ר' חיים מאיר הגר ב"ר ישראל

מויזניץ (תרמ"ח–תשל"ב)

נולד בויזניץ ביום ט"ו כסלו תרמ"ח לאביו רבי ישראל. למד בהתמדה עצומה, ודברי התורה המחוכמים שלו נתפרסמו לתהילה. נסמך מהמהרש"ם, ומר"מ אריק שהשיב לו באמרי יושר, ח"א, קיט. מתרס"ג סייע לאביו בניהול ישיבת ויזניץ. נשא בתרס"ה את מרגלית תחי' בת רבי זאב ב"ר יוחנן טברסקי מרחמיסטריבקה, אותה ארס בגיל שמונה. מתר"ע אב"ד וילחוביץ שבמרמורוש. חמישה חודשים בשנה עשה שם, ויתר הזמן שהה אצל אביו כיד ימינו. הסתיר את מעשיו, ותמיד היה בשמחה. נודע כמלחין ומנגן מעולה. אביו אמר עליו שהוא "בעל שם טוב איד", ואינו יודע מהיכן זכה לבן כזה. מתרצ"ו יורש אדמורו"ת אביו בגרוסוורדיין, ובשנת ת"ש פתח בה ישיבה. רבנים מופלגים העריכוהו מאד, כגון רבי שלמה אליעזר ויזל מטרנובה, הרב יחזקאל וידמן מסיטשעל ועוד.

פרשת הצלתו בשואה מופלאת ביותר. הוברח מגיטו גרוסוורדיין ליערות, וכאב מאד על שנאלץ לגלח את זקנו ופיאותיו. הוברח שוב לבוקרשט עד בוא השחרור. שב לגרוסוורדיין בתש"ו לקומם את הריסות הקהילה והישיבה, ובצער ראה כיצד הקומוניזם מתבסס ברומניה. בתש"ז העתיק את משכנו לאנטורפן, כהכנה לעליתו ארצה בסוף השנה. גר תחילה בת"א, כנשיא מוסדות ויזניץ שנותרו ללא רועה אחרי פטירת אחיו ר' אליעזר. בקשיים עצומים הקים את קרית ויזניץ בבני-ברק על מוסדותיה המפוארים, והיה חלוץ בשטח זה לפני אדמורי"ם אחרים. מתש"י גר בקריה, והאציל מרוחו על הנעשה בה. העמיד לגיונות של חסידים ואנשי מעשה, הרואים בו את מי שאת חייהם האיר. מראשי אגודת ישראל ומועצת גדולי התורה, ורבה היתה השפעתו על החיים בארץ ובעירו.

המונים היו נוהרים בשבתות לשולחנותיו, ולהאזין לתפילותיו הערבות. נפטר אור ליום עש"ק ט' ניסן תשל"ב, ונטמן באוהל אביו ואחיו בזכרון מאיר. "המודיע" הוציא חוברת מיוחדת לזכרו, וכן נדפס עליו קונטרס בסוף תפארת שבמלכות מהדורה שלישית.

ילדיו: א. רבי משה יהושע ממלא מקומו בבני ברק; ב. רבי מרדכי ממלא מקומו במונסי שבארה"ב; ג.

מרים זו' רבי יהודה הורביץ דומ"ץ קלויזנבורג. משנתגרשה נישאה לר' יהושע גרינולד אב"ד חוסט, ואחרי פטירתו נישאה לרי"י וייס גאב"ד ירושלים; ד. הינדא (נקראת מאמוצי), זו' רבי נפתלי חיים אדלר. נולד בירושלים ביום י"א חשון תרע"ד לאביו ר' מרדכי יהודה, בנו של ר' אברהם שלמה וחתנו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב. למד בישיבות גרוסוורדיין, וישובה ויזניץ, ונסמך מר"פ צימטבוים ורי"י וייס. אחרי נישואיו בתרחי"ץ ממיסדי ומנהלי הישיבה בסרט. אחרי עלותו לארץ רב לחסידי ויזניץ בת"א, ר"מ בישיבת יחל ישראל בחיפה, מייסד ונשיא מוסדות אוהל נפתלי בנתניה. הוציא לאור הגדש"פ נצח שבמלכות בנוסח ויזניץ, מחזורים ויזניץ, וסידור בנוסח ויזניץ שנמסר לדפוס. פירסם ד"ת ב"שערים". תשובות אליו: גיסו, מנחת יצחק, ח"ד, כט, ח"ז, פז בתשכ"ה–תשל"ו. ילדיו: 1. שינא רחל. נישאה בתשי"ט לר' שמואל ב"ר שלום נח ברזובסקי; 2. ר' מרדכי. נשא בתשל"א את חיה לאה אביגיל, בת ר' זאב וולף לעוו ב"ר משה אריה מביקסאד; 3. ר' ישראל אליעזר. נשא בתשל"ד את ריקל גיטל בת דודו ר' משה ארנסטר; ה. שבע ברכה נישאה בתש"ח לרבי משה ארנסטר. נולד בתרפ"ד בקלויזנבורג לאביו ר' חיים. למד בישיבות ויזניץ, סטמר, גרוו"ד ות"א. ראה ברכה בעסקי יהלומים. גר בב"ב ואח"כ בירושלים בקרית מאור החיים שהקים בסנהדריה מורחבת, וקריה נוספת בצפת. ילדיו: 1. ר' זאב רבם של חסידי ויזניץ בירושלים. נשא בתשכ"ז את פיגא בת הרב אלעזר מייזלס מאויהעל-שיקגו; 2. ר' מנחם מנדל חתן דודו האדמו"ר רמ"י בב"ב וראש ישיבת ויזניץ; 3. ר' ישראל. נשא את שיינא גיטל בת רבי יצחק קליש מאמשינוב; 4. ריקל גיטלה זו' בן דודה ר' ישראל אליעזר ברנ"ח אדלר; 5. ר' אליעזר. נשא בתש"ל את לאה בת ר' אברהם דוד הורביץ אב"ד שטרסבורג; ו. צפורה זו' ר' ישראל פרידמן ב"ר יצחק ב"ר משה יהודה ליב האדמו"ר מפשקן, עם ארבעה ילדים.

תורותיו הופצו בחייו בשכפול, ורק אחרי הסתלקותו כונסו לספרים. נדירה ביותר היא דרשה אשר דרש בשבת נח תש"ג בביהכ"נ הגדול ברח' קאזינצי בבודפשט, ונדפסה שם ע"י ר' שלום פרידמן, ח' עמ'. במוזיאון הבריטי שמור דף שנדפס בתש"ח בוינדסהיים שבגרמניה, ובו שני מכתבי חיזוק לחסידיו עם קריאה לעלות לא"י. קונטרס הלקוטים בשכפול בב"ב תש"ך, ומהדורה תנינא עה"ת והמועדים בתשכ"ח, ע"י המעבד ר' יצחק דוד רזימיבש, בעריכת ר' שמואל אבישי שטוקהמר. מהדורה ערוכה מחדש בתשל"א. מכתבי הדרכה בשכפול בב"ב תשכ"ה. קונ' מים חיים, ליקוטים ופירושים על נ"ך, ב"ב תשל"ג, יח עמ'. נרשמו ע"י ר' ישראל הערלינג הי"ד, ומתפרסמים כאן לראשונה בסוף קונ' דרכי נועם על שערי החסידות חיים מאיר הגר בחה"ב פוחרי וזללה"ח מיזבז מכתב חיזוק והדרכה מרבי חיים מאיר הגר מויזניץ ודרכים בעבודת השם, מלוקט מאדמו"י ויזניץ, נב עמ'. המו"ל הוא המכון להוצאת והפצת ספרי רבוה"ק, ובהקדמה מוסרים שזהו הקונ' השלישי אחרי והגדת לבנך ושובה ישראל, שיצאו בעידודו ועם הסכמתו של האדמו"ר רח"מ.

אמרי חיים עה"ת, בני-ברק, דפוס ליפא פרידמן.

שאמר רבים אישי ומזרח הסובי המשלימ כשנכנ והוליד נשלח בשנה בכורו מגרוד תשובה יחיאל שלמה