ר' יהושע(לה) ב"ר מאיר הורביץ

מדזיקוב (תר"ח–תרע"ג)

נולד בשושן פורים תר"ח (או תר"ז) בדזיקוב, כבן שלישי לאביו רבי מאיר. עלה על אחיו בחריפותו השנונה ובזכרונו הנדיר, ומצעירותו ניכר כוחו הגדול בתורה. התכתב עם גאוני דורו, כגון רבני לבוב וסטניסלב. אביו העיד עליו, כי בגיל עשרים כבר עבר פעמיים על הזוה"ק. בגיל רך נשא את בתו של הגביר ר' לייבּיש (בנו של ר' אליהו ואחיו של ר' שמעון) רייך מריישא, ששודכה לו ע"י אביו. התחיל לכהן כרבה של דזיקוב בחיי אביו האדמו"ר. נהג את נשיאותו ביד רמה, והרגיל את ראשי הקהל להתיעץ עמו בכל דבר. כשנפטר אביו בתרל"ז קיבל לידיו את ההנהגה, והרחיב וביסס עוד יותר את אדמורו"ת דזיקוב. אלפים נוספו על חסידיו בגלל למדנותו הרבה, צדקותו, מנהיגותו, וכוחו בנגינה. קלויזים רבים נפתחו ע"י חסידיו ברחבי גליציה. היה מראשי המדברים בועידת מחזיקי הדת בלבוב בשנת תרל"ט, ורבי יהושע מבלו הושיבו לידו. כבעל קול ערב נתכבד לעבור לפני התיבה בשבת פרשת שקלים במעמד כל הצדיקים. יש והיה מתפלל מוקדם, וכשהתפללו הציבור ישב עמם מהורהר.

פעם כששבת בברזסטוק, קיבל מכתב מידי דוור נוצרי צעיר. הרבי ביקשו שיפתחהו ואז יברך אותו, אך כשיצא לעג לברכת הרבי, והיהודים אמרו לו כי מרה תהיה אחריתו. כעבור זמן קצר מת, והעלילו כי יד יהודים בדבר כשהשקוהו יי״ש עם סם. שקרם התברר בניתוח שלאחר המות, בו נמצא שמת מדלקת מעיים (משה שווארץ, המגיד, כ״ט תמוז תר״ס, 353).

שר את ניגוני אביו וזקנו, חיבר הרבה מנגינות משלו וניגונים קבועים לקטעי התפילות, ושירי הלכת שלו מושרים עד היום. כששמע פעם תזמורת עירונית הרגיש שהחסירו קטע, לתדהמתם הרבה של חסידיו שביררו שאכן כך הדבר. אמרו שידע לנגן בכינור.

גם בין חסידיו היו מנגנים מפורסמים. בעל התפילה שלו ר׳ שמחה טוביה עדער התפלל עוד אצל זקנו רבי אליעזר. כמו״כ עברו אצלו לפני התיבה ר׳ ניסן יוסט שעבר אח״כ לויזניץ, ואחריו ר׳ פיניע קירשנבוים חסיד סטוטשין. החזן העולמי ר׳ זיידל רובנר בא פעם לשמוע את שירתו, ונשאר אצלו כמה שבועות. היה ער לרוחות הזמן, וציוה שיקריאו לו את החדשות מהעתון נויע פרייע פרעסע. בתרע״ב ניבא כי מלחמה גדולה עומדת לפרוץ, וחזה בדיוק את מהלכיה ותוצאותיה. לא התנגד להגירה לא״י ולאמריקה, ולכן לא הסכימו לדרכו בחצרות צאנז ושינאווא. בשנותיו האחרונות נחלש, ויש שלא היה יכול לערוך את שולחנותיו. למרות התערערות בריאותו סירב לנסוע למעינות המרפא. אחרי מחלת כמה ימים נפטר בשבת י״א טבת תרע״ג. נטמן באוהל אבותיו שנהרס בשואה ושוקם אח״כ מחדש. מילא את מקומו בן הזקונים יחידו: א. רבי אלטר יחזקאל אליהו.

בנותיו: ב. שרה׳לה זו׳ רבי מנשה אייכנשטיין; ג. פערל׳ה זו׳ רבי עמנואל וולטפרייד, נכד רבי ישעיה מפשדבורז, ואדמו״ר מפביאניץ ורוספשה בלודז עד לפטירתו בתרצ״ט. ילדיו: 1. ר׳ חיים. נשא את מלכה חנה בת ר׳ ישראל יוסף. נספו עם ילדיהם: משה יוסף, אליעזר דוד ויהושע מנחם הי״ד. שרדה רק פרל זו׳ ר׳ פנחס הורביץ בת״א; 2. ר׳ יצחק מאיר. נשא את בילא בת ר׳ אלימלך אב״ד סטשוב. נספו עם ילדיהם: ישראל נפתלי ואברהם משה יחזקאל הי״ד. שרד רק ר׳ שמואל בב״ב; 3. רבקה זו׳ רחמ״ד אב״ד דזיקוב; 4. הדסה זו׳ ר׳ משולם ב״ר אלעזר יוסף הלוי הורביץ, שיחוסו הגיע גם לחידושי הרי״ם. ילדיהם: ר׳ יהושע מאיר. נספה בתש״ג עם זו׳ אסתר, בת דודו אחי אביו ר׳ זלמן מוילון־פיעטרקוב הי״ד; דבורה גרה באנטורפן עם בעלה ר׳ טוביה זילברמן, בנם של ר׳ אברהם אליעזר ב״ר נחמן יהודה וזו׳ גיטל חיה בת ר׳ מרדכי יעקב רוזנטרוב; ד. יהודית זו׳ רבי פנחס נתן ספרין מרידיק; ה. בינה זו׳ ר׳ דוד שפירא ב״ר מאיר יהודה מבוקובסק; ו. זו׳ ר׳ חיים מאיר יחיאל הורביץ מריינזוב.

בגיל י״ח חיבר את ספרו הראשון, ועל ידו נודע לתהילה בעוצם חריפותו. עמק הלכה על שיטות השס״ס וכמה שו״ת, לעמבערג, דפוס ראי״ז סאלאטי, תר״ל, ז, נד ד׳. בשער הזכיר רק את זקניו מרופשיץ ומאה״ו, ולא את אביו וזקנו, וכבר תמה על כך בשו״מ. ר׳ יוסף שאול כתב לו הסכמה עם ד״ת, אחרי ששוחח עמו בעילום שמו והתכתב עמו (ולא אכחד קושט דברי אמת אשר הוא צעיר לימים, ולפי מעט השנים הרבה מקנתו, וראיתי איל מנגח ימה וצפונה על הדרך הנהוג לפנים, כמו ספר דורש לציון להגאון בעל נו״ב). בפתיחה דברי אגדה על סדר אותיות הא״ב, וג׳ דברי פליאה. צולם מחדש בתשכ״ה לערך עם קונ׳ קדושה משולשת, על־ידי ר׳ אפרים נוסבוים מטורונטו ב״ר ברוך וגנגדל מדזיקוב.

קונ׳ תוספת מצוה על סוגיא דבל תוסיף, בתוך זכרון יהושע מר׳ יהושע נסבוים דומ״ץ דזיקוב. פרעמישלא תרל״ב, דפים א-יא. בהסכמתו קורא לו: תוספות מצוה.

קונ׳ דרך מלכים, י״ב סעיפים בענין כדרך שהמלכים אוכלים. שלחו לר' מרדכי נחמן שטיגליץ ממעליץ שכללו בספרו דרך ים, מונקאטש תר"ס, דפים מז-נח ע"א. בדף נז: מזכיר את קונטרסו פתח האהל.

קוני' קדושה משולשת על עניני קדושה ראשונה קידשה לשעתה ולעתיד לבוא, בתוך תורת האשם של חתנו ר' מנשה אייכנשטיין, פאדגורזע תרס"ה, 132-188. בסוף שתי תשובות, מפתחות, והתנצלות על שאע"פ שחיברו לפני שנים, בכ"ז כעת לחולשתו לא העביר עליו עין הביקורת. בשער ד"צ ירושלים תשל"ג נזכר שהקונטרס נוספח, אך למעשה לא סיפחוהו.

תורותיו בחסידות בדרך גימטריות כאבותיו, כונסו בספר עטרת ישועה, הוצאה מהודרת ע"י בנו רבי אלטר, קראקא, דפוס ר' משה לענקאוויטש. עה"ת, ח"א, תרע"ט, ב, צד ד', בראשית-שמות: ח"ב, תרפ"ה, ב, צב ד', ויקרא-דברים. לכל חלק הקדמת המו"ל, ובשני מודה לר' מאיר בן פיגע אפפען (ממקורביו ברישא, אבי ר' אהרן) שטרח בהעתקת הכתבים. בסוף כל חלק ליקוטים עם ד"ת שחלם, ובשני היהי רצון שאמר בערב פסח תרס"ט בעת שריפת ספרים חיצוניים; למועדים, ח"ג, ניסן-אלול, תר"ץ, ב, צו ד'. בהקדמתו מודה לר' שמואל בן פיגא מרים עדער מקראקא שתרם להדפסה; ח"ד, תשרי-אדר וליקוטים, תרצ"ו, ב, קכז ד'. בהתחלה תודה לר' יהודה בן רחל ממעליץ, ולעזבון ר' שמחה ב"ר מתתיהו ממעליץ, ובעמוד האחרון התנצלות המהדיר על שגיאות שנפלו. מהדורת צילום הופיעה בירושלים, דפוס אופסט האמנים, ע"י נכדיו ר' מנחם דוד ב"ר משה הגר ור' יחזקאל אליהו ב"ר יהושע הורביץ. חלקים א-ב עה"ת בתש"ל, ב, צד; ב, צב, ב ד', עם מכתב עידוד מרבי חיים מאיר מויזניץ, ובסוף רשימת המסייעים לזכרון קרוביהם. חלקים ג-ד על המועדים בתשל"א, ג, צו; ב, קכז, ח ד'. בהקדמת המולי"ם מזכירים את עידודו של האדמו"ר מאוזרוב, חתן דודם רבי עמנואל וולטפרייד מפביאניץ. בהסכמת דודם האדמו"ר מויזניץ הציגו בסוף את תולדות המחבר מאת ר' יעקב יהושע פליישר.

שו"ת עטרת ישועה ח"א, קראקא, דפוס מ. לענקאוויטש, תרצ"ב, 8, סב ד', מו סי'. יצא לאור ע"י בנו רבי אלטר המקוה בהקדמתו להדפיס גם את יתר הכתבים שהניח אביו, ומודה לתורם ר' צבי בן שרה איזראל מרופשיץ בלונדון בה ייסד קלויז דזיקוב בתר"ס. את הכתבים ערך וסידר בתוספת הערותיו נכדו הרב חיים מנחם דוד, וסיפח להם פתיחת אגדה מחידושיו ע"ס א"ב. בסופה מביא ד"ת מחסידו של המחבר, ר' מאיר בן יוטא עקשטיין.

מרישא. ד"ץ בירושלים תשל"ב עם הקונ' דרך מלכים.

עטרת ישועה, ליקוטי תשובות והסכמות, קונטרס אחד ממכתבי רבי יהושע מדזיקוב אל חסידו ר' משה חיים געלדציילער תוספת מצוה, ואגרות שנותרו ממנו, ירושלים, כולל דזיקוב עטרת ישועה, תשל"ו, רח עמ'. בהתחלה מכתבו של רח"מ מויזניץ מתש"ל, ומכתב הסכמתו של בנו רבי משה יהושע מתשל"ו, למולי"ם האחים ר' יחזקאל אליהו מירושלים ור' מנחם דוד זאב הורביץ מבא"ב. בהקדמת המולי"ם כותבים שהוסיפו מפתחות ומראי מקומות, וכן מספרים על הכולל שנוסד על שמו בתשל"ד, ומודים למסייעיהם. רוב האגרות מתרס"ד לבני גיסו ר' משה חיים גלדצייללר, ואחיו ר' ברוך, אחדות בחתימת המשב"ק ר' רפאל סופר.

תשובתו בענין מינוי רבנות בספר אלפי מנשה של חתנו, דפים כ.-כט ע"א. מכתביו בספרים: הדרת קודש (היבנר), דף מה ע"א; זכרון בספר בהכשר הציקוריה; פאלקסקאלנגדער תרנ"ח; בסופו [המלצתו לטובת המסג'יסט משה איסר פריילין מלבוב, שריפא משבר בלי ניתוח את מחותנו ר' מרדכי גורליצר הגביר מרדומישלא]; דובב שפתי ישנים, ח"א, שג-שו (מזויף). ד"ח ממנו: חומת ירושלים, א, תש"ם, כב-כג, מספר שערי מזרח בסוף ההקדמה לספרו של ש"ב חומר בקודש.