יהודי פשוט ועני בקראקא. מוכר יין, ולכן נקרא ויינשנק. מאשתו רייזל נולדו לו: א. ר' יוסף צבי אב"ד ור"מ אמשטרדם; ב. ר' מנחם, נולד בסוף תקצ"ה; ג. ר' זאב יצחק (וולף). נולד בשנת תקצ"ו, ובגיל עשרים עבר לצעלל שליד וירצבורג ללמד בבתי עשירים. אח"כ עסק במסחר בקלן, וגודע כלמדן מופלג. נשאר פולני באופיו, והתנגד לפירוד הקהילות. בתר"ן הדפיס בפפד"מ את ספרו לכבוד עמודי התורה, הערות והשגות על קונטרס הבלעת דם של הרב צבי פלאטא. כתב גם בכבוד הלבנון ובהמסדרונה; ד. ר' אברהם משה. נולד ביום ז' טבת תר"א. בגיל ט"ו עזב את קראקא, ולמד חמש שנים בהוכברג שבבווריה אצל הרב אלעזר אוטנזוסר. בהשפעת רז"ו אחיו עבר לבון ללמוד מסחר, ואח"כ נעשה שותפו בקולוניא. נשא את זעמעלע בת ר' ברוך חיים וברייגדל לבית וורמסר מקרלסרוה. ת"ח חשוב, והתכתב עם גדולי הרבנים. נפטר ביום הולדתו ז' טבת תרע"ט. בנו ר' אליעזר למד בישיבות אשכנז, וג' שנים באמשטרדם. נסמך ממנו, מר' אריה ליב ווגנה אב"ד ארנהם, ומר' זאב פילכנפלד אב"ד פוזנא. נשא אשה, ונולדו לו בן ותשע בנות. נתקבל כאב"ד ראגאזען וגליל שאקקען, וכשהאזור סופח לפולין אחרי מלה"ע הראשונה, שב לקולוניא, וכהן בה י"ח שנה כרב לקהל היראים. משפחתו עברה בתרצ"ג לאמשטרדם, והוא הצטרף אליה בתרצ"ט. ישב והגה בתורה תחת הכיבוש הנאצי, ושנה אחת עשה במחנה שבויים. נפדה תמורת שבויי הנאצים באו"י, ובתמוז תש"ד הגיע לירושלים. בתרס"ב תירגם לגרמנית את מאמר העיבור להרמב"ם, ובתרע"א הדפיסו בפפד"מ בלשון הקודש, במהדורה מדויקת עם פירוש ולוחות, בהסכמת ראי"ל ווגנה. בתרפ"ז הדפיס ששה סדרי גט וחליצה. הערותיו על שו"ע או"ח נדפסו בברלין תרצ"ג בספר זכרון יוסף צבי לזכר דודו ורבו, ועם תולדותיו בהקדמה. בתש"ג הכין לדפוס את החלק השני, וכיון שהנאצים לא הרשו להדפיסו, כרכו כספר, ובגלל כך ניצל. בינתים הוסיף לחדש גם ח"ג, ורק בבואו לירושלים הדפיס בתש"ה ע"י מוסד הרב קוק את ספרו זכרון אברהם משה, הערותיו ח"ב על תלמוד בבלי, עם הקדמה אוטוביוגרפית.