ר' משולם זלמן יוסף ב"ר משה זילברפרב

מטופורוב (תרכ"ט*–תש"ג)

נולד בשנת תרכ"ח או תר"ל לרובנא לאביו ר' משה חתן רח"ה מאלעסק. התחנך על ברכי זקנו, ורבו המובהק היה דודו רבי יצחק מאלעסק. נסמך להוראה מהרבנים שלמה הכהן מוילנא, ר' בצלאל הכהן אב"ד סמילוביץ בפלך מינסק, ר' חיים מבריסק והמהרש"ם. נשא בגיל צעיר את חיה ברכה (נפטרה כ"ה שבט תרצ"ו) בת זקוניו של רבי אהרן פרלוב האדמו"ר מקוידנוב, שהתיחס לרבי אשר הגדול מקרלין. עבר לגור אצל חמיו, והתרועע עם גיסיו: ר' יוסף ממינסק, ר' שלמה חיים מקוידנוב, ור' נחמיה מברנוביץ. חמיו היה בנו של ר' ברוך מרדכי שנפטר בקיצור ימים בראש השנה תרל"א, ב"ר שלמה חיים מייסד השושלת שנפטר ביום י"ז אב תרכ"ב, ואימרותיו כונסו בספר אמרי רח"ש. בתק"ע נשא את בת רבי שלמה מקרלין, ומתקצ"ג החל להנהיג. אביו ר' אהרן שנפטר בצעירותו, היה בנו של רבי מרדכי מלכוביץ מגזע הלבוש.

סמוך לפטירת חמיו בגיל נ"ח ביום כ"ו אלול תרנ"ז, שב לגליציה ונתקבל מתרנ"ו כאב"ד טופורוב. בכך נתקיימו דבריו של הרבי מאלעסק שבא לשם להנחת אבן הפינה לבית הכנסת, ונתן לנכדו בן העשר לירות אבן אחריו, באמרו: זה יהיה פעם רבכם! הנהיג עדתו בדרכי היהדות, ולחם בפריצת חומות הדת. השתתף בועידת סנדובה וישניה בתרס"ז, וחתם נגד תנאי בנישואין. היה גאון בנגלה ובנסתר, והתנהג בקדושה ובטהרה כדרך צדיקי אלעסק. עורר כבוד בצורתו ובדמותו האצילה, והחסידים נמשכו אחריו כבחבלי קסם. מקוידנוב הביא עמו סידור "אור הישר" אליו צירף את סידור "לב שמח", והתפילות בהם שימשו יסוד מוסד אצלו, ומקור עידוד ונחמה. היה פשטן וענותן, רחוק מפניות, ופרוש מענייני העוה"ז. פשט בגדיו רק לשבת, מיעט באכילה והירבה בלימוד, עבד ה' בהתלהבות עד כלות הנפש, והצטער בצער כל יהודי מתוך לב תם וחמים. בפנקס קטן רשם את שמות הפונים אליו להתפלל עליהם, ואין פלא שהתחבב על ההמונים, ועל הרמי"ם והתלמידים בישיבות הליטאיות בהן היה מבקר. החפץ חיים חיבבו מאד, ור' אליעזר יהודה פינקל אמר שאין זה ביטול תורה כשהולכים מהישיבה לשמוע קריאת שמע שלו. נסע אל ג' דורות אדמור"י בלז, ומהר"א הזכיר עצמו לפניו. כל שנה נסע לבלז לשבת שאחרי הפסח (אדמור"י בעלז, ד, צח). נתכבד שם לעבור לפני התיבה, והתפלל באריכות ובמתיקות כדרכו. שלום עליכם היה אומר ג' שעות, ונשמת חצי שעה.

בערב יום כיפור תש"ג התפרצו הנאצים לבית מדרשו, והכוהו באכזריות. במוצאי יו"כ נמלט, והסתתר ביער הסמוך. כשחסידיו העלו אש לצלותו תפוחי אדמה מתוך דאגה לבריאותו, נתגלו ונתפסו. נשלח לבלזיץ עם בנו ר' מרדכי שלמה חיים, ושם נספו על קידוש השם הי"ד.

ילדיו: א. ר' חנוך הניך דב מבוטושאן ותל-אביב; ב. ר' מרדכי שלמה חיים הרב הצעיר בטופורוב; ג. שרה אשת הרב שלמה תאומים מקריניצה; ד. חוה בקשת רמז"י זילברפרב ממנהלי הכולל בירושלים בתרצ"ב להתפלל לרפואת חתנו הרב מקריניצה ליבא אשת הרב אביגדור דב רוקח מבילקמין; ה. שינצא מנוחה אשת ר' יעקב צבי ולדמן דומ"ץ אונגוואר ב"ר משה עזריאל מבורשא. נספו באושוויץ ביום ו' סיון תש"ד, וכן ילדיהם: 1. שרה ובעלה ר' אברהם יואל לאופר; 2. חיה ברכה; 3. יצחק; 4. אליעזר; 5. חנה לאה; 6. מלכה ריזל (נרצחה י"ט אב תש"ה בחפשה בגרמניה שאריית משפחתה); 7. ברוך אברהם מרדכי; 8. חנוך הניך; 9. משה עזריאל הי"ד; 10. מנחם מנדל (נפטר בתאונת דרכים בא"י); ו. רבקה פרל אשת הרב חיים מאיר יחיאל שפירא אב"ד נרול, וכיום בבני־ברק.