ר' חיים מרדכי ב"ר מנחם מניש מרגליות
אב"ד ברסטיצקה ודובנא, ומדפיס בדובנא
מדובנא (תק"ם*–תק"ף)
נולד בשנת תק"ם לערך לאביו ר' מנחם מאנש אב"ד ויטקוב וגרייידינג. נשא את בת אחיו ר' אליקים גצל מבראד. מחכמי הקלויז בבראד. בתק"ס לערך נתקבל לרבנות ברסטיצקה שבווהלין. בשנת תק"ע נתקבל לרבנות דובנא, ונודע על שמה. הנהיג שם את נשיאותו ברמה, והתקין בתקע"ד תקנות לחיזוק גדרי היהדות והכשרות, עם שלושת חברי בית דינו. השתתף בתקע"ח בוילנא באסיפת רבנים ומנהיגים יהודים מכל רחבי רוסיה, לבחירת שלושת הנציגים שיסעו לפי פקודת הצאר להתייעצויות בפטרבורג. דיבר שם בשבח למדנותו של הבעש"ט. שלח ידו גם במסחר, והיו לו יערות ליד קובנא, אבל הוכשל על ידי אנשים שאינם מהוגנים שפשטו את הרגל. משום כך לא היה בידו לפרוע את חובותיו, ונאלץ לעזוב את העיר. כמו־כן נפגעה בריאותו ע"י שריפה שפרצה בעיר, וכילתה את בית הדפוס שיסד בתקע"ט באותיות חדשות, עם חלק ניכר מהספרים שהדפיס. נפטר לפני מנ"א תק"ף [תוקן: ט"ז שבט תקפ"ג ↓], אולי ביום ט"ז שבט (ויקרא דחיי, דף כג. בתקפ"ג!).
מילדיו: א. ר' צבי הירש, חתן הגביר ר' אשר שמחה גינצבורג מויטבסק; ב. ר' אליעזר אב"ד אוסטרהא ישן. בתו פיגא זו' ר' יהושע פלק ליפסון אב"ד קמינקא ופודולסק, אבי ממלא מקומו ר' אפרים זלמן שכתב את מגילת היחוס של משפחתו; ג. ר' מנחם מאניש אב"ד מציוב פוריצק והורכוב. נשא את גיטעלע בת רבי יעקב אריה (ליבלי) שפירא מקאוולי ב"ר מרדכי מנשכיז. ילדיו: 1. ר' חיים מרדכי אב"ד ביסהאר־דיסבאר, חתן ר' מנחם נחום טברסקי האדמו"ר ממקרוב; 2. ר' אפרים זלמן ממלא מקומו במציוב והורכוב. נשא את שיינא רייזא ואח"כ את מלכה בנות רבי אברהם מטריסק, וילדו לו חמש בנות; 3. מינצע זו' ר' נחום הלוי גוטליב מלודמיר, נכד רבי שלמה מקרליז; ד. זו' ר' משה מרגליות בבראד, ב"ר יואל, ב"ר אליקים גצל אחיו וחמיו של רח"מ. ילדיהם: 1. ר' מרדכי; 2. הגביר ר' אליקים גצל בקראקא. אולי גם: ה. הנגיד ר' אריה ליב בקראקא, אביו של ר' אלכסנדר אשר בבראד.
בבית דפוסו החל להדפיס ד"ח שו"ע, ופירסם על כך פרוספקט בחשון תק"ף. שו"ע אורח חיים ח"א עד סי' שמה בסוף הלכות שבת, י, שעא ד', עם באר הגולה, באר היטב ועוד, לקט דינים שערי תשובה מספריתו העשירה שכללה יותר ממאתיים ספרי שו"ת, וחידושי יד אפרים מאחיו עם הקדמתו.
המסכימים: ש"ב בד"ז החוו"ד; החת"ס; ראי"ל ק"ב אב"ד בריסק. אחרי הקדמתו ורשימת המקורות, הסכמות נוספות מש"ב האוהב ישראל; ר' מרדכי מקרמניץ בהמגיד מזלוטשוב, והאדמו"ר האמצעי מליובאוויטש. ח"ב עד סוף או"ח, א, שכה ד', עם קולופון מחורז מהמחבר. בד בבד הדפיס שם בחורף תק"ף את ספר שערי אפרים מאחיו, ושילב משלו בתוך שע"ת של אחיו. דיון מי מהאחים היה המחבר האמיתי, בשד"ח, כללי הפוסקים, סי' טו, ס"ק כח. לא נכון שחיבר והדפיס שם אז גם ספר שערי תורה.
תשובות אליו: אחיו, בית אפרים, יו"ד, מה, אה"ע, ח"א, כ (ממנו), כא, צא, קכח, קכט, קלח, תנינא, ח"א, ה, נז בתקע"ז, ראש אפרים, ח"ב, כד, ל, לא.
ברודי, 64; ברסטצ'קה, 17; דובנא, 94–95, 315, 602; דובנא רבתי, 16, 162–163; יצחק ריבקינד, קריית ספר, יא, 386–387; תולדות הדפוס העברי בפולניה, 119–120; מאיר וונדר, אורייתא, 13, קיט-קכב.