ר' יוסף שאול ב"ר אריה ליבוש נתנזון

מלבוב (תקס"ח–תרל"ה)

נולד בברזן בשנת תקס"ח (ולא תקס"ד, תק"ע, תקע"א), כבכור לאביו ר' אריה ליבש. למד אצל אביו, והושפע משני זקניו. כבר בגיל יא-יב רשם את חידושיו, והיה מסוגל להתעמק לילה שלם בספר חדש. יכולת החידוש וכח הזכרון היו אצלו להפליא. נשא בתקפ"ה את שרה אדיל בת דודו מהרי"א איטינגא, ועבר ללבוב. התפלל עם חמיו המתנגד בקלויז לובלין, שנוסד בעיר בתקע"ב בחיי החוזה. חמותו וזוגתו דאגו לפרנסתו, ואיפשרו לו ללמוד בלי הפרעה. מתקפ"ז למד ט"ו שנה עם גיסו ר' מרדכי זאב איטינגא, וחידושי שניהם נקראו מפרשי הים. חיברו ספרים שזכו להסכמות גדולי ישראל, ובכתובים נותר שו"ת שבת אחים שחיברו יחד. כאשר נתפרדה חבילתם, הפיץ תורה בעצמו לתלמידים מקשיבים. הרצה כל יום שני שיעורים, והיה כמעין הנובע. בגלל בריאותו הרופפת טייל עם תלמידיו בגן העיר. נסע פעמים רבות למרחצאות מרפא, והשיב משם לשואליו מבלי שהיו עמו ספרים.

כס הרבנות בלבוב היה פנוי למן פטירת הישועות יעקב, ושני הגיסים התעצמו עליו. אחותו אידל ניהלה למענו תעמולה בין הנאורים, באומרה שהוא בעל מזג נוח, רודף שלום, ויותר סבלן לדעות המנוגדות לשלו. ואכן הם אמנם ראו בו אדם נוח לבריות ובורח ממחלוקת, ותמכו בבחירתו ביום י"ז שבט תרי"ז (המגיד, א, 111). היה זה אחרי שהממשלה ביטלה את הגזירה שהרבנים חייבים להיות בעלי השכלה, ואז עבר מחוץ לעיר אל תוך העיר. ידע להלוך עם רוחו של כל אחד, וחי בשלום גם עם מטיפי היכל הנאורים ר' שמעון שוובכר, והבא אחריו ר' ישכר בר לוינשטיין. בעשרו לא נטל כל השנים פרס מהקהילה. חביב ונערץ על כל תושבי העיר, ומוכר בעולם כרשכבה"ג ופוסק הדור.

רמ"ץ ויטמאיר תמה בתרכ"ט מדוע הלעז לא פסק נגד השו"מ, הלא הוא מפורסם לגדול הדור... ואם מפאת שדרכו להשיב בקיצור ובמהירות (שו"ת רמ"ץ, ח"ב, אה"ע, סוס"י לה). הוזמן בתרכ"ב לרבנות בריסק, ובסרבו לעבור הציע במקומו את ש"ב רצ"ה אורנשטיין. מסורת בפני בני קניהניטש, כי בזמנו מיאנו משום מה לקבלו כרב אצלם, ובהיותו אח"כ אב"ד לבוב הזכיר להם זאת (רוהאטין, 342). זו' נפטרה ביום כ"ו סיון תרי"ז, ובתרי"ח נשא את הגבירה שפרה בונא (בינה), רבת פעלים לתורה ולחסד. נפטרה בת נ"ו ביום ד' ויגש תרמ"ו, והניחה מהונה לצדקה (העברי, כב, קב). לא היו לו ילדים.

אגרת השו"מ ממקום המרפא ביום ה' למב"י תרי"ט לדייני לבוב הרב פייבל קארפ והרב חיים יוסף, שאתמול בבוקר נסע דרך פה הרב נחום בהרה"ק ישראל מסאדיגרע, ולא ידוע אם נסע מיד לקרלסבד או שיהיה קודם בוינא (שם משמעון, 42).

שיעוריו המגוונים נמשכו עד לפני חצות, ומשעה ארבע בבוקר שב ללימודיו. התפלל תמיד כותיקין, וביקש שלא ימתינו לו בשמונה עשרה. העמיד תלמידים חשובים, ורבים מהם נזכרים בתשובותיו. רבים נהרו לקבל ממנו הורמנא, ומכיון שהיה ידוע שהוא מדקדק ובוחן עשר פעמים היטב, היו מועדפים אח"כ להתקבל כרבנים בערים גדולות. מצויות ממנו יותר משלוש מאות הסכמות, ובהן חידושים רבים. לא שלח בדואר אל מי ששלח אליו את ספרו, אלא רק למי שבא לפניו לדבר עמו בלימוד בכל מקצועות התורה (תלמידו ר' יוסף כהן צדק, בתחילת ספרו אהלי שם שהקדיש לו). כיתת את רגליו לאסוף עבור מוסדות הצדקה בעיר, ועסק בצורכי ציבור בקהילתו ובמדינה. ייסד בית תמחוי, ובעצמו בא לפעמים לאכול שם עם העניים. לחם ללא פשרות בהכנסת שינויים בענינים הילכתיים, ובמגמות המסוכנות של חברת שומר ישראל ועתונה איזראעליט. נשא דרשות נפלאות באירועים ציבוריים כלליים, וכן כדי לגדור את פירצות המשכילים. יסד בתר"ב את חברת שומרי שבת. היה מתנגד בנוסח אשכנז, והפליא להעריץ את הגר"א. הכריז תמיד שהוא מתנגד לחסידות, ואסר על הרבי מבלז להיכנס לעיר. משום כבודו נשמע הרבי וישב בפרבר סמוך, והחסידים הגיעו אליו. עכ"ז דיברו עליו חסידי בלז בכבוד. אישית קיבל יפה את החסידים, ובמיוחד כיבד את גאוניהם וצדיקיהם. ציטט מדבריהם, וכתב על הדב"ח שבצילו אנו חיים. מתיחות רבה היתה בינו למהרש"ק, והם נחלקו בענינים רבים. השיב לאלפים ממדינות שונות, וביום שישי אחד קיבל 54 מכתבים שלא הספיק אפילו לקוראם.

אחרי מחלת חודשיים נפטר בן ס"ז, בליל חמישי כ"ז אד"א תרל"ה. ראשי הקהילה שלחו מברקים על כך לקהילות ישראל. בלויתו השתתפו רבבה ומחצה, ולפני ביהכ"נ הגדול דחו"ל ספדו לו ר"י שמלקיס, רי"א איטינגא, והראב"ד רב"ז בלומנפלד (שלמה באבער, המגיד, יט, 83). נוסח מצבתו נשתמר. אלמנתו קיימה את צוואתו למסור את כספו לקרנות צדקה שונים, ואת ספריתו הגדולה לבימ"ד ר' יודל בברזן. הנצי"ב ספד לו בישיבת וולוזין, ועצרות מספד נערכו בערים שונות. בין היתר נספד בספרים: דרשות צלעות הבית, ד; לקוטי חבר בן חיים, ח"ג, דף צג ע"א; מכתב סופר, ח"א, עז; שער בת רבים, קונ' שני, דפים ה ע"א–ו ע"ב; תיקון שלמה, דף ק ע"א (הספדו של רש"ז שפיצר בשיפשול שבוינא). גם בכתבי העת המשכיליים ביכוהו, וקינת דוד מענקיש ממושציסק בהעברי, יא, קפו, קצח. ספר אמרי בכי לר' מאיר גלאז מרוהטין לא נדפס. גבעת שאול, מספד תמרורים שקונן עליו בזולקווא ביום ז' אד"ב ר' מרדכי רבינשטיין, לעמבערג, דפוס קרל בודוייזר, תרל"ה, לב עמ'. בהקדמתו כותב שביקר בבית הנספד רבבות פעמים, ותמיד קירבו בעין יפה. מזכיר בהספד גם את הסתלקות המנ"ח ומהרי"א מזידיטשוב, ומביא ד"ת מרבו ומחתן גיסו. קול בוכים עליו ועל ר' שמחה רעפיש אב"ד קמפנא והמלבי"ם, מאת ר' מרדכי ברי"ל קאהן מנובהרדוק שהיה מ"מ בלובלין.

ובשאר קהילות בפולין, קראקא, דפוס ר' יוסף פישער ור' שאול דייטשער, תרמ"ז, ח"ד.

עם גיסו חיבר: מפרשי הים, על ספרו של דודם הים התלמוד ובסופו שו"ת שלהם, לבוב תקפ"ז; הגהות ש"ס, סלאוויטא תקפ"ד–תקצ"ד; מגן גבורים שנתחבר בתקפ"ט, על או"ח סביב הפנים, כשמצד אחד אלף המגן - חידושי דינים בקיצור, ומצד שני שלטי הגבורים לבירורים באריכות. ח"א, לבוב, תקצ"ג–תקצ"ד, עד סי' נז. ח"ב על הסי' נח-רלט, זולקיב תקצ"ט; קונ' מעשה אלפס על הרי"ף ומפרשיו והמרדכי, פרשבורג תקצ"ו, ובש"ס וילנא; נר מערבי על הירושלמי כעין מסורת הש"ס בבבלי, וגם הערות גליון הש"ס או ציון ירושלים.

החלו לחברו בתקצ"ח. על (זרעים) מועד נדפס בתר"כ–תרכ"א ע"י נכדי הרב שפירא מסלאוויטא.

בתרכ"ה נזיקין עם הערות רמ"ז והשו"מ, בתרכ"ו זרעים, ובתרכ"ז נשים עם הערות כל אחד מהגיסים לחוד. מאירת עינים על הלכות בדיקת הריאה, שבעה שורשים עם הפנים וסביבם פירושים, וילנא תקצ"ט. הגהות הלבוש לש"ס עם הקדמתם, בהוצאת וילנא מסכת ברכות.

כשלימד תלמידים בעצמו חיבר: אמרות טהורות, שתי דרשותיו בשבת שובה תר"ט ושבת חוהמ"ס תר"י בביהכ"נ שלו אור הישר, לבוב תר"י, כז עמ'. נכתב ויצא לאור ע"י אחד מתלמידיו. נכלל בספרו דברי שאול דרשות, דפים מח: - מט: ד"צ בירושלים תשמ"ב, בתוספת שני עמ' בהתחלה, ומאמר שברי לוחות לרמ"ע מפאנו.

יד יוסף (הדינים בקצרה מצד אחד), ויד שאול (בירורים בארוכה מצד שני של פנים השו"ע), ח"א על הלכות נדרים הנקרא בשם ידות נדרים, לעמבערג, דפוס ר' פנחס משה ברי"ל ז"ל באלאבאן, תרי"א, ב, סד ד'. בהקדמתו כותב כי מזה עשר שנים החל להורות לתלמידים, ורק לפני שנתיים התגבר על המניעות והחל ללמד, וספר זה הוא פרי שיעוריו היומיים. מקוה להוציא לאור ח"ב על סוף יו"ד ויתר ספריו, ומודה לאשתו ולהוריו המחזיקים בו.

בקולופון כותב כי יעצוהו להבא להשמיט את הפנים ויד יוסף, ואת הנחוץ ממנו לכלול בתוך יד שאול ח"ב, מהלכות שבועות עד כלות הלכות חדש בסי' רצג, א, עג ד'. ד"צ של ח"א, ירושלים תשכ"ז, סד, י' ד', וד"צ מוקטן בתשל"ג.

מנחת שי, נספח לספר אמרות טהורות, דרשה שדרש בשבת שובה תרי"ב, לעמבערג, דפוס מ. פ. פארעמבא, (תרי"ב), טז עמ'.

כשהופיע בברעסלוי תרי"ט הקונ' מודעא לבית ישראל לאסור מצות מכונה, הדפיסו אז ראשי קהילת לבוב את הקונ' ביטול מודעה. מעבר לשער נרמז שהמלבה"ד הוא רי"ש עצמו, שיצא במלוא כוחו להשיב לחורפיו דבר, ובמיוחד ענה למהרש"ק בסגנון חריף מאד. בפתיחה הוא סוקר את תולדות הענין, וכולל בדבריו את מכתבו של ראי"ב קלוגר לרי"מ קריסטינופולר האב"ד. ד"צ שתי החוברות עם מפתח מפורט, ירושלים, הוד, תשל"ג, ב, כד עמ' ; א, ל ד'. תשובתו מתרי"ט נדפסה מחדש בכתב סופר, או"ח, נספחים, ב.

בקונטרסו מובאים גם מכתבי הרבנים: ר' שמעון אריה ב"ר אורי שוובכר דרשן בלבוב; ר' בנימין זאב בלומנפלד מ"מ ומ"ץ בלבוב; אביו רא"ל; בעל תפארת ישראל על המשניות; הכתב סופר, עם רשימת התקנות שהתקינו בפרשבורג; ב"ד דקראקא: ראנ"ה יעניר, ר' ישראל יהודה ליב סג"ל ורצ"ה רפפורט; ר' יעקב יעקל שרף אב"ד אושפיצין; הערוך לנר; שנים מרי"ד במברגר מוירצבורג; רבני ודייני צרפת; רמ"מ ב"ר אברהם לוונשטם ראב"ד פוזנא; ר' יעקב קאפיל אב"ד וורמייזא; ר' אלעזר הלוי הורביץ מוינא; רצ"ה אברבנאל ראב"ד ליסא; ראנ"ה ינר ראב"ד קראקא; קונ' אגרת מרדכי מר' מרדכי ב"ר יוסף לנדא מברודי; מהנכבדים ראשי קהילת קראקא המסתייגים מרח"ן; מכתב רח"ן לשו"מ בענין זה, והסתייגות המקבל מהכותב; שירת רצ"ה לוין כלפי חורפיו.

יתרון הכשר (כפי שקוראים לו בן יעקב ופרידברג), לבוב תרי"ט. זהו קונ' בן שני דפים גדולים גדולים, שכתב ביום ה' ויגש תרכ"ג לבקשת ר' מיכל לאם מאברדאם (עם ר' יוסף ליפשיץ), שבמטויה שלו לטליתות בכפר ראדאווא שליד ירוסלב, החלו יהודים לטוות ציצית. ביקר שם עם הדומ"ץ שלו ר' שרגא פיבל קרפ והרב פנחס חיים שיפר מלבוב, ונפסק שזה כשר למהדרין מן המהדרין.

בחור בטוב, דרוש בשבת חיי כ"ו חשון, לשלם את המיסים וללכת לבחירות למועצת העם, למברג, דפוס ש. קוגל-לוין, תחילת תרכ"ו, ז' עמ'.

מלך ביפיו דרשה משק"פ חוקת להרבות תפילה לשלום פרנץ יוזף הראשון, ולהרים נדבות לתמוך בצבא הלוחם נגד איטליה ופרוסיה, דפוס יוסף קוהן, תרכ"ו, 12 עמ'. אח"כ חמשת פרקי תהילים שתיקן לומר כל בוקר אחרי התפילה: כ, כא, נד, נז, עב, ותפילה שחיבר לומר אחריהם. נדפס בהוצאת ביהכ"נ הגדול דחוו"ל לחלוקה ע"י הגבאים: שמלקא סוקיל, יעקב מודלינגר, חיים יצחק בירנבוים, יואל זיסמן לאהר, ומשה השלס.

שואל ומשיב קמא חלקים א-ג, דפוס ראז"ו סאלאט, תרכ"ח, ב, קכד; ב, צח; ב, צ ד', שיד, קצד, רכג תשובות. התחיל לחברו בשנת תר"ד, והיה לו גם חיבור קב היישר. הקדמתו הקצרה באגדה מלאת ענוה, ובה כותב שרוב מפרשי השו"ע היו כוהנים ולויים, שעמו יותר משלושת אלפים תשובות, וציוה למחוק דברים העלולים לפגוע באיש. בהתחלה מכתב תהילה מאביו עם ד"ת. בסוף או בתחילת כל חלק מפתחות על סדר השו"ע. תנינא, חלקים א-ב בתרל"ג, ג-ד בתרל"ד. ב, עח; ב, סח; ב, ע; ב, עו ד', צז, פו, קלז, קצ תשו'. בהתחלה מבכה את אביו, ורושם הערות לתשובות שכבר נדפסו. תלי תאה חלקים א-ג, תרל"ו, ב, ק; ב, פ; ב, סד ד', תעג, רג, קסז תשו'. רביעאה, דפוס רי"מ ניק וראז"ו סלט, חלקים א-ג, תרל"ז, ב, סט; ב, עח; א, קט ד', סא, רכו, קנג תשו', בסופו הבעת שמחה מר' חיים יוסף עלנברג שהיה י"ח שנה דומ"ץ בבית דינו, וטרח בסידור והגהת כל החלקים. דברי שאול ויוסף דעת והוא שו"מ חמישאה, תרל"ט, א, צז ד', צב תשו'. שתיתאה ח"א, מהתשובות שחיבר בימי עלומיו, דפוס ראז"ו סלט, תר"ן אחרי פטירת האלמנה, א, פג ד', סג תשו', ובס"ה 2679. המו"ל ר' דוד ארוך התכוין כנראה להדפיס חלקים נוספים, ונפטר בטרם זכה לכך. בהסכמה שקיבל בתרמ"ט ממהרי"א איטינגא נאמר: זכיתי לראות אור בהיר בשחקים, חיבורו של האדם הגדול בענקים, זה דודי... אשר האיר פני תבל בחכמתו, והורה צדק לעדתו... ובתלמידיו אשר העמיד, אשר גם אנכי הייתי כאחד מהם. דפוסי צילום בברוקלין, ישיבות הקדושות, תשי"ד, עם פקסימיל מעבר לשער ח"א; ירושלים וניו יורק, שונה הלכות, (תשכ"ד); מוקטן, ירושלים, דפוס אופסט ברודי-כץ בת"א, תשל"ג, ובסופו ריכוז המפתחות מכל החלקים; תש"ם לערך כקודמו. הופיעה חוברת מפתח לחוברות כנסת ישראל והשו"מ.

— הרב חיים ברלין (תליתאה, ח״א, לב); ר' מזריטש — ר' אייזיק (קמא, ח״ג, סז); הרב שמחה שמואל מח״ס משרת משה (קמא, ח״ב, פה, ח״ג, רכב, תנינא, ח״ב, פה, ח״ד, קנט, תליתאה, ח״א, ראה בתרכ״ה); מילוטין — הרב שמחה (תליתאה, ח״א, כז); מינסטר — הרב אברהם זוטרא (תנינא, ח״ג, פו, ח״ד, כז בתרי״ט); מינסק — ר' אברהם גרשון ברגר (רביעאה, ח״ב, קס); מינקוביץ — הרב דוד (קמא, ח״א, רנב בתרי״ג–תרכ״א); מיקוליב־רוסיה — הרב אלטר צבי (תליתאה, ח״ב, כג); נאדליש־הגר — ראה בתוך: גאדאש; נגרשט־וולכיה — הרב בצלאל ב״ר יחיאל ז״ל (קמא, ח״א, רסד, שב, רביעאה, ח״ג, קלח בתרי״ג); ניאמץ־מודלביה — הרב אברהם צבי הלוי (קמא, ח״ב, פה, ד״ש ויו״ד, ח״א, דף מח ע״א, ח״ב, דף יז ע״א בתרי״ד–תרט״ו); ר' ליב אתרוג דומ״ץ (תנינא, ח״ד, ק, ד״ש ויו״ד, ח״א, דף יז ע״ב בתרכ״ג); ניו יורק — הרב יודל מיטלמן (קמא, ח״א, מט, קמא, ח״ג, עב, עג, תליתאה, ח״א, טו, ריא), רטז, רלח, ח״ג, קכו שניה, ד״ש ויו״ד, ח״א, דף ג ע״א בתרי״ח–תרכ״ג); נייטרא־הגר — הרב יוסף יוחנן בנט נכד האב״ד (ד״ש ויו״ד, ח״ב, דף יח ע״ב בתרט״ו); הרב עקיבא קליין (קמא, ח״א, רנז, תנינא, ח״ב, עד, רביעאה, ח״א, מד בתר״י–תרט״ז); ניימעגין־הולנד — הרב משה נפתלי יעקב (קמא, ח״א, ד, ה בתרכ״ו–תרכ״ז); ניישטט — טשכנובצי ראה לפי: טשכנובצי; ניישטט ע״י סלוצק — תלמידי הרב צבי הירש (קמא, ח״ב, קנד); ניקוליב־רוסיה — הרב צבי (תנינא, ח״ג, ח, תליתאה, ח״ב, לט בתרכ״ב); ניקלשבורג — הרב אהרן שמואל אסאד (תנינא, ח״ג, סד, דברי שאול ויוסף דעת, ח״א, דף ט ע״ב בתרכ״ג); ר' משה הכהן דומ״ץ (קמא, ח״ג, רכו); ר' משה ליב צילץ (חמישאה, כא, שתיתאה, כז בתרט״ז–תרי״ח); ר' פנחס (תליתאה, ח״ב, קכו); סדיגורה — ר' ישראל השו״ב (תליתאה, ח״א, שכג); סוואליווע — הרב יצחק אייזיק וייס (קמא, ח״ג, קיב); סוכטשוב — הרב מנחם נחום גינצבורג (קמא, ח״א, קכז, תנינא, ח״ד, נג בתרכ״ך–תרכ״ד); סוליצה ע״י בוטושאן — הרב אהרן שמחה לביל (קמא, ח״ג, קעז, תליתאה, ח״א, קלד, רביעאה, ח״ב, קסב, ד״ש ויו״ד, ח״ב, דף מה ע״ב בתרל״ג); סטודניצא ע״י קמניץ — הרב ישראל אברהם (תנינא, ח״ב, מב); סטנוב — הרב חיים זאב אוירבך (קמא, ח״א, רמ); ר' אשר גבורט דומ״ץ (תליתאה, ח״א, קפ); סטפן־רוסיה — ר' משה בר ר״ז (תנינא, ח״ג, קח בתרי״ג); סיגט־סטרוזינין; סיגט הגר — הרב יהודה מודרן (קמא, ח״א, קמב); סיטרא ראה לפי סמארטין; סינאוויץ; סמארטין־זיבנבירגן היא דיטשא ובטעות סיטרא — הרב זאב הלוי רוזנבלי מח״ס חידושי הרז״ה (תליתאה, ח״א, קסג, רביעאה, ח״ג, מב, מג, מו, מז, ס, קה, קכג); סנוביץ — ר' מאיר מימון (ד״ש ויו״ד, ח״ב, דף עט ע״א); סעליש־הגר (רביעאה, ח״ג, צו); סקווירא — הרב נפתלי צבי ור' ישעיה דומ״ץ (תנינא, ח״ב, לו, תליתאה, ח״ב, נט); סקרן — הרב חיים דב (תליתאה, ח״א, טז); סרט־בוקובינה — ר' וולף (רביעאה, ח״ג, ב בתרי״ט); ר' יהודה ליב קנפיר (קמא, ח״ב, מד, ח״ג, קסא, תנינא, ח״א, פב, תליתאה, ח״ג, צה בתרי״ג); פאטיק־הגר — הרב ישעיה ערנפלד (תליתאה, ח״א, רנג); פאטשינוב — הרב אברהם קליינפליץ (תליתאה, ח״ג, קח); פאלטשי ע״י יאס; פאפא — הרב יצחק איציק בודנצקי־ברנצקי, ולפי כן אב״ד קרמנד־קרמנר ובטעות טערמענטש (קמא, ח״ג, ריז, תליתאה, ח״א, פ, רעב, תב בתרי״ג); פאקטינאווא — ר' צבי אריה סגל (קמא, ח״א, פט); פארדאן־פרייסין — הרב חיים יוסף קרא (תנינא, ח״ד, קפח); פולטושון — הרב יהודה ליב הורביץ; פולין (תנינא, ח״ב, כד); ר' משה פיליוווער (רביעאה, ח״ב, ריד בתרי״ח); ר' עוזר זלמן (תליתאה, ח"ג, קלז); פולנאה — הרב יעקב יוסף (קמא, ח"ג, קטז); פטרבורג — הרב יצחק בלזר (תליתאה, ח"א, מג); פטשניניידורף ראה לפי קרלסבד; פיאטרא — הרב שמואל (קמא, ח"ב פה); ר' משה זאב דומ"ץ (תליתאה, ח"א, רפו), ועם ר' זאב וולף דומ"ץ (תנינא, ח"ד, צ בתרכ"ג); פיכוב-הגר; פילִיפובה — הרב זבולון אריה ליב (תנינא, ח"א, לח, ח"ג, יג); פינטשוב — הרב שמואל רפפורט (תליתאה, ח"א, רנז בתרכ"ד); פלזינקא — הרב מנחם דייטש בנש"ק (קמא, ח"א, פב); פנזשט; פענץ-הגר — הרב אברהם יעקב ליכטנשטיין (קמא, ח"א, רסט בתרי"ג); פראשקא-פולין — הרב משה חיים (תליתאה, ח"ג, צז בתר"ך); פרג — הרב שמואל פריינד על ספרו עיר הצדק (תליתאה, ח"א, נה); פרושקא — גבול פריייסן; פרמפול; פרשבורג — הרב אברהם ליטש רוזנבוים (קמא, ח"א, רכז, תליתאה, ח"א, שג); קאזין — הרב יוסף (קמא, ח"ג, קיד); קאטה-הגר ראה בתוך גלנטא; קאלק-רוסיה — הרב מאיר (תליתאה, ח"ב, פ בתרכ"ב); קאפיש-הגר; הרב אברהם יעקב — ר' בנימין קאריץ (תליתאה, ח"ג, פב); וולף דומ"ץ (קמא, ח"א, כח, ד"ש ויו"ד, ח"א, דף טו ע"ב); קאשוי — הרב אברהם אבלי זלנפריינד (תליתאה, ח"א, ב); קובנא-ליטא — ר' אבא יעקב ב"ר שלמה (קמא, ח"א, נט בתרכ"ה); קוזניץ — הרב זאב וולף (קמא, ח"ג, קלה); קולטשין; — ר' משה ב"ר ראובן שאול קומפלונג (תליתאה, ח"א, עט); — ר' יוסף כץ (קמא, ח"א, עג); קונסטנטין באלג"יר ובטעות קצמטינה — הרב שלמה ב"ר כלפא גיג (תנינא, ח"א, כו (ממנו), כז, כח בתרל"ג); קונסענניקלאש ליד פעסט — הרב אביגדור סגל אבעלעס (ד"ש ויו"ד, ח"א, דף ב ע"ב בתרי"ח); קוסובה ע"י וורשא — הרב לוי יצחק (תנינא, ח"ד, ד); קלויזנבורג-הגר — הרב מרדכי בער בר"ש קליין (תנינא, ח"ג, עו, ח"ד, יא, תליתאה, ח"ג, צג בתרי"ח); קלייננוורדיין — ר' אברהם ברודא (שתיתאה, נא בתרכ"ג); קליש-פולין; קלקוטה — ר' אפרים ב"ר יהודה ליב לוינזון דומ"ץ (תנינא, ח"א, כז, כח ראשונה, כח שניה (ממנו), כט); קמינקא-רוסיה; — הרב יהושע פלק (תליתאה, ח"א, סז); קמיניץ — ר' יהושע בלחמן דומ"ץ (קמא, ח"א, שיג, תנינא, ח"ד, קנא, תליתאה, ח"ב, כה, ד"ש ויו"ד, ח"א, דף יא ע"ב בתרט"ז–תרכ"ב); ר' גדליה השו"ב (תליתאה, ח"א, קמב); ר' עובדיה שפירא (תליתאה, ח"א, תלה); קמפנא-פרוסיה — הרב מרדכי וולף מהגר"ר משולם זלמן מלובלין (תנינא, ח"ג, צא, תליתאה, ח"ב, לז בתרכ"ב); ר' יעקב שמחה רעפיש הראב"ד (תליתאה, ח"ג, קיד); קנטשיאן — רה"ק ר' יצחק מנדילבורג ור' שלמה מרזל (תליתאה, ח"א, קמח); קסנטין-ישן — ר' אברהם שמואל דומ"ץ (תנינא, ח"ד, קטו, תליתאה, ח"א, קכח); קצמטינה ראה לפי קונסטנטין; קרטשינוב; קריפטץ-רוסיה; קרלין — הרב ליבוש (ד"ש ויו"ד, ח"ב, דף כב ע"א בתרכ"ו); — מח' הרב מאיר לעווי (חמישאה, יב); מח' ר' משה יצחק (חמישאה, יט); קרלסבד — הרב שבתי דיאמנט מפעטשניניידורף-הגר (ד"ש ויו"ד, ח"א, דף מב ע"א); קרלעוויץ-ליטא — ר' דב בר דומ"ץ (תליתאה, ח"א, רלג, רמ); קרמנד ראה בתוך פאפא; קרמניץ — רנ"נ גרוס דומ"ץ (קמא, ח"א, פג); קרניק-ליטא — הרב צדוק הכהן (שתיתאה, נד); קרסטיר הרב מנחם גרשון (קמא, ח"א, סח); קרסילוב; — הרב משה נחום ירושלימסקי (תנינא, ח"ג, קל); קרשיב-פולין — הרב רפאל הכהן (חמישאה, כח, נא, סו); קשניב; — ביה"ד בתרכ"ד (תליתאה, ח"א, פב); חתן הרב (תליתאה, ח"א, קח); הרב חיים מנחם מנדל אב"ד טורן (תליתאה, ח"ב, כה, וכאב"ד אורמשאן, ד"ש ויו"ד, ח"א, דף יא ע"א); רגינדורף-הגר — הרב בנימין וולף בריייאר מנייטרא (קמא, ח"א, רסה, ח"ב, ל בתרט"ז); רדום — ב"א של חידושי הרי"ם.

(תנינא, ח"ד, ב); רדויל — הרב יצחק ב"ר מאיר שרגא שפירא מזסלב (תנינא, ח"ג, פא); רנ"נ דומ"ץ (תנינא, ח"א, לז); רדויץ — ר' שמעון שפירא נכד ר"צ האב"ד (ד"ש ויו"ד, ח"א, דף כח ע"א בתר"ל); רובנה — ר' שמואל הראב"ד (תנינא, ח"ד, פא); רוסיה — הרב עקיבא שלום חיות (תנינא, ח"א, נו, פד); רכניץ — הרב מאיר ציפסער, הערות על קונטרסו (תליתאה, ח"א, שעה בתרכ"ג); רצפרט ע"י דברציין — הרב חיים צבי וינקלר (תנינא, ח"ג, ל בתר"ך); — ר' מיכאל דייטש דומ"ץ מח"ס רב מלכיא (קמא, ח"ג, יז, תנינא, ח"ג, פז, תליתאה, ח"א, רצה בתרכ"ג); שאץ — ר' אפרים הולדר ור' שלום רורליך דומצי"ם עם האב"ד ר' חיים וגנר (קמא, ח"ג, קפב בתרכ"ז); שדה מנוחה ע"י חארסאק — הרב ירחמיאל פאלין (קמא, ח"ג, קכט); שומסק — יצחק איזיק שפירא (קמא, ח"א, יב); שוראן — הרב פייבל פלויט (קמא, ח"ג, קצב, תנינא, ח"ד, קלא, ד"ש ויו"ד, ח"א דף יג ע"ב בתרכ"ג); שימאנדרי-הגר ובטעות זימאנדי — הרב מרדכי שנפלד (תליתאה, ח"ב, יט); שמלויי-הגר — הרב מאיר זאב חיים הרטמן (קמא, ח"ג, נה); שפולה — הרב יצחק יעקב ור' משה הדומ"ץ (תליתאה, ח"א, פט); שריגרד — הרב פסח (תנינא, ח"ב, מא, תליתאה, ח"א, מד).

דברי שאול על התורה וחמש מגילות, דפוס ר' אברהם ניסן זיס סגל, קיץ תרל"ה, א, רג ד'. מעבר לשער כותב ר' חיים יוסף עליינברג דומ"ץ לבוב שהשגיח על ההדפסה, כי המחבר מסר את הספר לתלמידו המדפיס בימי חוליו, ולא הספיק לראותו. מדף קצד ע"א שלוש דרשות להכנסת ס"ת מתרכ"ב–תרכ"ו. ד"צ ניו יורק, דפוס נאבעל, תשי"ג, ג, רג, ב ד'. בהתחלה הקדמת המו"ל ר' נפתלי ערנבערג, ותולדות המחבר בקיצור. בסוף זכרון לבני משפחתו הי"ד. צולם שוב בירושלים תשל"ב.

דברי שאול עה"ת מהדו"ת, בראשית־שמות בשני שערים, תרל"ז, א, פב; א, סד ד'. ויקרא־דברים וחמש מגילות מהדורות תנינא־חמישאה, תרל"ח, א, קכח ד'. בשני הדפים האחרונים השמטות.

דברי שאול, חידושי אגדות על סדר מסכתות הש"ס וליקוטים, תרל"ז, א, קמ ד'. ד"צ, ברוקלין, ר' ראובן שמעון שארף, תשמ"ו.

דברי שאול והוא ספר עדות ביוסף, תרל"ח, א, קסג ד'. על הרמב"ם ושו"ע הלכות עדות, ליקוטי חו"מ ואה"ע, חידושים על הל' יו"ט וחוה"מ, פסח, ליקוטי או"ח, מס' נדה, מסודר מקונטרסים מפוזרים. ח"ב, תרל"ט, א, נ ד', ליקוטי חו"מ ועוד.

דברי שאול והוא ספר חלק לשבעה לפרש דברי הנחלת שבעה, תרל"ט, א, לה ד'. המלבה"ד מודיע מעבר לשער שקיבץ הנפזרים, וסידרם לפי סימני וסעיפי דפוס פיורדא.

דברי שאול על הגדש"פ עם הפנים, תרל"ט, מ ד', וד"צ בני ברק, בינה, תשכ"ה.

דברי שאול והוא ספר יוסף דעת, חידושי דינים והלכה למעשה על שו"ע יו"ד, ח"א, דפוס ראז"ו סאלאט ורי"מ ניק, תרל"ט, א, פג ד'. ח"ב מסי' רצד עד הסוף מהדו"ת, תרל"ח, א, עט ד'. מעבר לשערים ברכות לאשת המחבר. ד"ץ בירושלים תש"ל. ד"ץ של החידושים עמ"ס נדה, בתוך אספת זקנים ומים חיים, ירושלים תשמ"א, 200–143 עמ'.

חיבר עוד: תורת משה, לישב השגות ויכוח מים חיים על זקנו התורת חטאת; עבודת הלויים על תורת האדם; ציון ירושלים על הירושלמי דפוס זיאטמיר; חי' הגהות יד שאול על ד"ח השו"ע; קונ' על המהרש"א (בתוך אמרי בינה לר' עקיבא ארמר מקלסני); פירוש על סבי דבי אתונא (בתוך באר רחובות פשקס); הגהות על הספרי, שו"ת מהר"ם בר ברוך, סדר הדורות, חכם צבי, שער המלך, דבש לפי ועוד. בספריו מביא מספרי מחקר וקבלה.