ר' שלמה זלמן יוסף ב"ר אברהם פרנקל

מוליפולי (תקס"ד [תוקן: תקס"ב ↓]-תרי"ח)

נולד בשנת תרס"ד לאביו ר' אברהם מפטשינוב חביבו של המגיד מקוזניץ. הסתופף בצל בעל אור לשמים, ואחרי פטירתו נסע לרנ"צ וחתנו רא"י מרופשיץ ולרצ"ה מרימנוב. בחיר תלמידיו של ר"ש מירוסלב, שימשו בנאמנות, ונסמך ממנו להנהגה. את הפתקאות הראשונות קיבל מאנשים שנשלחו אליו ע"י ר"מ מפרימישלן, שפירסם את טבעו בעולם כאחד מגדולי בעלי המופת. חביבם של ר"י מרוזין, ר"ש מבלז ושאר הצדיקים. ידידו של ר' קלמן קלונימוס אפשטיין, בנו של המאור ושמש.

רבה של ווילפולי שליד רופשיץ, וי"ד שנים הנהיג כאדמו"ר. בקריאת הפתקאות ראה את מאורעותיו של אותו אדם, וסיפרו ממנו ענינים מופתים ורוה"ק גלויה. ענין מרוד, וילדיו הלכו יחפים. לו ולאשתו היה זוג נעלים אחד. שאף לחיי קדושה, ושנים רבות עינה את גופו בצומות למורת רוח מקנאים. גופו צפד, ולרוב שכב במיטתו לגודל חולשתו. רק לתפילה בדביקות, היה קם כארי בכח גדול. מישכן חפציו לצדקה, ולא רצה לקבל מתנות מההמונים שצבאו על דלתותיו. העמיד תלמידים רבים, ובהם ר' יעקב מאיר שפילמן אב"ד בוקרשט. באשמורת הבוקר היה כותב פירושים לתומר דבורה, וציוה שיטמינום בקברו. היחיד שחלק עליו ורדפו היה הדב"ח, וטען שזה בא עליו, מפני שבגלגול קודם היה משבט בנימין, ונמנה על מתנגדי דהע"ה. שאל פעם את מח' השר מבלז אם רואה בו איזה פגם, ואמר לו שלא ידאג, כי הסתכל בשורש נשמתו וכל גלגוליו, ולא מצא דבר. בחוליו נסע לדרוש ברופאים בקראקא, וסיפר כי בילדותו לן אצלם בעל מאור ושמש, וכשישן במיטתו אמר: טוב לשכב עם הילד הזה. הבינו שרוצה להיטמן לידו, וכן עשו כשנפטר שם ביום ב' י"ג (ולא י"ז) כסלו תרי"ח.

ילדיו: א. ר' אברהם האדמו"ר מווילפולי; ב. שרה זו' ר' נתן נטע דב ליפשיץ שמילא את מקומו בווילפולי, ב"ר אהרן זליג בהאדב"ע; ג. זו' ר' יצחק צבי הרש שיף, אדמו"ר בווילפולי; ד. זו' ר' משה'לה טורם ב"ר נתן ליב ברמ"מ מרימנוב.