ר' יהודה ליב ב"ר אשר זליג מרגליות
דרשן, אב"ד שברשין ורב פרנקפורט דאודר
מבוזנוב ופפד"א (תק"ז–תקע"א)
נולד בזבורוב (או בזמושץ) בשנת תק"ז [תוקן: תקי"א ↓] לאביו ר' אשר זליג מזברז. נכד המטה משה מצד אביו, והלבוש מצד אמו. נקרא גם אהרן, ובשם המשפחה פרלה. מילדותו נודע כעילוי. בן י"ח נסמך מהנו"ב הכותב שדרש בעירו בכמה בתי כנסת, וראה שהוא בעל סברה ישרה ושכל צח. נשא את בתו של הרב מאיר מטרניגרד, ועבר לגור בזמושץ. תחילת רבנותו בסוכוסטוב ובקופיטשיניץ, ובשנות התק"ל הרב הראשון הידוע לנו מבוזנוב. אולי אליו לשם: תועפות ראי"ם, כת"י, טז. נודע כדרשן מוכיח הנע ונד בקהילות ישראל. רצה לצאת מבוזנוב לדרשות בואכה קראקא, והגיע אז בצעירותו לוילנא (ולא לברלין) להתראות עם הגר"א. פרטים על פגישתם סיפר לבעל הכתב והקבלה שהכירו מלעסלוי. היה גם רב בחאטין (בה נשרפו ספריו וכתביו), בפלוצק ובקהילות נוספות, אך סדרן אינו ידוע. בשנות תק"ם–תק"ן אב"ד שברשין שליד זמושטש. עבר לרבנות לעסלא־האהענזאלצע שבמערב, ולבסוף מתקס"ד (ולא מתקס"ב) רבה של פרנקפורט דאודר. איש אשכולות בכל המדעים, ולכן חשבוהו המשכילים כאחד משלהם. למעשה לחם מתוך גישה דתית חדורת אמונה, במנדלסון שאותו הכיר בברלין, ובדעותיו המשכיליות. בספריו קרא לשמור על אורחות המסורת, ולא לשנות את הלבוש והלשון, וצורת הזקן והפיאות. נפטר בעש"ק כ"ב סיון תקע"א (ולא תקע"ח), ונשתמר נוסח מצבתו.
ספריו: טוב ויפה על חכמת הדקדוק, פפד"א תק"ל, עם הסכמות האב"ד ר' שאול לוין ור' בנימין אב"ד לבוב. חיברו בגיל ט"ו, ורמז בשמו את שני שמות המשפחה שלו: אבן טובה (מרגלית) ויפה (הלבוש).
קרבן ראשית, חידושים ושו"ת עמ"ס ראש השנה, ובסופו ביאור לסוד הגלגלים, תקל"ח, ושוב בוורשא תרע"ב עם הסכמות והערות מגדולי הרבנים. ד"צ מהדורה זו בירושלים, עם תולדותיו. כולל הסכמות ר' רפאל כהן מאה"ו, הנו"ב, רמ"ז מלבוב והפמ"ג.
אור עולם על חכמת הטבע, פפד"א תקל"ז. יש ממנו כמה מהדורות וחיקויים, וגם ספר הברית דרך בעקבותיו. בית מידות, דרושים ומוסר בעניני לשון, דיהרנפורט (ולא שקלוב) תקל"ז, ומהדורות נוספות. שו"ת פרי תבואה חלקים א-ב עם הסכמות רבות, נאווידוואהר תקמ"ז–תקנ"ו. החלקים ג-ד נותרו בכתובים, וכן חיבורו על ספר משפטי שבועות לרב האי גאון. אגרת המליצה ומשפט לשון הקודש, תקנ"ו. עצי עדן, דרושים, פפד"א תקס"ב. מתוכח בו עם תפיסת היהדות של מנדלסון בספרו ירושלים, ורומז נגד וולטיר. טל אורות, עיבוד והרחבה של ספרו הקודם "על דרושים ומליצות, וממגד מוסרי הפילוסופים" והערות לספרי אביו, תקע"א. בסופו מביע את חשיבות חיבור זה מיתר ספריו, ומבטא את תקותו לעלות לא"י. אגרת מוסר ממנו באוצרות ירושלים, חו' קלד ואילך. קונ' ויאמר יהודה בסוף שו"ת הרשב"א ואדעתא דרבנן, ירושלים, רש"א מרגליות, תשד"מ, ובסוף שתים מאיגרותיו.
בנו ר' אשר זליג פעריליש (מרגליות) מילא את מקומו בתקס"ב כאב"ד שברשין. חידושיו בסוף עצי עדן של אביו, והגהותיו בפרי תבואה. אח"כ אב"ד פרוזנא שבליטא, וממנה הדפיס בתקע"א את ספר טל אורות של אביו עם הקדמתו. חתנו: הרב נתן כ"ץ מפלוצק ב"ר שמואל מלאסק, נכד ר' יחיאל מיכל הי"ד מנמירוב ור' אברהם אחי המהרש"א. מנכדיו: הרב ישעיה אשר זליג מרגליות שקרא לזקנו לוחם מלחמות ה', שובר אויבים ומכניע זדים. נפטר בירושלים ביום כ"ז ניסן תשכ"ט כבן שמונים (פנים אל פנים, 9,521).
תשובה אליו: תועפות ראו"ם, כת"י, טז. הסמכתו מתקס"ד מלעסלא את ר' יהושע פאליק בר"ל מפוזנא כשו"ב, כר"ש, שבט תשמ"ג, מה-מו, ופקסימיל.
ניפי-גירונדי, 210; לתולדות, 289–290, 531–532; מליצי אש, א, סיון, צח; פנקס, ח"ב, 69; קרסל, ב, 418–419, עם ביבליוגרפיה; אהרן צייטלין, הדואר, כ"ו אד"א תשי"ט, א. ר. מלאכי, י"א תמוז.
