ר' משולם ב"ר יואל כהן-צדק
דומ"ץ וראש אב בית דין בלבוב, אב"ד קוריץ
מזורובנה ולבוב (תקי"ח–תק"ע)
נולד בשנת תקי"ח לאביו ר' יואל הכהן אב"ד אטיניא. כיהן תחילה כרבה של זורובנא. אחרי פטירת אחיו הבב"ע בתקמ"ח נסע לקוריץ לראות את הכתבים שהניח, ונתקבל שם כאב"ד על מקומו. היה גם רבה של בוליחוב סביב תקל"ו. בסוף תקנ"ו בא ללבוב, וכרך בהספדו על הראב"ד ר' שמואל סאליר את גזירת מס הנרות. באותה שנה הביא שם לדפוס את ספר בכ"ע של אחיו, עם הקדמה בה הביע תקוה להדפיס גם את ספריו שלו. נתקבל שם כדומ"ץ, מ"מ וראב"ד, ויתכן שכבר לפני תקנ"ד. נפטר בן נ"ב ביום ט"ו תשרי תק"ע (ולא תקנ"ה), ונשתמר נוסח מצבתו. נשא את רייצא בת הקצין ר' יצחק (איציקל) באב"ד ראש מדינה מבוליחוב, ב"ר יחיאל מיכל אב"ד בילקמין, ב"ר מרדכי מבראד פו"מ וד"א, ב"ר יצחק אב"ד ברזן ובראד. ילדיו: א. ר' בצלאל ראב"ד ור"מ לבוב; ב. ר' אהרן מיברוב אבי ר' יוסף מלבוב ולונדון; ג. ר' יצחק אייזיק אבי ר' אליהו כ"ץ מברעזוב; ד. זו' ר' אהרן ראלער; ה. חנה זו' ר' זכריה אליעזר (ולא אלכסנדר) ליפא שור נכד התבו"ש. בנו ר' יואל הוציא לאור את בכ"ע בשנית.
פתחי נדה פתחי נדה, על הדפים הראשונים ממסכת נדה והסוגיות הנוגעות בש"ס וקיוה להדפיס על כל המסכת, עם גופי הלכות על חלק השו"ע, לבוב, דפוס ר' נפתלי הירץ גרוישמאן, תקנ"ז, מז, לב, כד ד'. בהקדמתו מספר הטעם שמדפיס, כי נבהל אחרי שאחיו רי"א נפטר בן ל"ה ואחיו רי"ל בן מ' מבלי להניח ספרים. על כן החל לחבר תיקון משלם על שו"ע או"ח, לדרשותיו עה"ת בעקבות האלשיך קרא דבר יום, ולחידושי אגדות הש"ס והמדרשים קרא שעשוע יום. עם אחיו רי"ל נפגש לפחות פעם בחודש, לשוחח בדברי תורה ממה שנתחדש אצלם. פתיחת אגדה. לחידושים על הלכות פסח וענינים צדדיים קרא פתח עינים. בסוף לקוטי יום מתוך ספרו דבר יום, אף כי בשער נאמר שיבוא בהתחלה. חלק מפרשיות התורה חסר כי אבד, וכבד עליו לשחזרם.
משניות סדר מועד עם פירוש הרע"ב, ונופת צוף מפירוש התוי"ט הנקרא עיקר תוי"ט, יצא לאור ע"י בנו ר' אהרן, לבוב, דפוס ר' שלמה יארש ראפאפורט, תקס"ח. יתר חמשת החלקים בתקס"ט, בדפוס ר' אורי רובינשטיין. המסכימים: ראי"ה מאפטא בעברו בלבוב (אשר נודע ומפורסם שמו ותהלתו בחריפות ובקיאות, ואחרי עיוני בו ראיתי תועלת הדפסת החיבור הלז); ר' צבי אריה מאליק (הרב הנ"ל נודע בשער בת רבים, וחריפתו ובקיאתו נודעת בקרב כל ישראל). בהוצאה השניה במאהלוב תקע"ז–ח עם הסכמה חדשה מהאוהב ישראל, נזכר בשער שנדפס לראשונה בלבוב תקס"ח. כתב הסכמות לספרים רבים.
תשובה אליו: בית אפרים, או"ח, מב. תשובתו מתקל"ו לאחיו רי"ל, בסוף זכרון כהונה של אחיו. אנשי שם, 171; לבוב, 415; טל אורות, ח"א, 224–226; ספר היחס לבית עליאש, 12 (משובש); שלשלת היוחסין בסוף אבות עטרה לבנים, 5.