ר' יהושע ב"ר יעקב וידרקר ווידערקער

מפשמישל (תרל"א–תש"ב)

נולד בברזאן בשנת תרל"א לאביו ר' יעקב ולאמו רווזא. תלמיד מובהק של האב"ד המהרש"ם שסמכו להוראה. כל ימיו ציטט מחידושי רבו, ובספרו פלפל בהם רבות. בהיותו בגיל ט"ו נבחן ע"י ר"י שמלקיס, שמסר בכתב את התרשמותו העמוקה. נשא את אסתר ברינא בת ר' אלעזר ליפא מילשטוק דומ"ץ נריוב, נכדת רבי צבי [מזידיטשוב?], נפטרה ביום ה' ניסן. המשיך ללמוד בהתמדה, וכל לילה קם בשעה אחת, ולמד בקלויז צורטקוב עד הבוקר. בעל מח חריף, צנוע ונחבא אל הכלים. פתח לפרנסתו חנות קמח קטנה, וישב בה תמיד ליד גמרא פתוחה. כשהמהרש"ם טייל ליער הסמוך, עזב את החנות ונלוה אליו. אחרי פטירת רבו נענה להצעת הרבנות של קהילת ניישטט, ועל שמה נקרא. בבואו לשם בכסלו תרע"ב, יצאו כל בני העיירה לקבל את פניו בתחנת הרכבת, וליוּוהו בנרות אל מעונו הצמוד לדירת ביהמ"ד. יסד שם ישיבה, ואמר בה שני שיעורי גפ"ת כל יום. לפני מלה"ע הראשונה למדו בה בחורים רבים. בזמן המלחמה גר בסמבור, והרב אהרן לוין צירפו לבית דינו. גם שם אמר שיעורים, ובמיוחד במסכת ב"מ בה היה בקי בעל־פה. בתרע"ט נתקבל כדומ"ץ פשמישל בבית דינו של רח"צ גלזר, ואח"כ כראב"ד. נקרא לדיני תורה מסובכים, והשיב לשאלות. מראשי הועד למען הישיבה הגדולה שנוסדה בעיר בתרפ"ד ע"י הרב מאיר שפירא, לפי החלטת מועצת גדולי התורה. נספה בשואה ביום י"ז אב עם ילדיו וצאצאיהם הי"ד: א. רחל ובעלה ר' חיים צבי גרינשפן; ב. שרה גולדה ובעלה ר' יעקב גודל; ג. רבקה (נפטרה כ"ו סיון) ובעלה ר' דב ברל; ד. ר' אליעזר ואשתו גיטל לבית פרידמן; ה. שרד רק ר' ישראל מראשי צא"י בפשמישל והמעסקנים החרדים באנטורפן, נפטר בתשכ"ט, זוגתו מלכה.

הניח ספרים בכתב־יד, חידושים על מסכתות ועל ד"ח שו"ע, ובהם חלקת יהושע עמ"ס ב"מ. מכולם נדפס רק חידושי מהרי"ו, על סדר סימני שו"ע אורח חיים, ובו משוקעים כמה מתשובותיו, בילגורייא, נטע קראנענבערג, תרצ"ו, פ ד'. המסכימים: ר' נחום מרדכי ור' דובער בני רבי ישראל פרידמן מטשורטקוב בווין (חסה מעודו בצל אאמו"ר זצ"ל וגם בצל אאזמו"ר זצ"ל באמת ובאמונה, וכל ימיו יגע ועמל בתורה); ר"נ ויידנפלד מדומברובה (כי באמונה הפתיע אותי בספרו הנעלה, בו הפיץ אור חדש מבהיק נגה החריפות ובקיאות בגבורת שני התלמודים... ובל אפון שיהיה הספר לשמוש ורב תועלת לחכמים); ר"י הורביץ מפרוביזנא (מאז ידעתיו לת"ח גדול, ראיתי כי הוסיף על השמועה, והיה לי לנחת בראותי כי עוד מצאה התורה קן להּ). ענוות המחבר מתבטאת בהקדמה קצרה שכתב. בסוף הספר קו"א והשמטות, הערות על ספרו מר"נ ויידנפלד ורא"י מפרוביזנא, ודבר תורה מחיבורו עמ"ס זבחים. נכדיו מאנטורפן צילמו בתשל"ל את הספר לפי צוואת אביהם ר' ישראל, והוסיפו שני דפים לתולדותיו מ"אלה אזכרה", ללא ציון המקור.