ר' אברהם אביש מרדכי איזן ב"ר יהושע השל

מצפת וירושלים (תרמ"א–תרצ"ה)

נולד בגליציה בשנת תרמ"א לאביו ר' יהושע השיל, ובהיותו בן חצי שנה עלו הוריו לצפת. בגיל שלוש העיד עליו הרב שמואל הליר שנועד לגדולות. בן י"ג היה בקי בחצי הש"ס, ובחלק גדול מיו"ד. בשנתו השש-עשרה נסע לגליציה, ונסמך מהמהרש"ם, מהר"י שמלקיס ורא"ל הורביץ מסטרי. בשובו לארץ פרסם מאמרי הלכה בכתב[...] ציון, [...] שאמר[...] רותא [...] בראש[...] שלמה[...] ים, [...] וגר בע[...] פנו ל[...]

בכתבי העת התורניים, ובמיוחד בהחבצלת, שערי ציון, וקול תורה. למד עם הרב משה קלירס שאמר עליו, כי מה שהוא יודע ללמוד זה מהחבר־ רותא עמו.

בראשית שנות התר"ס נשא את מרים בת ר' שלמה זלמן פרידמן ממונה כולל וורשא בירוש־ לים, נפטרה י"ב ניסן תרע"ז. עבר לירושלים, ונעשה רב בעיר העתיקה. כאן נודע כגאון וצדיק, ורבים מבני ירושלים הגיעו אליו לקבל את עצתו ואת ברכתו. כל ימיו סבל ממונות. אחר לנפטר על מות בנו, רבי... להכרעתו בסכסוכי ממונות.

בבני חיי ומזוני, ועם זאת המית עצמו באהלה של תורה. לא חיסר מעולם תיקון חצות, והיה מקבל כל אדם בסבר פנים יפות. במילי דשמיא לא ויתר כמלוא נימא, ודחה הצעות לכהן במשרה הרבנות. כשרצו לחייב את בני הכולל להצטלם — כתב קונטרס נגד זה, וחלקו נדפס בישכיל עבדי ח"ב. מרוב התרגשות נפטר ביום כ"ז אד"א תרצ"ה, ונטמן בהר הזיתים. בנו הצעיר הוא הרב שלום דומ"ץ בירושלים.

כוחו הגדול בהלכה נתפרסם במיוחד לקראה שמיטת תר"ע, כשהיה יד ימינו של הרידב"ז שמסר לו להכין לדפוס את פאת השולחן עם בית רידב"ז. לספר נספח קונטרס משמרת להביא מר' נחום ווייידנפלד, וקונטרס תוספת שביעית מרא"מ שטיינברג, ובו תשובות של שניהם אליו העורך. כמו־כן הוציא לאור בירושלים תרס"ט את הקונטרס קדושת שביעית של ראי"מ שטיינברג. בכל אלו משובצים חידושיו והערותיו במלוא חמתה של תורה עם אריות אלו בטרם מלאו לו שלושים. הכל צולם מחדש במהדורת פאת השולחן, ירושלים תשכ"ה. בענינים אלו הכין לדפוס ספר "בית אוצר הארות" הנמצא בידי בנו. כן החליף שו"ת עם ר"מ אריק ור"א מישל.

בן אחיו א. א. אייזין, קול ישראל, כ"ה אד"ר תרצ"ח, ג