ר' יהודה גרשון ב"ר ישראל יואל פיקהולץ

מרוזדול וליסעץ (תר"ד–תרע"ד*)

נולד ברוזדול בשנת תר"ד [תוקן: תר"ב ↓] לאביו ר' ישראל יואל (נפטר ביום ו' טבת תרמ"ג). ילדיו גם: ר' משולם זישא מלבוב, חמיו של ר' יוסף שאול הבנשטרייט דומ"ץ רווה־רוסקה; אמו של ר' מאיר ענגל בקומרנא), בנו של החסיד המופלא ר' פנחס מרוזדול (הילכו עליו סיפורים נפלאים). נשתבח מהצדיקים: רבו ר' אהרן ליב מפרימישלן, רמ"ל מססוב, רצ"ה מזידיטשוב, ור' יהודה צבי מרוזדול שהתחמם בהספדו, כי קיבץ באימה בתפילתו את רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו), ולאמו יוטא חנה בת הרב דוד זאב מלבוב (נפטרה ביום ו' אייר תרכ"ח), אחות הרב יהודה גרשון מרוזדול (אחיו של רבי משולם זיסא מלבוב, וגיסו של מהרי"ץ מסטרטין. בכתביו נמצא שאביו נכד רבי משה חריף נכד החכם צבי, ובניו מוסרים שהם גם נכדי רבי גרשום ב"ר יהודה הגולה) נסמך בתרכ"ט מרבו מהרי"א מקומרנא ומהשו"מ, ונסע גם אל מהרי"א מזידיטשוב. דומ"ץ רוזדול ממנה חתם על אמרי בינה תרל"ג, ומתרל"ד (או מתר"ל) אב"ד ליסעץ שליד סטניסלב. בתרע"ב היה עמו ספר דרוש ופלפול (אהלי שם, 250). נפטר ביום ח' אלול (שארית לשארית, כג). נשא את בת ר' מ(שולם?) פיקהולץ שהיה אחיו גיסו וחמיו, חתנו של רבי יהודה צבי שטעג אב"ד סקוליע. יחידו יצחק איזיק נולד ביום י"א אב תרל"ז. בתו הגדולה אסתר פינא נפטרה ביום כ"א אייר תרמ"ט בלי ילדים.

מחנה יהודה (ח"א), ביאורי הלכות נחוצות בד"ח שו"ע ובמיוחד ביו"ד, קונטרסי פלפול ודרוש, ביאורי פשט וכמה שו"ת, תרי"ם, (טז), צז ד'. המסכימים: חו"ז רבי יהודה צבי שטעג מסקוליע (אני מעיד... שלמד תורה בדחקות, שקד על דלתי תורה ביום ובלילה, ויקוים בו מאמר המשנה סופו לקיימה מעושר); היתר הוראה בתרל"ב מהשו"מ המסתמך על סמיכת זקנו והתכתבות עם המחבר (מברר הלכה בסברות ישרות, חד השכל זך הרעיון, קולע אל השערה); מהרי"א מקומרנא מפליג בתרכ"ט מאד בשבחיו שאינו זקוק לשום הורמנא, ראוי לסמוך עליו בכל עניני הוראה, ובירכו שוב כשנתקבל לליסעץ. אחרי מכירת מאתיים עותקים הדפיס בתרמ"א (בקולומיאה?) בנייר אחר יקר סהדותא, ד' דפי מכתבי ד"ת שקיבל מגאונים עם תשובותיו, והוסיפם לספרים. ר' נתן לוין בשם חמיו ר"י שמלקיס; ש"ב ר' משה תאומים מהורודנקה ששלח לו את ספרו אוריין תליתאי (הוטבו דבריו בעיני, וראיתי כי חילה לאורייתא לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא); המהרש"ם בד"ת; בקשת ר"ב וייס מטשרנוביץ מגבאי בתי המדרש בעירו לרכוש את הספר (ידעתיו זה מספר שנים, כי בין ת"ח המובהקים בגאליציען יחד כבודו, ומכתבו בד"ת (בדרך כלל אני אומר כי ספרו מצא חן בעיני); הייטב לב. אח"כ מודה לקרוביו שתמכו בידו, ומוסר בהקדמתו פרטים על משפחתו. פתיחת האגדה; א"ם כ"ל ח"י. בספר נו סי', ד' פלפולים מעניני קדושת השבת, אזהרות שגם הלומדים אינם נזהרים בהם (ה), ולקט תקנות מפנקס וד"א (ו).

חידושי הגרשוני, כללי הדינים בסדר א"ב כמו ספר יד מלאכי והגהות עליו. דפוס ר' אלטר טייכר (מיכאל בילוס), תרנ"א, ג, מה ד'. הקדמה בהתחלה מודה לגיסיו מסייעיו. ר"י ויידנפלד מהרימלוב כותב בהסכמתו עם ד"ת: בחכמה פתח שערים, וציין המקור להדינים. נטלה אף כי כבר בתרמ"א כתב לו הגאון שאינו זקוק להסכמות. חשב תחילה להדפיס עם גוף הכללים מהיד מלאכי, וציין לסימניו. מדף מב ע"א: קונ' אבל כבד על ר' אליהו הורשובסקי אב"ד דרוהוביטש שהיה שלישי בשלישי עם אביו, ועל חו"ז אב"ד סקאלי וסדר יחוסו.

מחנה יהודה ח"ב, שו"ת הנקראים שו"ת מהרי"ג בד"ח שו"ע וקו"א על ספריו הקודמים. דפוס אביגדור טייכער (מ. בילוס), תרס"ג, ו, נח ד', סג סי'. המסכימים: ר' יצחק חיות מבראד בתרנ"ט (מכיר אנכי מעכ"ת מכבר בדברי תורה שלו ובשאלותיו, שכולם בנויים על אדני היושר והצדק); רד"כ על ח"א עם ד"ת בתרנ"ז, ומה שענה לו על דבריו. ההקדמה במעלת כתיבת חידושים ואפילו קטנים, ואח"כ המפתחות לפי סדר השו"ע. חסרה תשובה מזו. מדף נג ע"א קו"א לספריו הראשונים, השמטות ותיקונים.

מכתבו המזויף נגד הציונות לר"מ גידמן בתרס"ב, דובב שפתי ישנים, ג, רצו — רצט. ממעודי אסיפת הרבנים בקראקא תרס"ג. חתם על רשות בית דין צדק, ויזניץ תרע"ג.