ר' גבריאל ב"ר נפתלי הירץ סוכוסטוב

מלבוב (תק"ף–תר"ם)

נולד בלבוב בשנת תק"ף (ולא תק"ס) לאביו הראב"ד ר' נפתלי הירץ, ומנעוריו נודע כעילוי. נשא את בתו של ר' יצחק אב"ד סמבור, וסידר לדפוס את ספריו. נסמך בתר"ב מרצ"ה חיות, שכתב בין היתר: הכרתיו מאז ועכשיו ביותר, בעת שהעמדתיו על כור הבחינה ותהיתי על קנקנו, ומצאתי את לבבו נאמן לה' ולתורתו, רב חילו לאורייתא... כאשר ישב בשלוה ובמנוחות שאננות על התורה והעבודה, אזי יתגדל שמו ותורתו, ויהיה רב מורה הוראה בישראל (מצבת קודש, מהדו"ת, ח"א, עמ' טז). רמז כאן על ביש מזלו, והיותו כל ימיו עני מרוד. שימש כמלמד, דרשן ומגיד בביהמ"ד שברחוב בואימוב. נודע כגדול בתורה שדעתו מעורבת עם הבריות, ורבים הקשיבו כל ערב ארבע שעות לדרשותיו השופעות. אח"כ הלך בימות החול, לקבץ נדבות למחיתו משומעי לקחו. כשנשברה ידו נאלצו לקוטעה. לא ידע שפות, אבל נמשך לחקר היסטורי של עירו. חשף והעתיק בבית העלמין את נוסחי מצבותיה העתיקות, וצבר אגדות ומסורות על אישיה. נפטר בן שישים ביום א' כ"ג חשון תר"ם.

עבודתו היתה כרוכה בחפירה סביב המצבות וניקוים, והקמת חברה לעידוד המפעל. את מימצאיו וקריאותיו לעזרה פירסם בחוברות שהוציא מדי פעם, אך קשה להתמצא בהן, מכיון שהן מעורבבות ללא סדר ושיטה. נדירה ביותר היא החוברת הראשונה שבראשי דפיה: זכרון צדיקים, למברג, דפוס ד. ה. שרנציל, תרי"ז, ח ד'. בתחילה קול קורא לתמיכה בחברה לחשיפת מצבות ישנות שכוסו בעפר בראשותו של הרב חיים שמואל, ואח"כ נוסחי 17 מצבות.

מצבת קודש [הערה: כותרת זו מופיעה בטקסט כתוספת לחוברת, ראה חו' א בתר"ך.]

והוא זכרון צדיקים (הטמונים בלבוב), חו' א בתר"ך. כולל נוסחי 62 מצבות צדיקים מהשנים של"ח — שצ"ח, עם תולדותיהם ותולדות החכם צבי מתוך ספר עדות ביעקב. הוצאותיו כוסו ע"י הגביר ר' (יעקב) מנחם מנדל שיטץ (ולא שיף) גבאי בית החולים, שקיבל עליו להוציאם בספר. חו' ב בדפוס ל. מדפיס, תרכ"ב. כוללת 122 מצבות מהשנים ש"ם — תע"ט, עם הקדמת מנדל מוהר, מבוא מר' יוסף כהן צדק, ושיר הגאולה מר' יצחק הלוי אחי הט"ז. מהד' ב' של חו' א ע"י ר' אברהם דרוקר בדפוס הנ"ל, תרכ"ג. השו"מ כותב בהסכמתו ועדותו על שיר הגאולה וכתב־יד אוקספורד: מה יקר חסדו של החריף הנ"ל אשר עושה עם החיים ועם המתים. בהקדמתו מספר, שבידי אביו היה פנקס גדול של הח"ק עם סיפורים על הגאונים הקדמונים, ואבד. הראשון שהחל בחשיפה היה רינ"ה ברנשטיין, והעתיקו לו רק מצבות אחדות גלויות. אחריו המשיך ר"ג, ויסד את חברת מתקני מצבות קודש שתעודתה לחפור ולגלות את היתר, ובראשה הגבירים ר' יוסף צבי מיזיש וגיסו ר' מאיר מינץ נכד הג"ר דוד לידא. ההקדמות הן מר' יוסף כהן צדק, א. מנדל מאהר, ור' מאיר יהודה ב"ר דוד צבי מימון. חו' ב, דפוס קוגל, תרכ"ד, עם הסכמה נוספת מהשו"מ והסכמת רי"י יוטעש. בהתחלה הספדו של מאהר על שלמה, בנו של הברון רוטשילד מפריז שסייע בעבר למחבר. בדפים כד-לב הספד על רמ"ז איטינגא.

חוברת ג' כנראה בדפוס קוגל-לוין, תרכ"ד, ובה נוסחי 57 מצבות מהשנים ש"ך—תע"ז, והעתק מפנקס ביהכ"נ הגדול ת"ה. חזור והדפיסה בדפוס ש.ל. קוגל ביום כ"ט תשרי תרכ"ו, עם הסכמה נוספת מהשו"מ. ההקדמות הן ממאהר, ר' דוד הכהן רפפורט ב"ר יעקב שמואל אחי שי"ר, ומהמחבר. סברתו היא שרבים מגאוני העיר נכדי יונה הנביא, ולכן חתמו או שציירו דג. נספחים המאמרים: ר' גבריאל פאלק על תכונת בית החיים באמשטרדם, ואמרי נועם מרי"י יוטעש — הספדו על בתו. בסוף הערות על גדולים שונים.

הופיעו גם חוברות ד וה', ובכולן נופך של סיפורים ואגדות, העתקות משו"ת וכדומה. אחת מהן כנראה בדפוס פורמבה, תרכ"ט, 352 עמ', ובה לקט מהנדפס בחוברות הקודמות. מכיון שכל החוברות אזלו, רצה להוציאן במהדורה חדשה עם הוספות ותיקונים, אלא שלא הספיק יותר משמונת הגליונות הראשונים. ידידים טיפלו בהמשך ההוצאה, והודיעו שאפשר לשלוח כספים לרי"י יוטש ולר"ש בובר, ויש בזה מצוה להחיות את האלמנה ושאת יתומיה.