מרודניק (תקמ"ח–תר"ט)
בנו של ר' מנחם ישכר (מנדל בר) מפשוורסק (אינו בנו של ר' יעקב ליב ב"ר נפתלי, ובשם ושארית חזר בו בעמ' קב). בילדותו נסע עם אביו אל רמ"מ מרימנוב שקרבו מאד, וקרא לו הבן החכם. בחתונת רבי אברהם מאולינוב אמר בדחנות, ורבו המובהק ר"נ מרופשיץ אמר שלא ילעגו לו, כי אברך זה זוכה לגילוי אליהו בלי כל הכנות מוקדמות. נסע מאוחר יותר אל חתנו רבי ישעיה מרופשיץ. גר ברודניק, ועל שמה נקרא. בזמנו היה שם האב"ד רבי חיים הלברשטם ואח"כ רבי צבי יוסף מתושבי המקום, ושלושתם הרבו לעסוק יחדיו בפדיון שבויים ובפרנסת עניים. כשנעשה שם אדמו"ר, יצא כל יום חמישי לשוק עם גיסו האב"ד ר' צבי יוסף בעל אחותו, להשגיח על המידות והמשקלות. נתפרסם כבעל לב רחום מלא אהבת ישראל, ועד מהרה נעשה בגיל צעיר כאחד מגדולי האדמוריי"ם במרכז גליציה. צדיקי דורו החשיבוהו מאד כאיש קדוש. נדד ברחבי גליציה והונגריה, ורבים השיב מעון. שר מניגוני זקנו הנו"א, וקרב בהם לבבות. מרודניק עבר ללנצוט, וגר בככר השוק. בפי בני העיר היו שגורים מאורעות מופלאים על ישיבתו שם, מופתיו ומעשי החסד שלו, עד כדי מציצת פצעו של יהודי לרפואתו. היתה אליו נהירה גדולה. מדי פעם נסע לסוקולוב ביום י"ט טבת תר"ט, ושם נטמן. אמנם בני רודניק מוסרים שנטמן אצלם, באהל אחד עם גיסו וחמיהם הגביר הצדיק ר' איציקל. כמה מדברי תורתו נכללו בספר משנה למלך של בנו רבי אלעזר מרישא, ובספר דבש השדה. בתו הדס נישאה לר' אברהם שמואל לאם ראב"ד זולקווא.
משנה למלך, ניו יורק תשי"ב, בסוף, עמ' 5; ספר לאנצוט, 52–53; ישראל סבא, סוף חו' לו.