ר' אבא (אבא'לה) ב"ר שמחה בריש בוכנר

מסוכא (תרכ"ה*–ת"ש)

בנו של ר' שמחה בריש, נכדו של ר' ישראל יהודה ליב, בנו של רבי שלמה. תלמידם של האדמורי"ם משיניבה ומקולשיץ. בא לגור בתוך מלמד בסוכא, ועל שמה נקרא. מאוחר יותר התפרנס מתרומות, כשאשתו כבר לא השתכרה למחיתם מהירידים. כל ימי חייו חי בקדושה ובפרישות, שקוע בתורה ובתפילה. רוב היום עסק בתפילה מוכתר בטלית ותפילין, כשראשו נתון בין ברכיו. בערב טעם משהו, והלך לקבוע מעות עבור נצרכים. נודע בתפילותיו ובסיגופיו הממושכים, והרבי מאוסטרובצה כבדו מאד התקשה להשיג מנין בשבתות, בגלל אריכות תפילותיו. רבים נהרו אחריו, אף כי לא היה אדמו"ר. נערץ גם על הנכרים בשל אורח חייו ואגדות הילכו על מעשי נפלאותיו. איש לא העיז לנגוע בקתתו המטה לנפול, אע"פ שיצא נגדה צו פינוי והריסה. נפטר בשנת ת"ש בהיותו כבן שבעים וחמש, וזכה לבוא לקבר ישראל ארבעת בניו גרו במקומות אחרים. אחד מהם ארס בטבת תרע"ב את בת ר' אלעזר כץ אלובין מדוקלא (מחזיקי הדת). ר' יוסף פנחס גר בדאברא, ונספה עם אשתו וילדיו. ר' ישראל ליב ור' שלמה נספו אף הם הי"ד.