מאורי גליציהאנציקלופדיה לחכמי גליציה
אֲרִי (Beri)

ר' אריה יהודה ליבוש ב"ר ברוך

רב בלנצוט ובקישינב

מלנצוט (תקי"ז–תקפ"ה*)

נולד בשנת תקי"ז לאביו ר' ברוך, ולמד תורה אצל רבי שמואל שינדלינגר. נודע כאחד מגאוני הדור, ויש שהשוו את חריפותו לזו של רבי יונתן אייבשיץ. בעודו בר מצוה היה בקי בש"ס, במדרשים ובזוהר. בגיל עשרים נתקבל כרבה של לנצוט, וכהן בה בשנים תקל"ז–תקע"ט. התחבב שם על הגרף פוטוצקי, שמסר באמצעותו סכומים לחלוקה לעניי העיר. בחסידות היה תלמידו של המגיד מקוזניץ, ובעיקר של החוזה מלובלין. המגיד מקוזניץ אמר שנכונו לו עתידות, כשראה שבגיל צעיר מבין סודות הקבלה. החל לקחת פתקאות בחיי החוזה, וכשרבו הקפיד עליו, הפיס רבי נפתלי מרופשיץ את דעתו, ואמר על רא"ל שהוא צדיק וקדוש. רבי צבי הירש מזידיטשוב הקשיב לדרושיו, והוא מביא מהם בספרו עטרת צבי, פרשת בשלח דף לא. ובהסכמתו לאור פני משה. רבי אברהם יהושע השל האוהב ישראל מאפטא העיד על מקור מחצבתו, שלקח הקב"ה דגבי אדמת הר סיני וברא אותו, ונמסרו לו רזי ומצפוני התורה. ראי"ה היה אז אב"ד יאסי, ולפי המלצתו נתקבל רא"ל בסוף ימיו לרבנות קישינב שבבסרביה על מקומו של רבי חיים מטשרנוביץ.

ידוע כי אמר אז למנהיגי הקהילה: אני שולח אליכם גברא דכוותי. מדי שנה ביקר בעיר והת־ אכסן אצל רא"ל. אמר ברבים לתושבים, שסתרי תורה שהיו גנוזים ד' מאות שנה נמסרו לרבם. הרב זרק שם מרה בבני העיר, והשגיח על תיקון המשקלות. נפטר בר"ח חשון, באחת השנים שבין תקפ"ד לתקפ"ו. הספד עליו בספר ברית אברהם (מחרסון).

בתביו נתפזרו בין תלמידיו בגליציה ובקישינב, להספר הראשון שנדפס הוא ארבעה חרשים, לבוב תר"ט. בהתנצלות המלבה"ד ר' מנחם מנדל פנחס מריבטיטש כתב שרוצה להדפיס חיבור גדול עה"ת, ובינתיים מצא רק ליקוטים: דרושים על ד' פרשיות, הגדה של פסח, ודרוש במסכת פסחים. בראש הספר מאמר שבתות ה' מרמ"ע מפאנו, צעטיל קטן מהנועם אלימלך, ותפילת השב מרבנו יונה.

דברי אסתר חידושים ודרושים על מגילת אסתר. נדפס בזולקווא תרכ"ג, עם מבוא מהמו"ל ר' שמואל פנחס שטילר.

חומת אריאל (בר"ת: חדושים ודרושים מאמרי תורת אדוננו רועה ישראל אריה ליבש). כולל דרושי קבלה עה"ת, וליקוטי נ"ך וש"ס. את הספר העתיק מכת"י המחבר והדפיס בלמברג תרכ"ז, ר' אלכסנדר זיסקינד פעלזין מרוזוודוב, שההדיר לפני כן את הספרים קהלת יעקב, מדרש תלפיות ומדרש אליהו. המסכימים: הדב"ח; השו"מ (והרב הצדיק הלז היה מפורסם בדורו לאדם גדול וקדוש, ובחכמת האמת וגימט־ ריאות פי שנים ברוחו הקדוש ע"פ סתרי כתבי האר"י הקדוש ז"ל, כאשר שמעתי אומרים משמו דברים חריפים ונפלאים, ואחת מהנה אזכור וכו' בסוף הספר נספח קונטרס חלק צדיק, תורות רמ"מ אב"ד ליסקא שהעתיק רמ"מ שו"ת דליסקא מכתבים שהיו אצל רבי אשר מרופשיץ וליקוטים מהאוהב ישראל, ר"ש מירוסלב ודרוש רי"א מרופשיץ.

גבורות אריה על ספר בראשית נדפס בלבוב תר"ל, ע"י משמשו ר' זאב וולף הלוי לרנ מקשינוב. בידו היה ספר גדול גדוש פלפולים על מסכת בבא מציעא. המסכימים: האדמו"ר מסדיגורה, בנו ר' שלמה, חתניו ר' אביעזר זליג שפירא ור' נחום דוב; הרב ישראל מרדכי ב"ר חיים ברוך ראב"ד חאטין בסרביה. בהקדמה המהדיר כותב על גלגולי כתב היד שהעתיק וזיקק: ר' יצחק תלמיד המחבר היה רושם כל מוצאי שבת את התורות שאמר רבו במשך כמה שעות, והוטבו בעיניו. כשבא המהדיר בתקצ"ט לגור בקישינוב, נודע לו שהכתבים על כל התורה בשלימות, נמצאים אצל חיה בתו היחידה של המחבר. היא מסרה לו תחילה להעתקה רק את אלו שעל ספר בראשית, ואז כשנפטרה נגנב חלק מהכתבים, וכאלף קונטרסים נשרפו. גם תלמידו ר' דוד דיין דקשינוב, ערך רשימות המשובצות בספר עם הפתיחה: דברי דוד. בסוף הספר: דרוש לחנוכה וליקוטים.

ספר לאנצוט, 20, 40—44; החזוה מלובלין, רנט.

ר' אריה ליב ב"ר יהודה הלוי ראה לפי: ר' אברהם אריה ליב הלוי

מקור: מאורי גליציה, חלק א׳, טורים 291–293; חלק ו׳, טור 129 · הטקסט הועתק בזיהוי אוטומטי מסריקת הספר וייתכנו בו טעויות

אילן יוחסין וקשרים

מסגרת זהב = יש לו ערך · מסגרת מקווקות = מוזכר בערך בלבד · ריחוף או הקשה על שם מציגים פרטים; לחיצה פותחת את הערך

לאילן המורחב ←