ר' יחזקאל שרגא ב"ר ישכר דוב ליפשיץ-הלברשטם הלברשטם-ליפשיץ

מסטרופקוב (נו' תרס"ח)

נולד בסטרופקוב ביום ד' ניסן תרס"ח לאביו רבי ישכר דוב ליפשיץ. נתחנך באונגוואר על ברכי אביו ובת"ת. למד שם בישיבה אצל רבני העיר ר' אברהם יוסף גרינולד, ואח"כ אצל ר' יוסף אלימלך כהנא. נסמך ממנו, מר"ש פירר מקראס, ומעוד רבנים. במלה"ע א' נפטרה אמו בעסקנותה לטובת חולי טיפוס, ונתגדל בסטרופקוב על ברכי זקנו רבי אברהם שלום מסטרופקוב. ספג ממנו תורה וחסידות כנכד ותלמיד חביב, וזקנו סמכו ואמר שתהיה טובה לעיר שידור בה. כמו"כ למד בישיבת דודו הדברי מנחם. נשא בתר"ץ לערך את מרים לאה בת דודו ר' יצחק ראובן ליפשיץ אב"ד טשרני-דונייץ, ועבר לגור שם. נולדו לו: הינדא בילא, צבי אריה, חיה סאשא אסתר, חנה רחל, פיגא ריקל, ויוכבד פרידא הי"ד.

מתרצ"ב לערך אב"ד יבלונקה־יאבלאנקא הסמוכה. בתרצ"ג הוצעה לו רבנות ריגליץ, אבל בעצת זקנו מסטרופקוב עבר לברגסאז בה נתקבל כדומ"ץ, וניהל בימ"ד ועדה. אחרי פרוץ המלחמה נאלץ להתחבא כנתין פולני, והסתתר באונגוואר. בתש"ד הועבר עם יהודי העיר וכל משפחתו לאושוויץ. הפיח רוח חיים ואמונה במדוכאים, ורבים תולים את הצלתם בזכותו. שרד בניסים ממחנות אושוויץ, דכאו, גרוסרוזן, מילדורף ועוד. בכל מקום קיים מצוות במסירות נפש, ופעל לעידוד החיים הרוחניים.

כיהן כרבה של באמבערק וגלילות פרנקוניא, והיה יד ימינם של ועד הרבנים במינכן להפיץ תורה ולאמץ ברכים כושלות אחרי השחרור. עלה לארץ בתש"ט, והתישב ברמלה כאדמו"ר. הקים בה מקוה וביכ"נ דב"ח הקיים עד היום. כל שבת דרש בס"ג בבית המדרש המרכזי לרומם מצב התורה והדת. פעל רבות לשמירת שבת, עירובין וכדומה, והשפיע יראת ה' בכל מקום בו היתה מצודתו פרוסה. מל מאות ילדים כמוהל מומחה בגרמניה וברמלה. קירב את עדות המזרח לתורה ועבודת ה', ובנסיעותיו בערים ובמושבות נשא דרשות חוצבי להבות לחיזוק הדת. מתשי"ד גר בירושלים, ואחרי פטירת דודו בעל דברי מנחם הוכתר כאדמו"ר מסטרופקוב על מקומו. ייסד את מוסדות סטרופקוב שמרכזם במאה שערים, והם כוללים ישיבה, כולל אברכים, ומוסדות צדקה וחסד. כמו"כ בית צאנז בשערי ירושלים, וביהמ"ד חסידי סטרופקוב בב"ב. חבר ביה"ד של העדה החרדית הספרדית, ופעיל בשטחים שונים של כשרות ובדקי הדת. נשיא אגודת משמרת הצניעות.

אחרי המלחמה נשא בשנית בפעסט את מרים טאבא בת הרב יחיאל מיכל שלאגער אב"ד בוקשביץ. ילדיו: א. הרב אברהם שלום ישכר דוב (אשי"ש); ב. גיטל פעריל זו' הרב יעקב מאסקאוויטש ברבי יחיאל מיכל האדמו"ר משאץ־מעליץ בארה"ב; ג. הדסה זו' הרב יעקב יצחק ב"ר ישראל מאשקאוויטש משגיח רוחני בישבת בובוב בבת־ים; ד. עלקא זו' הרב יעקב ישראל שמרלר ב"ר אליהו שמואל ראש ישיבת צאנז; ה. נחמה שרה זו' הרב אהרן רוזנברגר בירושלים, בנו של ר' אברהם ברוך אב"ד גמזו.

פירסם בכתבי העת: האהל, אוצרות ירושלים, המאור, המעין (פרשבורג), הפרדס ועוד. כבר באונגוואר היה עמו בכתובים ספר עצה לקרב הישועה. הוציא לאור במישקאלץ תש"ד את ספר דברי שלום של זקנו, ומהדורה מחודשת בירושלים תשי"ד. ספר שלם מכת"י האדמו"ר מסטרופקוב היה באונגוואר בין אלפי ספרי חתנו רי"ד ליפשיץ. הספרים אבדו בידי ההונגרים, אבל הערל שדר באותו בית נטל לו ספר אחד למזכרת, ובאורח פלא דוקא כת"י זה. אחרי השואה פגשה בטבריה לאה הורביץ בת רי"ד אשה אחת מאונגוואר, וביקשה ממנה לפנות אל אחיה באונגוואר, שינסה להשיג איזו שהיא מזכרת מבית ליפשיץ. כשנתן לו הערל את הספר שבידו והובא לארץ, התברר שמכל המון הספרים ניצל רק כת"י זה, ומכינים את הוצאתו לאור.

בגרמניה הדפיס בתש"ז ספר טהרת המשפחה, קיצור ההלכות בהונגרית, 64 עמ'. קונ' דברי יחזקאל בענין א"י או שאר ארצות, באמבערק תש"ח, 16 עמ'. משיב לשאלת תלמידו ר' שמואל וואלער שיש להעדיף נסיעה לא"י על הגירה לאמריקה, ומסביר מדוע לא קיימים עתה טעמי גדולי ישראל שהתנגדו לפני השואה לעליה לא"י. בסוף נאמר כי המשך יבוא בקונטרסים הבאים, מתוך ספרו הגדול שלא נדפס.

דברי יחזקאל שרגא, ירושלם, ועד חסידי שינאווא-סטראפקוב באי"י, ניסן תשט"ז, ו, קח עמ'. בהקדמתו כותב שכל כתביו בהלכה ובאגדה אבדו בשואה, וכעת ליקט שו"ת ח"א שפלפל עם רבנים בענייני הפסח, ובעניני חיזוק שדרש אחרי השחרור, ומקוה להדפיס ח"ב בענינים נוספים. כולל מפתחות מפורטים. נכללים בספר בסי' ה' הנהגת אפית מצה בכשרות, וקונ' אריה דבי עילאי על הלכות פסח מזקנו ראי"ל ליפשיץ מוישניצה, כפי שנדפס בספר ברכה משולשת, בילגורייא תרצ"ה. נדפס גם בצורה מוקטנת לפי כת"י המחבר שהועתק ע"י ר' מנשה ט"ב אב"ד וישניצה, והועבר על ידו להדפסה לר' חיים ט"ב ראב"ד בריגל. שניהם נספו הי"ד, אך כתהי"י ניצל. חלק עיקרי בספר לברר איסורם של ציצית ומצות מכונה (סי' ה, יב, יט, כ). מעמ' עט בירורים נוספים לאסור, וקונ' אחרי הרעש, תוצאות הויכוח עם חכמי ירושלים על איסור מצות מכונה. בעמ' צג-ק הקונ' הראשון מהספר דברי ישכר דוב עה"ת, עד פרשת וירא. בסוף פקסימילים מהרבי משינאווא, בנו ראי"ש ושנים מבנו רשי"ב. בעמ' האחרון תיקונים והוספות.

בספר תשובות אל ר' משה הילר (א); ר' אברהם יודא הכהן ווינפלד בירושלים (ח); ר' הלל פוסק בת"א (ט). כותב נגד חידוש הסנהדרין (י), ובתש"ט לר' יהודה ב"ר משה שפיגל מאונגוואר (ג). גם האדמו"ר מליובאוויטש ור"פ עפשטיין כתבו נגד (כא). נגד ציצית ובעיקר מצות מכונה כתבו: ש"ב ומח' ר' נפתלי הירצקא העניק אב"ד שארמאש, וואלדשטט ופוקינג בתש"ח (ד), ר' שמואל אהרן יודלביץ (יא), והגרז"ר בנגיס (יח). כמו"כ דן באיסור בלורית ופריעת ראש בנשים (ו-ז), חיבוק ונישוק בתו גדולה (יג), מקואות (יד), צורות בולטות (טו), והלכות התלויות בארץ (טז, יז). אחרי סי' י"ח סדר הפרשת תרו"מ ע"פ פסקי החזו"א, ושאר הלכות התלויות בארץ. תשובות אליו: דובב מישרים, ח"ג, י; ש"ם הכהן, כד.

חלקים מהספר פירסם בשינויים בקונטרסים נפרדים.

דברי יחזקאל שרגא, הלכות התלויות בארץ עפ"י פסקי החזו"א, תשט"ז, ד, סד עמ'. כולל תשובה בענין חיוב תרו"מ בפירות שנתמרחו בא"י ויצאו לחו"ל (עמ' מג-נ), ובירור איסורן של מצות מכונה (עמ' י-לב, נא-סב). בדף האחרון שתי התשובות שקיבל נגד חידוש הסנהדרין.

קונ' דברי יחזקאל שרגא, הלכות ד' מינים שבלולב, מלוקט מספר אלף המגן ועוד, אלול תשט"ז, יד, לב עמ'. בסופו קונ' אחרי הרעש. חזר והדפיס את הדברים בסוף תשובותיו חי"א, ובסוף ספר דברי ישכר דוב.

הגדה של פסח, ירושלם, ועד חסידי שינאווא-סטראפקוב, תשט"ז, סד, לב, לב עמ'. בהתחלה תשובות נגד מצות מכונה, ד"ת מספר דברי יחזקאל שרגא, והלכות התלויות בארץ. בשער מיוחד מתשט"ו: קונ' אריה דבי עילאי. בסוף נוסח ההגדה מנוקדת ומצוירת בהוצאת אשכול. מהדורה נוספת עם דברי יחזקאל שרגא בתשכ"ג, צג, לב עמ'. כוללת ד"ת ע"ד החסידות, ואח"כ הדפסה שונה של הגדה מנוקדת ומצוירת. קונ' על ההגדה ונגד מצות מכונה נדפס גם בסוף דברי ישכר דוב תשכ"ד.

מתנה לעם, קטעים ופנינים מהרמב"ם הלכות תשובה, ירושלים, מרכז האורטודוקסיא העולמית של יהודי הונגריה הישנה, תשי"ז, 16 עמ'. בשנה זו ההדיר דב"ח מקואות, והוציא לאור את ספר דברי מנחם של דודו. בתש"ך לערך ההדיר סדר הקפות הקרבנות ואושפיזין על פי נוסח צאנז, ושנית בתשכ"ו.

דברי יחזקאל שרגא על הלכות שמיטה והלכות התלויות בארץ, סד עמ', ירושלם, תנועה למשמרת מצוות התלויות בארץ שע"י הועד, תשי"ט. כולל הקדמתו והתעוררות לשמירת שמיטה; צילום דפי החכמת אדם עם פירושי הרב אלחנן יעקובוביץ, ודפי מאורי אור מר' יצחק איזיק שור אב"ד בוקרשט; הלכות שמיטה ותרומות ומעשרות עם פסקי החזון איש. מהדורה נוספת בתשכ"ה עם: אגרת הקודש להתעוררות לחיזוק היהדות, ירושלם, ועדי חסידי צאנז-שינאווא-סטראפקוב באי"י, עמ' סה-פ. כתבה לקהילה באירופה לגדור פירצות שראה בנסיעתו לשם. בעמ' עג שער מיוחד: בקשה נחוצה – להכניס לתוכניות הלימודים שינון סדר הפרשת תרומות ומעשרות; שאלה ותשובה בדבר חיוב תרו"מ בפירות שנגמר בישולם בארץ ונשלחו לחו"ל.

בתשכ"ב נדפס קונ' דברי יחזקאל שרגא והערות בתוך ספר כל הכתוב לחיים. בתשכ"ד הוציא לאור את ספר דברי ישכר דוב מאביו. קונ' דברי יחזקאל שרגא בעניני רחל אמנו ומצבתה, בתוך יסוד לקרא שההדיר בנו בתשכ"ז. התכוין להדפיס ספר דרכי יחזקאל מהנהגות זקנו הרבי משינאווא.

נמתיק סוד, בביאור מאמר מספר הגלגולים המרמז על הדב"ח ובנו משינאווא, בענין בן שנתקוטט עם אביו אין ראוי ללכת למירון וליונתן בן עוזיאל טוב מאד. מוכיח שלפי אופיים וקורותיהם, אליהם ירמזו דברי ר' חיים ויטאל, לב עמ', בסוף לקוטי יעקב עה"ת, מחסידו ר' יעקב יהודה לעבלאוויטש מקראקא-אנטורפן, בו נכללו גם ד"ת ששמע ממנו, וסודרו לדפוס ע"י בנו הרב אשי"ש. דברי חיזוק והתעוררות לזמני השנה נדפסו מפעם לפעם במודעות, מכתבים ופרסומים שונים, והופצו בין החסידים ובבתי מדרשות.