מהרימלוב (תרל"ד–תש"ג)
נולד בשנת תרל״ד לאביו ר׳ יעקב. נשא בתרנ״ד את בתו של ר״י בוימינגר מקראקא, וישב באהלה של תורה. אחרי פטירת אביו נתקבל על מקומו כרבה של הרימלוב. גאון בתורה ובמידות, בעל הדרת פנים אצילות, צנוע ומתרחק מפירסום. השתתף בתרס״ז בועידת סנדובה־וישניה, וחתם נגד תנאי בנישואין. כח עסקנותו נתגלה בעת הכיבוש הרוסי בתרע״ד, כשהשתדל למען הפליטים הרבים מכל הסביבה שמילאו את העיר. כשהודיעו לו שתוך שעה יעלו באש את העיר, רץ להזעיק את התושבים להינצל מבלי לחשוב על עצמו, וכך שרפו בביתו כל כתבי אביו. במסירות נפש העז להתלונן על מפקד העיר העריץ, וגרם להחלפתו באחר. שנה שלימה ישב במאסר על חשד ריגול, שוחרר לפי עדותו של מפקד האיזור שלא יתכן שיבגוד במלכות. משפחתו בת 6 הנפשות שהתה אז בכוינא. בכניסת הנאצים ראה בעיני עמו, ונפטר ביום ר' אדר תש"ג. משפחתו נספתה הי"ד. ילדיו: א. ר' יוסף בכורו נפטר חודש אחריו; ב. ר' יעקב הוגלה לרוסיה ונפטר שם; ג. שרדה רק פרומט אשת ר' אפרים זלמן אשכנזי, נפטר כ"א שבט תשל"ז בניו־ורק, וילדיהם מלכה ויעקב. סייעה להדפיס מחדש את שו"ת כוכב מיעקב. מתלמידיו שרד ר' דוד כהנא ריבה של בואנוס איירס.
משובות אליו: בית יצחק, יו"ד, ח"ב, לז בתר"ן; הרי בשמים, קלד בתרס"ב; כוכב מיעקב, רט בתרנ"א; קול יהודה, מג [צ"ל מו]; שו"ת מהרש"ם, ח"ב, יד.
ראה שם, מהלי שם, 445; יעקב גליס, אלה אזכרה, ז, 68-71.