ר' יצחק איזיק ב"ר יואל כהן-צדק

מקוריץ ואוסטרהא (תקי"ג–תקמ"ח)

נולד בשנת תקי"ג (ולא תקי"ח שבהקדמת זכרון כהונה) לאביו ר' יואל אב"ד אטיניא. מילדותו ניכרו בו כשרונות בלתי מצויים, ולא שכח דבר מתלמודו. בגיל שמונה נסע עם אביו לאסיפת רבנים ביום השוק בבראד, ונתכבד לדרוש בפניהם. כשבגלל קומתו הנמוכה העמידוהו על שולחן, סירב ואמר: כהנים משולחן גבוה קזכו.

למד אצל המגיד ממזריטש (וי"א גם אצל המגיד מזלוטשוב) שהיה קם מפניו למרות גילו הרך, להשתוממותם של יתר התלמידים. למד בהתמדה ובטהרה עם חברו רבי מרדכי מנשכיז.

כשהקימו בנין חדש לקלויז אוסטרהא ובקשו מנהיג ממשפחת הסמיכת חכמים, כתבו לרח"כ מלבוב שישלח אליהם מי שראוי לכך. הוא המליץ על רי"א על אף היותו בן שתים עשרה, וכתב: אנכי בחנתיו ונסיתיו, וראה ראיתי כי ש"ס ופוסקים דקמאי ובתראי נצורים על דל שפתיו, וחלקו ה' תאמר נפשו לאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא כאחד הגדולים אשר בארץ. תהיתי על קנקנו, ואת אשר חזיתי אספרה, כי הקנקן החדש הזה מלא חדש וישן, הנמצא כזה, מהרו והביאוהו אליכם, כי עוד בהיותו ספק בן שמונה, החל לדרוש מאליו ביד רמה בתוך קהל ועדה, ויהי לנס.

על כל האמור הסכים דודו אחי זקנתו ר' אהרן הלוי איטינגא אב"ד רישא, שהיה אז בלבוב אצל חמיו רח"כ.

בבואו לאוסטרהא עלה לבמה, ודרש פלפולים עמוקים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם. אח"כ באגדה על מעלת התפילה בדרך דרוש ומוסר, ולבסוף על התפילה וסודותיה על פי האריז"ל והרמ"ק. בין הבאים לשמעו היה גם ר' צבי הירש רבינוביץ־מרגליות אב"ד מזריטש גדול שהתפעל מאד, והפציר באמא שתסכים כי יקחנו כחתן לבתו, בהטעימו כי יחוסו מגיע לר' יעקב מרגליות. היא נענתה רק אחרי שהסכים לתנאיה, לתת מאתים דוקטים (שקלי זהב) עבור כל אחד משמת ילדיה, כפי שעשה אבי חותנה רבי בצלאל הכהן אב"ד אוסטרהא, בנו של הסמיכת חכמים.

ביום מלאת לו י"ג שנה נערכה החתונה, ובו ביום החל לכהן כאב"ד ור"מ קארעץ. נענה להפצרות אנשי אוסטרהא שלא יעזבם כר"מ ואב"ד הקלויז נחלת אבותיו, ובא אליהם פעמיים־שלוש בשנה לדרוש ולשפוט העם. גדולי הדור קבלו את הכרעותיו. קרובו רא"ז מרגליות נמנה על תלמידיו. הבאים לביתו התיראו להביט אליו כי נראה כמלאך ה', ובוקר וערב התעטף בתכריכים.

בכותלי ביתו תלה שלט שלא לדבר עם הרב בצורכי הגוף אא"כ הדבר נחוץ, ולצורכי הנשמה אף בצורך כלשהו. נפטר בקוריץ בן ל"ה ביום ט"ו תשרי תקמ"ח (ולא תקנ"ג), אחרי שלקח את ד' המינים ואמר הלל בשמחה. עד ימינו הניחו חסידים פתקאות בבית החומה שעל קברו. אלמנתו נישאה לר' זאב וולף מזיטומיר מח"ס אור המאיר. ילדיו: א. ר' ישראל אב"ד לעוע. נזכר בבית אפרים, תנינא, אה"ע, ח"א, סא. מקובל שהניח חידושים רבים וציוה שיגנזום בארונו, כפי שסיפר נכדו תושב לעוור. נפטר בצעירותו בתקע"ג לערך; ב-ד. בנות. אחת מהן נקראה שרה די רבצינס, זקנתו של רמ"מ ביבר.

נקרא לתהילת עולמים על שם ספרו ברית כהנת עולם בקבלה, על דרך הרמ"ע מפאנו בספרו עשרה מאמרות. מהרי"א מקומרנא כתב בנוצר חסד, שלא נראה כבושם הזה כמה מאות שנים, והוא חלק קטן מחכמתו, כי שלטו זרים בנחלתו, והרבה נאבד. רצ"ה מרימנוב שקד רבות על ספר עמוק זה, וג' ימים אחרי שסיימו התהלך כאיש נדהם. כששב לאיתנו, אמר שתשש כוחו עוד בטרם קלט אותו לזכרונו (ספר סופר וסיפור, תכג).

ח"א נדפס לראשונה בלבוב, דפוס יהודית רוזניש, תקנ"ו, ב, יז, ז, יח, כז ד'. הוציאו לאור אחיו ר' משלם ראב"ד ומו"ץ לבוב, ובהקדמתו פרטים לתולדות המחבר. הוא מספר על הקשיים שעמדו בדרכו ברצונו להדפיס את כתבי אחיו בקבלה, וקיוה להדפיס גם את יתר חיבוריו בגפ"ת ושו"ת.

נסע אל גיס המחבר אחי אשתו ותלמידו ר' מרדכי אב"ד אנפאלי (ואח"כ באטיק מהלוב ושידלוב) שאסף את הכתבים וסידרם, וכן אל נגידי קוריץ שסייעו להדפסה. הם קבלוהו שם לרב על מקום אחיו, נטל עמו מהגיס מעט מכתבי הנסתר, נתקבל בינתים ללבוב, וגם הגיס פנה לעיר אחרת. את הכתבים ירש הבן ר' ישראל כ"ץ, ולמעט שבידו קבע שמות, ומדפיסו ללא כל שינויים או הוספות משלו, או משל אחיהם רי"ל אב"ד סטרי. ראי"ז מרגליות מביע בהסכמתו את צערו, על שבגלל גילו הצעיר לא נענה להפצרות רבו חד"ז ללמדו נסתר לרוב אהבתו אותו, וכותב: אלוף נעורי, והעתקתי אלה הדברים מכתיבת ידו ממש, והיו כמוסים עמדי... נהירנא כד הווינא יתיבנא קמיה דרב כהנא, והוו נפקין זקוקין דנורא מפומיה לפומי, ולא ידענא מאי קאמר, כי הייתי צעיר לימים, ולא הגעתי לכלל בינה להבין אמרי קדוש, אשר היה פותח ודורש בדברים שלא שמעתן אוזן מעולם, ואנכי לא שמעתי לקול מורי, כי אם במקרא מועט והלכות מרובות. המאמרים מחולקים לפרקים, ושמותיהם: אילו של יצחק, פיתוחי חותם קודש, (בית תפלה – מאמתחת מח' ראז"מ ממה ששמע מהמחבר), סכת שלם, פרי עץ הדר, אור פני מלך, קדושה משולשת (כאן ההסכמה), הסתר אסתיר, מראשית פרי (עם הקדמת אחיו), מצות משוחים בשמן.

הצנזורה לא הרשתה להדפיס את הספר מחדש, ורק משבוטלה בשנית תר"ח נדפס בשנית בתוספת ח"ב מכת"י המחבר, למברג, דפוס יוסף חנובר, תר"ח, ג, לז, כג; טו, ד ד', עם הקדמת האח. יצא לאור ע"י ר' יואל שור מא"י ב"ר זכריה אליעזר ליפא, בן בתו של ר' משולם ראב"ד לבוב, ובסוף ח"א כותב שהכתבים הנוספים היו אצל ר' שלום מקמינקא, וממנו קיבלם להדפסה. לח"ב שער מיוחד, ובו המאמרים: יחוד שם שמים, השבת, זה השלחן, מאה ברכות, כה תברכו. נשמטו ד' דפים למאמרים פרי עץ הדר ובית תפילה. נדפסו בירושלים תרי"ד, והם נדירים מאד. הדפיסם ר' יואל אשכנזי ב"ר אליעזר ליפא ב"ר יצחק אייזיק ב"ר צבי הירש אב"ד ברדיטשוב ואומן, ב"ר אברהם משלם זלמן מאוסטרהא בנו של החכם צבי. הכתבים הגיעו אליו מחמיו ר' ישראל אב"ד טיליגעשט, בנו (או חתנו) של ר' מרדכי אב"ד אטיק מהליב גיס המחבר, ושלא ידע לפרש מה ששמע בילדותו שהם קרובי המחבר(!). בנעוריו למד בכתבים, וחפץ להדפיסם. בהיותו סוחר לא התפנה לכך, ובינתים הדפים החלו לבלות, רוב בתי הדפוס ברוסיה נסגרו ובשני הנותרים האמירו המחירים, עלה עם משפחתו לחגים מצפת לירושלים, כספו אזל, וראה שיקר מאד להדפיס בירושלים. הגיעו אליו כתבים נוספים מהמחבר בנגלה: שו"ת (מפרט עשר תשובות), חידושי גפ"ת ודרושים, וכופל בקשה מצאצאי המחבר שיסייעו לו להדפיסם.

ח"ג ובו המאמרים: תרי"ג, נר מצוה, לשקלים, מונקאטש, דפוס רד"ב בלייער וגיסו ר' צבי יעקב קאהן, תרנ"א, לב ד'. יצא לאור ע"י ר' אברהם שכטר מרדומישלא גדול, ובהקדמתו כותב שרמ"ז איטינגא הזכיר את שני המאמרים שכאן בהסכמתו לשו"ת זכרון כהונה. כמו־כן מודה לר' יצחק אייזיק וייס דומ"ץ מונקאטש שמסר לו להדפסה שני דפים העתק כת"י שאצלו, השלמה למאמר פרי עץ הדר שבח"א. המסכימים: רד"מ מצורטקוב ע"י רצ"ה רפפורט, בנו ר' ישראל ע"י ר' אהרן דאהל, ור' חיים אהרן ע"י ר' מנדל שפירא; ר' מרדכי שרגא מהוסיאטין ע"י ר' דוד שוואגער, בנו ר' ישראל ע"י ר' ישעיה דוב פרידמן, וחתנו ר' יצחק מאיר השל ע"י ר' ישראל מרדכי טייטלבוים; ר' ברוך מויניצא ע"י ר' משה ברימר, ובנו ר' ישראל ע"י ר' אליהו רולר; ר' ישראל מסדיגורה ע"י ר' יחזקאל דובריש שפירא אב"ד נוביסליץ, וחתנו ר' יצחק מרדכי ע"י ר' מרדכי רוזמן; ר' דוד הלברשטם מקשנוב; ר' אהרן ה"ש מצאנז; מהרי"ד מבלז; ר"י שמלקיש; ר' בנימין אריה וויס מטשרנוביץ; רא"ל הורביץ מסטרי; ר' אברהם שמחה הורביץ מברנוב (הנה זה רבות בשנים כלתה נפשי להוציא לאור כתבי קודש אלו... כל יודעי בינה יתנו עדיהם כי שפתי כהן המה, אשר מן הנמנע ושכל האנושי לגלות רזין דאורייתא אמתיים כאלה זולת רב בגוברין דמיטמרן גליא ליה, כהן צדק אשר יבקשו תורה מפיו בספרו היקר בכ"ע, ונתונים הכתבים האלו במתנה מאת אחד מקרובי בעהמ"ח, אל כ"ק דודי מדזיקוב בעהמח"ס אמרי נועם, ומידו הקדושה נתנו לי... ומסרתי ביד המוכ"ז). בסוף רשימת המנויים, מגליציה בעיקר. יש שינויים בטפסים, ועמד עליהם נפתלי בן־מנחם, פתחי שערים, 83-82. הוצאה דומה הופיעה בתרנ"ב, ל ד', בהשמטת כל הסכמות אדמור"י רוזין ור"ב וויס מטשרנוביץ. סדר ההסכמות השתנה, ובהתחלה: הרבי משינאווא בתר"ן (מי לא ידע מנועם דבריו המתוקים מדבש ונופת צופים); ר' שלמה שפירא בתרנ"ב (ויצא השמש בגבורתו, על ישראל הדרתו); ר' שלמה ה"ש מוישניצא (ממקום קדוש יהלכון, כבר נודע בישראל גדול וקדושת שמו... תהלתו מלאה הארץ הן בנגלה והן בנסתר כחד מקמאי דקמאי). בסוף מנויי הונגריה, וקצת מגליציה כהשלמה לרשימה הקודמת.

כל החלקים, עם פירוש שער שמעון מר' שמעון ענגלנדר מחיפה, בהשתדלות ובהגהת ר' אפרים גאדליב, ירושלים, דפוס ויס, ח"א בתש"ו, ח"ב בתש"ט – לפי דפוס למברג תר"ח, ח"ג לפי מונקאטש תרנ"א בהשמטת ההשלמה למאמר פרי עץ הדר, יא, תסד, 10 עמ', באותיות מרובעות, עם ההקדמות הישנות ופתיחת המפרש, ובסוף רשימת התיקונים.

זכרון עולם, י' שו"ת שרובם בעניני עגונות, לבוב, דפוס ש.ל. קוגל-לוין, תרכ"ג, ג, עז ד'. נדפס ביזמת רמ"ז איטינגא שנענה לקריאת ר' יואל אשכנזי מצפת, וכתב לו שבבואו לגליציה שיביא את הכתבים עמו, כי יש כאן נכדים שיאבו להדפיס. בבואו מסרם לר' יהודה ליבוש ב"ר בצלאל ב"ר משלם כהן צדק ראב"ד לבוב שהביאם לדפוס.

רמ"ז איטינגא כותב בהסכמתו: כבר הופיע רוח קדשו מאת הכהן הגדול מאחיו, אשר יוצק שמן המשחה על ראשו... כל אדם חווה כי מחזה שקי יחזה, ברוח אלקים אשר נחה עלי חיבורו אשר הניח אחריו ברכה, והיתה לו בכ"ע לגלות את הסתום ואת הנעלם, ה"ה כבוד ש"ב הגאון האמיתי, חד השכל וזך הרעיון, גבר חכם בעוז כמוהו אין, צדיק יסוד עולם... רבים ראו כן תמהו על עמקי מזימותיו, והתפלאו מחכמתו הרחבה מני ים... כי שמענו רב גדלו ועוצם חילו, כי גאה גאה גם בחתום גם בגלוי עד להפליא, כי שמעו הולך בכל המדינות מלא רוחב ארץ, גאוני דורו הלכו לאורו... זה כתב ידו של רבינו). בהקדמת המלבה"ד כותב שיש תחת ידו עוד הסכמות ובמיוחד מהדב"ח, וכשידפיס את יתר כתבי המחבר בנסתר יציגם שם. עוד הציג את תולדות המחבר שכתב בן דודו ר' יוסף כהן צדק בקצרה, וביתר פירוט בספרו תולדות המהר"ל וצאצאיו שמכין לדפוס.

תשובותיו אינן מסומנות, ונשלחו למקומות: אלקסניץ – להרב (ה); ברעזנא בתקמ"ג (א); גומבין (ו); שדה לבן – לרצ"ה ב"ר מרדכי מטרליס הדומ"ץ (ט); שפיטיבקה – הרב יעקב שמשון (ג). לש"ב ר' יצחק אייזיק (ז). בתקמ"ו (י). מדף עג ע"א תשובות גאונים מהדור הקודם בענין כשרות גט של בן מומר, ששלח למלבה"ד ש"ב רצ"ה קלרפלד מיברוב.