ר' נחום ב"ר יעקב וידנפלד ווידענפעלד
רבה של דומברובה
מדומברובה (תרל"ה–ת"ש)
נולד בהרימלוב בשנת תרל"ה לאביו האב"ד ר' יעקב. מילדותו נתפרסם כעילוי, ומגיל י"ב כבר התבדרו חידושיו החריפים. בהיותו בן ט"ו השתבח בו אביו בכוכב מיעקב, קעח. גם גדולי תורה אחרים התפעלו אז ממנו, אחרי שכתב להכשיר ס"ת ישן בהרימלוב, מכתיבת יד רבי ארון ליב ובנו רבי מאיר מפרימישלן. בגיל עשרים נסמך בשבחים מופלגים מר"י שמלקיס, אחרי שישב אצלו ג' ימים בשעשועי אורייתא. בתרנ"ו נשא את טאבא בת ר' אברהם פוקר מיאס, מחותנם של רבי יוסף דב סולובייציק מבריסק ובעל "דורות הראשונים". בתרנ"ז נתקבל כרבה של דומברובה, על מקום הרב שבתי הכהן רפפורט אבי אמו. כיהן שם מ"ג שנה עד החורבן, ודחה הצעות רבנות של קהילות אחרות. בעבותות אהבה נקשר אל בני קהילתו, ואף הם גמלו לו באותה מטבע. בשנת רבנותו הראשונה הפנה אליו הרבי משיניבה שאלה מסובכת של היתר נישואין.
לאיש על אשתו, ובכל פעם כשנסע אח"כ לשיניבה נתקבל באותות חיבה מופלגת. בתרס"ח יסד ישיבה ללימוד גפ"ת ברמה גבוהה, ובתרע"ב למדו בה כששים תלמידים. השתתף בועידת סנדובה וישניה, וחתם נגד תנאי בנישואין. הועידה בחרה בו כחבר המשלחת שתסע לא"י, ותשליט שם סדר בסבכי המחלוקות של כלל גליציה. בתמוז תרס"ח ביקר בארץ, ובפקחותו הצליח במשימתו. הרידב"ז התידד עמו מאד, ובהשפעתו כתב ר"נ נגד היתר המכירה לשנת השמיטה. בשובו נעשה כתובת מרכזית לגיוס כספים עבור שומרי שביעית כהילכתה, וגדולי הדור הרב נחום ווידנפלד מדומברובה תמכו בידיו. מאז נתפרסם ביותר כאחד מגדולי המנהיגים בין רבני גליציה, ותכופות נקרא להתערב בסכסוכים שונים. בתרע"ב נמנה על מיסדי אגודת ישראל בועידת קטוביץ. בתרע"ה נאלץ לברוח מפני הרוסים, ודרשתו לשבת הגדול בספרו סי' נ. כשכבשו הנאצים את דומברובה, לקח כלי גולה לעבור את הסאן לשיניבה שבצד הרוסי. בעת ביקורת הגבול השליכו הנאצים את תפיליו לארץ, וכשהרימם ונשקם זרקום שוב. הדבר נגע ללבו, וביום ב' כסלו ת"ש נפטר בשיניבה ונטמן ליד ה"דברי יחזקאל". נספד ע"י הראב"ד הרב חיים אהרן צוקר.
כל צאצאיו נספו בשואה הי"ד. מילדיו: א. בכורו ר' יעקב שנולד בתרנ"ח, נשא ליפשא לבית אינגבר, נפטר באנטורפן ביום כ"ח חשון תר"ץ. פטירתו בגיל ל"ב גרמה לאב שברון לב, כנזכר בתשובותיו, יב. את יתומיו אסף לביתו, ומהם אבלי הנזכר בסי' כג; ב. ר' אברהם חתן ר' אלכסנדר קטן אב"ד זלוזיץ. אביו מזכירו ומביא מחידושיו בדפים קו. קיג. קטו.; ג. ר' שבתי חתן ר' ליפא טירקל. נזכר בתרפ"ג בסי' צב-צג עם גיסו ר' יעקלי טירקל; ד. הב' יצחק; ה. בת.
ספריו: קונטרס תוספת שביעית שהוא תוספת לקונטרס השמיטה של הרידב"ז, ירושלם, תרס"ט, יא ד'. בהקדמתו מתאר עד כמה השפיעו עליו דברי הרידב"ז ובכיו כאשר ביקר אצלו בצפת, וקורא לשלוח אליו כספים לחזק ידי השומרים שביעית כהילכתה. קול מהיכל ה' של הרידב"ז תומך בקריאה זו. בקונטרס בירור נגד היתר המכירה, ובו הערות מהרידב"ז ור' נחום אתרוג. הספרים הועברו אליו לדומברובה, וכששלחם לגדולי הדור קיבל מכתבי עידוד ותמיכה. פרסום רב נתן להם בצורת מודעות קיר גדולות שהודבקו בבתי הכנסת בתפוצות ישראל:
קול קורא לשנת השמטה, לעמבערג, חיים ראהאטין, תרס"ט. במודעה זו נתפרסמה קריאתו, ומכתבי הגדולים שקיבל עד עתה: המהרש"ם, ר' ישראל מהוסיאטין, ר' ישראל מצורטקוב, ר' חיים מאטיניא, ר' שמחה ישכר בר מציעשינוב, ר' משה גרינולד מחוסט, ר' משה באב"ד מלבוב, ראי"מ שטיינברג מברודי, דודו ר' מאיר הכהן רפפורט מקראקא, ר"ש אנגיל, ר"מ אריק, ואחיו ר' יצחק מהרימלוב.
קול קורא, מונקאטש, קאהן ופריד, תר"ע. על המכתבים הקודמים נוספו עוד: ר' יוסף פרידמן מרימנוב, ראי"א שנור מטרנוב, ר' עקיבא סופר מפרשבורג, ר' דב אריה ריטר מרוטרדם, ר' אליעזר דייטש מבוניהאד, ר' ישעיה זילברשטיין מווייצען, ר' יוסף ליב סופר מפאקש, ר' ישראל הגר מויזניץ ע"י ר' אפרים מאהלער, ר' חים צבי טייטלבוים מסיגט, ר' יחזקאל הכהן רבינוביץ מרדומסק, ר' יצחק דנציג מפרשבורג, ר' בנימין אריה הכהן ויס מטשרנוביץ, ר' אברהם בורנשטין מסוכטשוב, ר' שמואל רוזנברג מאונסדורף. שני מכתבים מהרידב"ז לעודדו (בסוף כתב שספר הלכות א"י אינו להטור, והוא מכיר את המו"ל הזייפן).
כל המכתבים חזרו ונדפסו בראש ספר פאת השלחן עם בית רידב"ז, ירושלם, ריי"ד פרומקין, תער"ב. נוספו עליהם מר' חיים ברלין, ור' שלמה הכהן משוואבאך־בייערן. בסוף הספר בשער מיוחד: קונטרס אחרון משמרת להבית, ירושלם תער"ב, מא ד'. בקונטרס מפלפל בדברי הרידב"ז המשיב לו בהערותיו, וכן הערות ראא"מ הלוי אייזין, ומכתבי ראי"מ שטיינברג להעיר על קונטרס תוספת שביעית.
לבוסף נדפס שוב הקונטרס תוספת שביעית, כולל מכתב לר' אביש אייזין, פלפול בענין אתרוגי א"י, תקונים וביאורים מהנ"ל ומר' שלום ליב אייזנבך מירושלים. דפוס צילום מוקטן של הספר בירושלים.
תשכ"ה, עם קונטרס קדושת שביעית של רא"מ שטיינברג מתרס"ט, וחליפת מכתביו עם ר' אביש אייזן.
שבועיים לפני פרוץ מלהמ"ע השניה נשלמה הדפסת ספר תשובותיו שעל שמו נקרא, אך כמעט כל העותקים נשמדו בשואה. כך עלה גם ליתר הכתבים שהיו מסודרים אצלו, ונשלחו אל חתנו בקולבסוב להטמנה: שו"ת או"ח ויו"ד מהדו"ת, אהע"ע וחו"מ, הגהות על בבלי וירושלמי, מאות רורשי פלפול לשבתות דריגלא, וספר גדול באגדה.
שו"ת חזון נחום, או"ח ויו"ד מהדו"ק, בילגורייא, נטע קראנענברג, תרצ"ט, קכג ד'. בראש הספר הקדמה קצרה בה כותב שאין להמנע מהדפסת ספר תורני חדש גם כאשר בשער מלחמה עולמית שניה, עם מאמרי אגדה בענין תשובה ובענין מצוקת הזמן, בהם כתב שעוד נשקף עתיד טוב לעם ישראל הצפוי לנסיונות ולעקידה. אחרי 120 התשובות, בסי' קכא – קלט חידושים ודרושים מימי חורפו לשבתות דריגלא להם קרא חזון למועד, קונטרס דברתי בחזון – נוספות לחידושיו, ומפתחות ע"ס ד"ח שו"ע. צילום מוקטן בניו יארק, דפוס ספראגראף קאמפאני, תשי"א, קכג ד'. בראש הספר הקדמת תולדות המחבר, הסכמת אחיו רד"ב עם פקסימיל. הוא מודה בה לר' עזרא זיס תלמיד המחבר, ולר' משה אהרן קעמפלער תלמידו המו"ל. בסוף דף שלמי תודה לאדמורי"ם, רבנים, מוסדות ויחידים שסייעו להדפסה, וביניהם ר' שמעון געלדוואַרטה ש"ב המחבר.
מחוץ לגליציה השיב למקומות: אוזרוב – הרב יחיאל צבי אפשטין (דף קיג.); אוסטרובצה – הרב יחזקאל הלשטוק (מח); בנדין – ר' אלימלך שפירא בתרצ"ז (לא); דווהרט – הרב מאיר דן פלוצקי בתרע"א על הירושלמי קדשים (נב); ולדימיר – מח' הרב שלמה יעקב קטן בתרצ"ז (צד); זלושיץ – ר' אברהם קחמר דומ"ץ בתרצ"ג (כד); זשרוב – הרב יעקב ליפפא, הערות על ספרו משכנ"י (ק); טומשוב – ר' דוד וייצמן בתרצ"ג (ט); טארפא־הגר – הרב צבי לוסטיג (ס); טשאפ־הגר – הרב יצחק צבי לעבאוויטש בתרצ"ב, הערות על ספרו שלחן העזר (פא); ירושלים – ר' שלום ליב איזנבך (דובב מישרים, ח"ג, קכא); הרב פנחס אפשטין (שם, קלז); ליקובה — ר' פסח רויזן דומ"ץ (צה); מנדרזוב — הרב אברהם יצחק הלשטוק בן הרב מאוסטרובצה בתרצ"ז (מז, עג); סלומניק — ר' אליהו יהושע הוברבנד דומ"ץ בתרצ"ה (נז); קוטנא — מח' הרב יצחק יהודה טרונק (צט); קומרוב — הרב (דף קי:); קטוביץ — ר' יוסף יצחק כ"ץ קאהן בתרצ"ו (נו); קינצק — הרב יואב יהושע ויינגרטן על שמיטה (קיא); קרשוב — הרב מנדל רויטמן בתרצ"ד (ע"א); רקוב — הרב אליעזר יהושע הלוי אפשטין בתרצ"ג (סח).
תשובות אליו: אביר יעקב, נא (הערות על כוכב מיעקב); אבנינו נזר, אה"ע (בהיות ר"נ בן י"ג); אמרי יושר, ח"ב, קעט; אמרי כהן, ה, כז, כח, לא, לט, מה (הערות על כוכב מיעקב); אמרי בתרצ"ד; בית נאמן, ה; גבעת הלבונה, יג; דברי אברהם (הלר), ל בתרצ"ז; שו"ת מהר"ש, ח"א, ו, ח"ב, ז, ח"ד, טו, ח"ו, קז, ח"ח, ס בתרנ"ח–תרפ"ח; שו"ת מהרש"ם, ח"ב, קיז, קיח, ח"ג, יח, ח"ד, יג, צא, קה, ח"ה, מג בתרנ"ט; נחלת אבי, יב-יד, מז-סא בתרצ"ג–תרצ"ה. לתלמידיו: ר' יחזקאל נכד האור לשמים והרופשיצר — משיב שלום, רל בתרפ"ו; ר' יעקב — משיב שלום, שטז בתרפ"ד.
תשובות ומכתבים ממנו: בית פינחס (גרהר), ח"ב, לו; הגאון מטשעבין, עמ' כה-כט עם פקסימיל; בסוף דובב מישרים, ח"ג; ב' תשובותיו לרז"ו לייטר הערות על ב"ח בית דוד, הדרום, יד, 250—246; החזיון והתיקון, יג, ושוב בחלקת יעקב, ח"א, רד מתרצ"ג; חלק יעקב ראש ח"ב, ושוב בדובב מישרים, ח"ג, קלב לר"י אביגדור מתרפ"ט; ירושת פליטה, יב, ושוב בגן אברהם (גוטסמן ממונקטש) שבסוף פנים מסבירות, ד מתרצ"ו; כתר תורה, סיון תרצ"ט, לר' משה שמחה טייטלבוים; פסקי אליהו (הוברבנד) בתרצ"ה, דפים י:—יב ע"א, ובתוך ספרו דברי יהושע, קראקא תרצ"ו; תלפיות, טרנוב, אד"א תרח"ץ, סי' ב'; תצא תורה (רצ"א שפירא), תרצ"א, לר' מרדכי צבי רדליך מתרפ"ז; תקנת תשובה כהלכה, דף ח ע"א. ד"ת ממנו בכתר תורה (רדומסק). הסכים לרבים מספרי זמנו.
אהלי שם, 229; אלה אזכרה, ב, 140-148.