ר' שלמה ב"ר משה בוכנר

מקשאנוב (תקי"ב*–תקפ"ח)

נולד בשנת תקי"ב לערך בעלקיש, לאביו ר' משה חריף מחמלניק, שהיה חתן רבי שמחה רפפורט נכד רבי השיל וחבר ועד ארבע הארצות, ב"ר שלמה, חתן ר' מאיר אב"ד טיקטין, ב"ר שמלקא אב"ד טארנא ולמעלה בקודש. בעצת אשתו הפסיק ממלאכת הצורפות, ונסע להיות תלמיד מובהק לרבי שמלקא בניקלשבורג. התיידד שם מאד עם החוזה מלובלין. אח"כ היה תלמיד הנועם אלימלך, ובכל אחת מנסיעותיו שהה חצי שנה. בליזנסק התרועע עם המאור ושמש, וחליפת מכתבים התנהלה ביניהם. נסע למזבוז אל בעל "אוהב ישראל", ופעם אחת קבל את פני רבי לוי יצחק מברדיטשוב. היה למדן גדול, ואמר שיעורי חריפות לתלמידים, לפעמים שמונה ימים ויותר על סוגיא אחת. בכל זאת סרב לקבל רבנות, ועסק במסחר. לבסוף נתקבל בתקמ"ח כרבה הראשון של קשאנוב, אחרי שראשי הקהל השפיעו על אשתו העסע, ובקשו מרבו ר' שמלקא שיצוה עליו לקבל כהונה זו. החל לנהוג אדמורו"ת מתקמ"ו, והצטיין בפשטות ובענייוות. אחרי מחלה של שנה, נפטר ביום י"ח תקפ"ח. תלמידו המובהק ר' דב בריש פרומר אב"ד אושפצין בא אל ציונו כל שנה בל"ג בעומר, וערך סעודה גדולה. הכתבים שהניח אחריו אבדו, כולל גם ספרו הקבלי שערי אורה, ורק כמה מדברי תורתו נדפסו בספר של נכדו בתוך ספרן של צדיקים שנדפס בברוקלין תשל"ה, נכלל קונטרס אמרי קודש בן חמשה עמודים. ובו ליקוט תורותיו מספרים שונים עי"י המו"ל ר' נחום מאיר גערמאן.

הניח משפחה ענפה של תלמידי חכמים וחסידים במחוז קראקא. הם לא היו רבנים או אדמורי"ם, לפי צוואתו שלא יירשו אחריו שום התמנות.

מבניו: א. ר' משה שהיה חתנו של ר' אהרן בן האריה דבי עילאי, ואביו של ר' אברהם יהושע השל אבי ר' משה מח"ס מחשבות משה.

ב. ר' ישראל יהודה ליב שעלה לירושלים וחתם בה בתרל"ג נגד בתי הספר החדשים (קונטרס להט החרב, צולם מחדש בספר מעשה אבות, ירושלים תשל"ו). נטמן בהר הזיתים.

ג. אשת ר' יעקלי שיינברג חמיו של ר' מרדכי משולם הזנברג אב"ד ראקוב. בספרים שונים פזורים שמותיהם של רבים מצאצאיו.