מברודי (תרכ"ה*–ת"ש*)
נולד בברודי כבן יחיד לאביו ר' דוד יהודה שנפטר שם בדמי ימיו ביום ט"ו סיון תרמ"ד, ב"ר צבי הירש הגביר מקמינקא שנפטר ביום ט' אייר תרמ"ו, ב"ר דוד יהודה ליב אב"ד רדיכוב, ולאמו טויבא בילא בת ר' יעקב אביגדור מפודקמין ראב"ד בראד. כשהתאלמנה נישאה בשנית לר' יעקב קרעבס בלמברג, ונפטרה בט"ו ניסן, בתרע"ט לערך. גר בבראד, והתפלל כל השנים בבית המדרש אפרתי. בגלל גזירות המלוכה נדד באניות לארצות שונות, וחלה מאד. סובב ברוסיה, גרמניה והונגריה, ובמלה"ע א' איבד את רכושו. בשבתו בפאפא נפטרה אשתו, שהיתה כנראה מסאסוב. חלה בשחפת, כרסו תפחה, ובשובו לבראד נחרדו למראהו. בתיאורים מוחשיים קונן על חורבן עירו, שממרום תפארתה ירדה לשפל המדרגה. טרח לתקן בכספו את גדרי בתי הקברות שחרבו במלחמה.
תורת אבות על אבות עם הפנים, מלוקט ממ"ה פירושים: שפתי אבות מימין, לקוטי אבות בשמאל, ותחתיהם שיח אבות מחידושיו, וגידולי אבות — פלפולים ודינים מחודשים. ח"א על פרק א' בתרע"ב, ושוב בלבוב, דפוס ר' חיים ראהאטין, תרפ"ב, ג, סז ד' ומבוא. המסכימים: המהרש"ם (שהספר מדרשותיו מדי שבת); רא"ב קלוגר (ביודעי ומכירי קאמינא, ולאסהודי גברא קאתינא); ראמ"מ שטיינברג; ר' שמואל נתנזון אב"ד פודקמין. פעם נוספת בפיעטרקוב, דפוס רח"ה פאלמאן (דפוס י. וועגמייסטער בוורשא), תרפ"ו, 2, 3, 62–26, 10–3, 136, 25, 47 עמ'. בהתחלה קונ' פתחי אבות עם יחוס אבות, בו מפרט את סדר הקבלה ממשה רבנו עד אחרון מפרשי אבות, כולל יחוס משפחתו שלו. שער נוסף לח"א מתרפ"ד, ומעברו דבר אל הקורא. אח"כ פירוט כ"ו הפירושים שבשפתי אבות וי"ט שבליקוטי אבות, ורשימת המסכימים: האדמורי"ם מטשורטקוב, הוסיאטין, קופיטשיניץ, סאסוב עם בניו ונכדיו, וכן בתי הדין מבראד וזלוטשוב, ר' מאיר רפפורט מליקובה בקראקא, רבני ויען ר"מ מאירזון ור"י פירסט, רבנים פליטי גליציה כרד"ב וינטר מחרסקוב, ועוד. בסוף: דרוש למסכת אבות, כולל פתחי אבות עם יחוס אבות לפ"ב; צוואת המגיד ממוריטש מתקל"ב; השמטות. לחלק מספרי הוצאה זו צירפו אחרי השער שמונה דפים שנדפסו שם בתרפ"ז, ובהם קריאה לסייע לגידור שני בתי העלמין בברודי, וכן תשובה שמותר להקים אהל על ציון האדמו"ר מסטרטין שנפטר לפני כמה שנים, למרות התנגדות המתקדמים. הוא מספר שקרובו הישיש ר' עזריאל לוין נתבקש כל שנה בבלז, לומר מה ששמע מהמהרש"ק על לשם יחוד. אח"כ תשובות לשאלות שהריצו אליו, כנראה מניו יורק בה ביקר בתרפ"ו.
ח"ב, לבוב, פסג' הרמן, תרע"ד, ג, סג ד'. המסכימים: ר' נתן לוין לנכד דודי (צ"ל דו"ז?) הגביר ר"צ לוין (מכיר אנכי את ש"ב מנעוריו בהיותנו יחד בעיר מולדתי בראד, ועוד בימי עלומיו שקד על דלתי התורה, ומוריו והוריו שבעו עונג ממנו, על כן שמחה נפשי לראות כעת, כי הרבה מקנתו בתורת ה'... כל הקורא את חידושיו יתענג עליהם); ר' משה מיזלש מפרעמישלא (כל חיק הטועם יאמר לי); ר' אהרן לוין (ש"ב איש מצוין בתורה); רז"ו תאומים מזלישטשיק (דברים היקרים ומתוקים מנופת). בהקדמת פתחי אבות מתנצל, על שלרוב ההוצאות נאלץ להשמיט את גידולי אבות. ח"ג, פיעטרקוב תרפ"ח, ב, ד, ט, נח ד'. המסכימים הנוספים: מהרי"ד מבלז, חמיו, בנו מהר"א, ג' חתניו, גיסו ר' זאב, רמ"מ מויזניצא; ר' אהרן מנחם מנדל אייכנשטיין אב"ד אלסק, ר' שמשון הראב"ד, רח"ה בן האב"ד ורח"ה וגשל חתן האב"ד; ר' נחמיה שפירא מסאסוב. אחרי ההקדמה פתחי אבות עם יחוס אבות לפ"ג. ח"ד, ג, יב, ד-נג, י, ט ד'. בסוף: שתי תשובות בהלכה, על הפלגה בשבת מהמבורג לאמריקה וטבילה באמבטיה מחוברת שבבית, ודרוש לאבות. בדף האחרון מסכימים נוספים: אדמור"י בויאן הפחד יצחק ע"י ר' ישראל מרגליות, בניו ר' נחום, ר' מרדכי שלמה ונכדו ור' משה'ניו; האדמו"ר מהוסיאטין ע"י ר' יוסל שוואגער; האדמו"ר מקופיטשיניץ; האדמו"ר מטשורטקוב ע"י רצ"ה רפפורט, ובניו ר' חיים אהרן ור' נחום מרדכי; ר' ישראל בהאדמו"ר מאטיניא ע"י ר' פנחס, ור' אהרן חתן האדמו"ר; ר' אברהם יעקב השני ור' שלמה מסדיגורה; האדמו"ר מססוב ע"י ר' ליב ויינרב, חתניו ר' אלעזר רובין ור' מיכל היילפרין מברזן, בנו ר' מיכל מאיר דומ"ץ סטוב, נכדיו: ר' חנוך הניך מייער דומ"ץ סטוב ור' יצחק מושקוביץ, וכן רח"ה רובין, רצ"ה הלפרין, ר' משה ברנדויין מבורשטיין ור' דוד רובין. ח"ה, מז ד'. בעותק שראיתי חסרים טו הדפים הראשונים.
קוב' הלולא דרבנן ימי הזכרון של הצדיקים בחודשי ניסן-אייר, תולדותיהם ופלפולים בדבריהם, פיעטרקוב, דפוס ה. פאלמאן, תרצ"ו, א, עה ד'. בהקדמתו ניכרים מאבקיו לגידור חומת היהדות מרוחות הזמן. יש בספר דמיון מסוים למליצי אש. בתוך הדברים משלב הערכות וידיעות אישיות גם על משפחתו, ובעיקר על תולדות הרבנות בבראד.
תשובות אליו: בית דוד, קנא בתר"ע לסאסוב; מח' הרי בשמים, ח"א, פא בתרמ"ב (ר' אברהם בלבד).