"א בתשכ"ג וח"ב בתשכ"ה, טז, שנט; ד, רב; ב, קלב עמ'. המהדיר מגולל במבואו את פרשת הצלת כתב היד, שמסר לו בגיא ההריגה רבי ברוך ספרין מקומרנא, אשר השתוקק מאד להדפיסו, ואף כתב עליו פירוש גדול כדי כרך, אלא שלא מסרו יחד. כתב היד המקורי עד סי' רמא סיים המחבר בשנת תרכ"ד, ונשרף אצל נכדו ר' יעקב משה. בידו ההעתק בו למדו ר' פנחס נתן, ר' שלום ור' ברוך, וכן נסתייע בהעתק נוסף שהיה אצל ר' שמואל הלר בצפת. בסוף ח"ב: שושלת הקודש לתולדות אדמור"י השושלת. ד"צ מוקטן בכרך אחד בהשמטת שושלת הקודש, ירושלים, מפעלי ספרים ליצוא, תשל"ח.