ר' שמואל ב"ר אברהם שינדלינגר

מסאל ולבוב (תע"הי — תקנ"ו)

נולד בדוברומיל לאביו ר' אברהם (רב בזמושץ?). למד אצל הרב שלמה דב מגלוגא (חמיו?). עשרים שנה אב"ד סאהל, ועל שמה נקרא סאליר. עבר ללבוב כראב"ד מו"ץ ומ"מ תוך העיר. נחשב מגאוני הזמן, ובין תלמידיו מגדולי הדור: רי"א ארנברג מפרמישלא תלמידו המובהק, רא"ל מלנצוט ורצ"ה חריף. נפטר ביום ד' ג' אב תקנ"ו בשבוע בו גזרו על מס הנרות, ועמדו להחילו בשבת. רמז לכך רעו ר' משולם כהן צדק אב"ד חוץ לעיר בפסוק: ונר אלוקים טרם יכבה ושמואל שוכב. זקני העיר סיפרו, כי מעולם לא בכו כה הרבה כמו בלויתו (לפי יוסף כהן צדק בירחונו אור תורה, חו' ג, עמ' קלד). נשתמר נוסח מצבתו בשבחים מופלגים. הסכמותיו בספרים רבים. ילדיו: א. ר' נתן הכט הבכור, נגיד בירוסלב; ב. ר' יהודה יודל; ג. ר' אברהם אבלי; ד. זו' רי"ל אוירבך ראב"ד הורודנקה ואב"ד קוסוב מח"ס מחוקקי יהודה בזיווגו השני.

חידושי שם משמואל ח"א עה"ת, ח"ב על מסכתות הש"ס. לעמבערג, בניו, דפוס ר' שלמה יאריש ראפופורט, בהשגחת חתנו ר' אשר לעמיל ב"ר מאיר דוד שרענציל, תקע"ז, ב, לח, כב ד'. המסכימים: הישועי"י (כבר נודע בין החיים שמו הטוב ורב גדלו בתלמוד ובפוסקים... באגדות ומוסרים שפתותיו חן חן תבענה); רנ"ה חריף מירוסלב (זכרתי ימים מקדם כאשר הייתי בימי חורפי, גדל שמו...כשם הגדולים... ויהי כי זקן שמואל ויגדל עד למעלה... וקודם מותו ציוה לבניו להביא לבית דפוס); ר' יעקבקא לנדא (זכרתי ימים מקדם נר אלוקים טרם יכבה, שמואל משרת את פני ה'... הן בעודנו חי רב פעלים מקבציאל); ר' מאיר ק"פ מבראד (שמעתי ריחו נודף כשמן אפרסמון. מעודו הרביץ גבולו בתלמידים מופלגים בעומקה של הלכה בפוסקים ראשונים, אשר תלמידיו הם ממש גאוני הזמן... רבים מחלים להוציא לאור תעלומות חכמה... לסייע לבניו על הוצאות הדפוס כי רבה היא מאד, וכאשר עשינו אנחנו פה קהלתנו); ר' יוסף אשר ארנברג מפרמיסלא (זכרתי ימים מקדם, הגיתי ולמדתי תורה בימי חורפו בבית מדרשו של שמואל הרמתה... בצילו חמדתי וישבתי, ונוזלים מתוך בארו באר מים חיים שתיתי... שמעית מיניה דמר שמואל תרתי, דברים חריפים ומתוקים... ושם משמואל הלך למרחקים, ולעת זקנתו נתקבל ללבוב... וימת שמואל זקן ושבע ימים); רא"ל תאומים מבראד (דכירנא כד הוינא טליא, ששמו היה נודף למרחוק כאחד הגדולים אשר בארץ); ראז"מ (לדידי חזו לי ספרא דאדם הגדול שמואל בקוראי שמו... חדושי גפ"ת אשר היה מחדש בכל יום תמיד, בלימוד הישיבה לתלמידים בעל חיצים שנונים כנודע בשערים); ר' אלעזר לנדא בשבט תקע"ו בוינא, לבן הגדול שטרח לבוא לשם לקבל את רשיון הצנזורה; הברוך טעם (גם אני שמעתי... אשר זכה להרביץ תורה, והעמיד תלמידים רבנים גדולים דזמננו המעידים על גדל חריפותו ובקיאותו); ר' ישראל עחר ואהל אב"ד מאדע (שהיה בנעוריו אב"ד סאל... וממש רוב גאוני זמננו המה תלמידיו); הישי"מ (הארץ האירה מכבודו... חיבור הנעשה על טהרת הקודש); רא"ל אב"ד לנצוט (שתיתי מים מבארו, עיני ראו רוחב לבבו בגפ"ת ופוסקים, והראה פנים שוחקות לאגדה בכל מילי מיטב מדי שבת בשבתו... והניח אחד מני אלף ממה שחידש מדי יום ביומו); ר' משה מינץ מאובן ישן (איש אפרתי, אשר דבריו ככרתי ופלתי... והעמיד תלמידים הרבה, רוב גאוני הדור רבני הזמן... שמו נודע אף למאן דגני בבית אפל... בכורו בא למחננו בעברו מוינא); רנ"צ מרופשיץ (באתי גם אני על החתום ליהנות מזיו אורו של הגאון, להשתעשע באור תורתו); רצ"ה אב"ד אונגוואר (מי חרש אשר לא ישמע עילת תהילותיו...חידושיו היו ספונים וטמונים רבות בשנים בגנזי חמודים שלו); ר' ישראל אשכנזי אב"ד טיסמניץ (מי יספר גודל חכמתו ורוב בקיאותו). כמו"כ חתימות רא"ל הלפרין אב"ד בילגוריי, רבני טולטשווא, מונקטש, סנטוב, דוברומיל, ור' יעקב צבי יולס אב"ד דינוב. בהקדמות הבנים כותבים כי בשריפת סאל עלו באש רובי חידושיו, ונבצר ממנו להחזיר בפלפולו עיונים כה דקים. התעכבו עשרים שנה ממילוי הצוואה, מפני שהצנזור עבר לוינא. לא שינו מלשון המחבר, ושם הספר על כי זה חלק מהרבה שנותר אצלם מטושטש או בידי תלמידיו. קיוו שיוכלו לקבצם, לסדרם ולהדפיסם.

שנית ע"י ר' יעקב משולם ניק, לבוב תחילת תרכ"ט, ד, צח ד'. מעבר לשער הסכמת השר"מ לשני החלקים, ובה כותב: יצק מים ע"י ש"ב ר' דב בריש אב"ד גלוגא, בדו"ז רצ"ה אב"ד הלברשטט. ח"ב, לעמברג תרכ"ט, א, מז ד'. יש עותקים עם שער שונה, ומעבר לו חלק (פתחי שערים, 159). ר' שמעון בצלאל ניימן ורצ"ה רייטר מטרנוב הדפיסו ח"א בלבד, ובהשמטת ההסכמות. למברג, דפוס פ. ל. נכליס, תרמ"ו, א, קיג ד'. שוב ע"י ר' יהושע צבי וילף מו"ל מחז"ה, לעמבערג, דפוס ח. רוהטין, תרס"ב, קטו ד', כשבעמוד האחרון פרסומת. ד"צ מהד' תרכ"ט: ב"ב (תשל"ב). אחרי ההסכמות נוספו שני דפי שכפול, עם הקדמת המו"ל הרב יחיאל מיכל מארגנשטערן נכד קוצק שלא זכה לבנים, ופרטים לקורותיו. ד"צ מהד' תרס"ב ורק ההקדמות מוקטנות, לפי הדפוס הראשון, ירושלים תשד"מ. מעבר לשער הקדמת המו"ל ר' אליעזר הכהן פישר. ד"צ תרכ"ט, ברוקלין, אחים גאלדענבערג, תשנ"ב.