מדמביץ (תר"ז–תרנ"ה)
נולד בשנת תר"ז לאביו ר' ראובן אב"ד דמביץ, כבן יחיד מזיווגו הראשון. מילא שם את מקומו בהצלחה, וכל בני המקום קיבלו את מרותו באהבה ללא עוררין. הצטיין בעמודי התורה העבודה וגמ"ח, בעל מידות נעלות ואוהב שלום. בקי ממולח בעניני מסחר, והרבו להתיעץ עמו אפילו בעסקי סוסים. היתה לו הכנסה יפה, וסייע בממון לחסידיו. סיפרו מופתים על הצלחתם כשנהגו לפי עצותיו. עזב את בית אביו ליד ביהכ"נ, ובנה חצר מרווחת שכללה בימ"ד מיוחד מוקף עצי פרי, חדרי שינה ומטבח, סוכה גדולה עם גג מיטלטל, ואורוות לסוסים ולמרכבות. היו לו ד' גבאים: ר' אשר אפל שישן עמו בחדר, כותב הפתקאות, העומד ליד הדלת, ועליהם יועצו הפרטי ר' ישראל ריינר. (מילא כבר תפקיד זה אצל האב ר' ראובן שהיה בן דוד של אמו. נישאה לרבי מברנוב, ונתאלמנה אחרי לידת ר' ישראל. רבי ראובן השיאה לגביר ר' קלמן פפר, וחינך את הילד אצלו, עד שהשיאו לבת השו"ב מריגליץ שנמנה על חסידיו. המשיך להיות גבאי גם אצל רבי שמואל). נשא את רייצא, ולא היו לו בנים. בריאותו היתה רופפת, תמיד צנום וחלוש, ולא האריך ימים על ממלכתו. נפטר בן מ"ח ביום ד' כ"ז טבת תרנ"ה, ונטמן באוהל אביו לשמאלו. הרבנות עברה לאחיו ר' שמואל אחרי מחלוקת קשה בעיירה.
תשובות אליו: בית יצחק, יו"ד, ח"א, קלו בתרמ"ב; בן דודו, עטרת ישועה, ו.
יעקב שינאגעל, המגיד לישראל, כ' שבט תרנ"ה, 56; ספר דמביץ, 30-31.