ר' שמעון ב"ר ישראל ליב מרילס

מירוסלב (תקי"ט–תר"י)

נולד בשנת תקי"ט לאביו ר' ישראל אילבוים, בנו של הגאון הצדיק רבי יעקב קופל ליקובר ב"ר קלונימוס. שיבוש כנראה מה שנרשם, שזקנו זה היה חתנו של ר' זלמן ב"ר יעקב קופל הראשון מגזע חכמי פרובינציה ורש"י, חתן בנו של הט"ז. בעל פונדק ובית מזיגה בליקוב שליד טרניגרד, וכן רכוש רב שנוהל על ידי נכרים, והוא עצמו עסק בתורה יומם ולילה, כשהוא מסתיר את גדלותו. הבעש"ט השתדל בלי הצלחה לקרבו לחסידות, ונמסר שלפי עצתו נשלח רי"ק לרומא, לבטל גזירות אצל האפיפיור. התפרסם במופתים שנעשו לו, מעשי חסדו, והכנסת אורחים הנדיבה שלו. לפי מסורת המשפחה הוזמן לרבנות אמשטרדם וקהילות אחרות, ולא נענה. נפטר ביום ד' ט"ו אדר תקכ"ט, ונשתמר נוסח מצבתו. ילדיו: א. ר' ישראל (ליב) אבי ר' שמעון מרילס מירוסלב; ב. ר' שלמה אבי משפחות אלבוים־אורטנר, כמפורט בספר דבר חן, 166; ג. אמה של חנה זו ר' אלכסנדר סנדר מזידיטשוב, אבי מהרי"א מקומרנא; ד. מאטיל זו ר' אברהם אליעזר הלוי הורביץ אב"ד יוזפוף, אבי החוזה מלובלין שהתחנך אצל זקנו. מנכדיו גם: ר' משה נפתלי ק"ב אב"ד קרעשוב וט"ג, זקנם של רבני משפחת טייכר; ר' ישראל איסר אבי ר' אליהו מבאכטא שבהגר, זקנם של ר' צבי זאב וולף גולדברגר דומ"ץ ברגסז; מו"ל שו"ת מהרש"ג ח"ב ע"י זקנתו חיה רחל בת הרב יחזקאל פאנעט מטערצאל; ר' יהודה פויאר אבי ר' אברהם דוד בקולבסוב, חמיו של ר' אריה צבי ליפשיץ מצעהלים. בספרים שונים פזורים ד"ת בודדים ממנו.

אביו ר' ישראל נולד בשנת ת"ק לערך, ונישא סביב תקי"ח. עבר לגור ביוזפוף, ונקרא שם ליקובר. החליף שו"ת עם רבו רי"ל מרגליות, שהשיב לו בשו"ת פרי תבואה, ז, סח. היה מתנגד, והתוכח עם בנו שנסחף לחסידות. לא הסכים שהוא יאמר בקדיש ויצמח פורקניה, ודיונם על כך אצל הישועות יעקב נזכר בשו"מ, תליתאה, ח"א, רנט. נפטר ביום ט"ז ניסן תקע"ב, ונשתמר נוסח מצבתו.

ילדיו: א. ר' שמעון מרילס מירוסלב; ב. ר' משה אלבוים בליזנסק. כנראה חתן ר' הלל, מפני שקראו לו שם ר' משה ר' הלל"ס. בטעות נרשם שהיה בנו של ר' שלמה. נשתמר נוסח מצבתו בלי תאריך הפטירה. ילדיו: 1. ר' יצחק ישראל, אבי דבורה זו ר' יעקב קנר רה"ק בסטריזוב; 2. רעכיל זו ר' ליביש הורשובסקי מהיבניב; 3. ר' יעקב מרדכי. זו שינדל, בת ר' נפתלי גליס נכד הב"ח והט"ז. עלה לצפת, ושם נולד לו בתרל"ג ר' נפתלי אהרן, סופר כולל דרוהוביטש. יגע בתורה מתוך הדחק, וקנה ספרים רבים. לאחד מבניו קרא שמעון. נפטר ביום ז' סיון תרע"ו. בנו ר' יעקב מרדכי מסט. לואיס, מח"ס ניבי נפתלי, ירושלים תש"ך; 4. זו' ר' מרדכי הרציג אב"ד וילקוטש; ג. ר' יעקב קופל באולינוב. בת בתו זו' ר' מיכל הירשפלד מניסקא, אבי סימא ליפטשא זו' ר' אברהם אבלי אינגבר מזאוויחווסט.

ר' שמעון התקרב לחסידות כבר מגיל רך, והנו"א הניח לו את התפילין. נסע אליו פעמים רבות ללייזנסק, ונסמך ממנו לאדמורו"ת. המשיך לנסוע אליו, גם כשדבק בבן דודו החווזה שפרש והנהיג עדה בלנצוט. בחווזה ראה את רבו המובהק המדריכו בדרכי החיים, ונסע אליו גם ללובלין בטלטולי דרכים קשים. ממנו הוסמך גם כן, ונצטווה לנסוע אל צדיקי דורו אם רצונו להאריך ימים. בעצמו סיפר שנסע אל 250 צדיקים. בציווי רבו נסע גם אל רמ"מ מרימנוב הסמוך אליו, וקיבל את מרותו. אחריו נסע אל ממשיכו רצ"ה משרת, ובמיוחד לימי ההילולא של רמ"מ. קיבל עליו גם את ר"נ מרופשיץ, ומדי שנה נסע לציונו בלנצוט.

המשיך לנסוע אל חתנו ר' אשר ישעיה שהיה מחותנו, ואף אל בנו ר' מנשה. כמו"כ נסע אל רצ"ה מזידיטשוב, והתאכסן שם אצל המהרי"א. בזקנתו דבק ברבי שלום מבלז, והיה ממקורביו החשובים. ידוע גם על נסיעותיו לצדיקים אחרים: ר"ח מקוסוב, ר"י מרוזין, ר"מ פרימישלן, ר' ישכר דוב רמרז מסקול, רי"צ מסטרטין, ר' יעקב ריינמן מנרול ובנו ר' אברהם.

נשא את בילא בת גביר מירוסלב, התישב שם, ועל שמה נקרא לזכר עולם. היא פתחה חנות של נעלים וסנדלים לפרנסתם. כל השבוע ישב על התורה ועל העבודה, ורק ביום שישי כשהכינה לשבת, ישב הוא בחנות. לפי מסורת חסידית התישב שם, כי היתה נגועה בהשכלה. היתה לו דירה מרווחת, ובה התאכסנו תלמידיו וחסידיו ששהו אצלו שבועות וחודשים. משיצא שמו כבעל רוח הקודש נגלית ופועל ישועות נהרו אליו אלפים, ואפילו מהונגריה. אנשי המקום פתחו את ידם להחזקת חצרו. בידידות עם רבני העיר, ועסקן למען מוסדות הקהילה, כגון בנין ביהכ"נ הגדול, המקוה, וסידורי השחיטה. הגבאי כותב הפתקאות אצלו היה רמ"מ (מענדיש) טאושטיין יליד ירוסלב, נפטר ביום י' כסלו תרנ"ב בן מאה וארבע. בחיר תלמידיו: ר' שלמה זלמן יוסף פרנקל שאותו הסמיך כאדמו"ר מוליפולי. בעל גוף, גבור, גבה קומה ובעל כרס נפוחה. בעשור האחרון לחייו כהו עיניו, נעשה סגי נהור, ושני אנשים נלוו אליו לשמשו. את אריכות ימיו תלה בכך שלא הטיח שאלות כלפי מעלה. נפטר בן צ"א (וי"א צ"ג) בעת נטילת הלולב ביום ראשון של סוכות תר"י, ועד לשואה היו המונים פוקדים את אהלו בימי הרחמים והסליחות.

מתלמידיו והנוסעים אליו: ר"ש מקמינקא, הדב"ח ובנו משינאווא, מהרי"א מזידיטשוב ומקומרנא, ר' אלעזר שפירא מלנצוט ובנו ר' שלמה, כמו"כ אחיו ר' דוד מדינוב ור' שמואל, מח' רנ"ה היילפרין מברזן ובנו ר' משולם פייביש, רד"ב פרומר מאושפיצין, המנ"ח, ר' אליעזר ליפמן קנבל מרוזניאטוב, הרבנים דומיניץ מרעדים וניישטט, רמ"מ הרטמן מבוריסלב, ר' דובריש בריל מרישא מח"ס דבש השדה, ר' יצחק אייזיק וייס ממונקטש, ר' מרדכי מהולשיץ, הייטב לב, ראז"ו הורביץ מפשוורסק אבי הפתחא זוטא, ר' אברהם גלר מקריפטש, רי"צ אייכנשטיין מרוזלא, ר' יוסף מאיר וייס מספינקא, ר' יצחק ב"ר שאול יחזקאל גרינפלד מכפר ליטשיק שליד אונגוואר, ר' ישראל דב בר גלרנטר מח"ס רביד הזהב, ר' צבי יונתן שורץ מסטמר, ר' אהרן מאיר פרידלנדר מבוליחוב, ור' יוסף משה טייכר מפרמיסלא.

ילדיו: א. ר' בונם מנחם מנדל ממלא מקומו בירוסלב; ב. ר' יצחק אב"ד רופשיץ; ג. ר' נפתלי בן הזקונים אב"ד ליטוביסק; ד. זו' ר' יהושע לאם אבי ר' יוסף יוסקא מבלז; ה. שינדל ריזל זו' ר' קהת היילפרין שקלויז על שמו היה קיים בירוסלב; ו. זו' ר' יהודה ליביש חעלמר מוורשא; ז. זו' ר' מכתבו של רבי שמעון מירוסלב מיום ד' נח לבנו הרב יצחק, מבשר ואומר שחתונת הבת־האחות פרוידא תתקיים בבוטשאטש באמצע החודש הבא. שיהיה כאן ביום ב' הבא אם רצונו להצטרף. בסוף פ"ש לבני המשפחה, ובפרט לאביכם הצדיק (רי"א מרופשיץ) בבקשה שיתפלל עבורנו.

אליהו צבי וובר אב"ד ברזוב; ח. זו' רנ"ן פרנס מישניציה; ט. זו' ר' מרדכי הלר ב"ר משולם פייביש מברודשין; י. פרייד א זו' ר' צבי וואהרמן בן הדע"ק. אחת הבנות נקראה מישקיט.

גרגירים מתורותיו היו בידי רמ"מ שו"ב ליסקא, ואחד מהם נדפס בחומת אריאל לרא"ל למנצוט. ג' עמודים ממנו נדפסו בספר אמרי שפר תרמ"ד, דפים ט.-י., לפי כתבים שהיו אצל רד"ב בריל שו"ב רישא. תורותיו על דרך החסידות הן קצרות ופשוטות, ולא נכתבו על ידו. גם בני המשפחה השתדלו לרשום מזכרונם, ולהעלות על הכתב.

את אלו שרשם חתנו ר' קהת, הגיה ר' שמואל ישכר הירשפרונג חתן בנו רבמ"מ, בציון: מוח"ז, והוא שקבע את שם הספר שיודפס. ר' חיים ט"ב נכד ר' שמעון השני הביאם לדפוס, כשבהם משוקעים תורות של צדיקים קודמים.

תורת שמעון עה"ת ותהילים שבת ומועדים, יאראסלויא תרס"ח, ד, כ ד'. המסכימים: מהרי"ד מבלז (ציוה עלי שאמסרם ליד איש חסיד ומופלג בתורה להגיה היטב); רשי"ב מציעשינוב; ראמ"מ מאלסק; הפחד יצחק מבויאן ע"י ר' ישראל מרגליות, וכן ר"נ ע"י ר' יוסף ביליג, ר' ישראל ע"י ר' אליהו רזניק, רד"ב ע"י ר' זלמן בורר, ר' אברהם יעקב ע"י ר' לוי יצחק היילפרין, ור' משה'ניו ע"י ר' גצל פוסטמן; ר' ישראל מצורטקוב ע"י רצ"ה ר"פ, וכן ר' חיים אהרנו ע"י ר' מנדל שפירא, ר' נחום מרדכי ע"י ר' ליבש פיטשניק, ור' נחומני ע"י ר' ישראל טרניקר; ר' ישראל מהוסיאטין ע"י ר' דוד שווגר, וכן ר' יעקב ע"י ר' נחום הכהן, ור"נ ע"י ר' יחיאל וולך. בהקדמת רש"י הירשפרונג כותב, שהדע"ק אמר למחבר שפניו מאירות מניצוצי אורות התנא רשב"י, ור"מ מפרימישלן כינהו שמעון הצדיק משייריי כנסת הגדולה.

מהדורה שניה בברלין תרפ"ד, ב, כב ד', ע"י נינו ר' אלעזר ב"ר שמעון השני, בתוספת מה שנדפס בספר דבש השדה, בילגורייא תרס"ט, מעזבונו של רד"ב בריל שו"ב ברישא. את ההקדמה כתב לו בן גיסו, רמ"מ מרילוס מפריז מח"ס תפארת מנחם.

פנים חדשות לספר בהוצאת מונקאטש תרצ"ד, כד ד', ע"י ר' חיים ישכר גראס אב"ד פעטריווא ור"מ במונקאטש. בשער נמסר שסידר מחדש את כל המאמרים לפי סדר, הוסיף עליהם והגידם עם ציונים, מראי מקורות, והערות שהוקפו בסוגריים. מהדורה זו צולמה ע"י ישראל זאב בניו יארק תשי"ד, בנספח לספר ליקוטי תורה לר' מרדכי מטשרנובל. כמו"כ בדפוס צילום מוקטן ע"י נינו ר' ישראל פרנס ברוקלין תשט"ו, בגודל רגיל בתש"ך לערך, ובסדרת ספרים הקדושים מתלמידי הבעש"ט.

מהדורה חדשה ומשופרת על ידי, בשם תורת שמעון השלם עם הוספות, ירושלים, דפוס בהר"ן, תשל"ד, בצירוף ספר אהל שמעון לתולדותיו, פג, קכג עמ'. מהדורה מורחבת עומדת להופיע בתשמ"ז.