ר' אריה ליבוש ב"ר יצחק נתנזון
סוחר ותלמיד חכם, מחשובי קהילת ברזן
מברזן (תקנ"א–תרל"ג)
נולד בבראד בשנת תקנ"א (ולא תק"ן או תקמ"ד), לאביו ר' יצחק שנכר לו את המלמד ר' יחיאל מיכל מפלנטש מח"ס עמק ברכה מגדולי חריפי דורו, וכן מורים לידיעת החכמות. בגיל שבע נסע עם אביו לוילנא, והסתכל בפני הגר"א כשהתפלל. נשא את חנה בת ר' דב בר הלפרין אב"ד ברזן, נפטרה ביום ח' אדר תרט"ו. עבר אל חמיו לברזן בה היה הרב נתנזון רב המחוז הראשון מתקמ"ט, ובשכרו קיבל אלפיים פלורין ודירה, וכן תשלומים מכתבו של רא"ל נתנזון מיום ד' כ"ז אלול תר"ד לבנו השו"מ וזוגתו, בו מבקש שיתערבו בעיגון של זוג אחד, כפי הפרטים שימסור המוכ"ז ר' צבי הירש. עושה זאת למען ידידו הרב הגביר ר' מאיר ליבש, יש לשאול הרב צבי אריה, לברר מדוע טרם הגיע מכתב מבריסק, רינ"ה ברנשטיין יוכל לפעול כחכמתו ותבונת לבו, הרב מבריסק יכול לסמוך על גיסו רנ"ה, כדי שהדברים יבואו על תכליתם.
שונים ופטור ממיסים. בגיל י"ח נולד לו בכורו הגאון ר' יוסף שאול השו"מ, ולו מסר את כתבי חמיו המצוטטים בספריו. כעבור שנים נולד לו הגביר ר' (שלמה) זלמן. ניהל עסקי מסחר בהיקף נרחב, ועם זאת היה תמיד שקוע בתורה. כמו"כ היה מדקדק גדול וגאון במתימטיקה, וחיבר ביאור לכמה חלקים מהספר אוקלידס. מחשובי התושבים בקהילה, ודבר לא נעשה בלי הסכמתו. סירב לקבל עליו עול רבנות ולפסוק בשאלות הלכה, אבל מילא כמה תפקידים. בראש השנה דרש ברבים לפני התקיעות. נפטר בן פ"ב (ובטעות פ"ט, במליצי אש, ג, שבט, נה), ביום ג' אחה"צ כ"ח שבט תרל"ג. בגלל חולשת בנו הגרי"ש לא קראוהו ללוויה, ורק הודיעוהו במברק. ליד ביהמ"ד בו למד והתפלל ספד לו הראב"ד ר' דוד מאיר (פדר או פריש), וליד ביהכ"נ ש"ב הרב פנחס בורשטיין והבן ר' זלמן (יעקב פאדענהעכט, המגיד, יז, 98, העברי, ט, קסב). ר"י שמלקיס ספד לו בדרשות צלעות הבית, ו, ורי"מ היבנר בנחלה לישראל, לא. כשהוקם בברזן בימ"ד "החזן", התנוססה מעל לשער הקדשה לזכר ראא"ל ובנו השו"מ.
בית אל חלקים א-ב, קנ+ס פלפולים, לעמבערג, ראז"ו סלט, תרל"ה, ב, קד; א, צא ד'. בנו הצעיר המו"ל כותב בהקדמתו, שאביו הניח חידושים רבים על הש"ס, רמב"ם, שו"ת בד"ח שו"ע, הגהות ש"ס ומשניות, חיבור עה"ת ועל קידוש החודש. לצניעותו לא נענה להפצרות להדפיסם, וכן הסתיר את עוצם ידיעותיו בשבע החכמות. הפלפולים נשלחו לאחיו השו"מ להדפיסם בלבוב, והוא אף קבע את שם הספר, אלא שנפטר בטרם כתבו את ההקדמה. יתר החיבורים נכתבו בקיצור, ומקוה שיזכה לסדרם.
תשובות אליו: יד מאיר (פרישה), לו; בנו, שו"מ, קמא, ח"א, ז (וממנו), ח, קסג, קצה, רט, ריט, ח"ב, יא, סג, עא, עה, קה, קז, קיח, קמז, קמח, קפב, ח"ג, סב, פ, קכג, רב, תנינא, ח"א, ז, כב, נה, פד, ח"ב, ג, יד, כט, נג, סז, עז, ח"ג, ג, נ, קה, קיז, ח"ד, י, קסב, קפח, תליתאה, ח"א, שלג, שנז, ח"ב, נד, עא, קלה-קלז, קמו, קסא, קסה, קסז, קנ, קעב, קפה, קפט, קצה, ח"ג, ל, לט, נב, עב, קלג, רביעאה, ח"א, לג, לט ראשונה, נב, נח, ח"ב, ד, י, יא, קצג, ריא, ריד, ריט, ח"ג, ד, מא, מד, מה, עט, צא, קלב, קלח, חמישאה, ט, מג, עז, שתיתאה, יא, יט, לב בתר"ג–תרכ"ט, דברי שאול ויוסף דעת, ח"א, דפים, יא. יח. כז. ח"ב, ז: יג. טז. כח: מ: נ ע"א. מכתבו אל בנו על מצות מכונה בקונ' ביטול מודעה.
שם משמעון (זייץ), 42–32; בזוני, 25, 163, 170.