ר' אהרן משה ב"ר שאול מגוע צבי אדלשטיין

מברודי (תקל"ה–תר"ה)

נולד בשבת חוה"מ סוכות י"ט תשרי תקל"ה בברודי, לאביו רבי שאול מגוע רש"י. תלמידם של החוזה מלובלין ורבי אורי מסטרליסק. מתקפ"ו למד בפרישות י"ג שנה. עלה לארץ בשנת תקצ"ט, שנתיים אחרי הרעש בצפת, והתישב בירושלים. עמד בראש כולל החסידים, ונחשב כמיסד הישוב החסידי בירושלים. נכבד בעיר, והתרועע עם גדולי הספרדים. התאבל תמיד על מיעוט כבוד שמים, ועל אריכות הגלות. שלח את האמן המחוקק ר' מרדכי שניצר לחצוב דברי בקשת מחילה על קבר זכריה הנביא, אלא שהלה מעד ונפל, ושכב חצי שנה חולה מסוכן. השתדל שידפיסו את הספר חיבת ירושלים של הרב חיים הלוי הורביץ תלמידו של רבי מרדכי מקרמניץ, שעלה לא"י בתקע"ז, והשתקע בירושלים בתקפ"ו. ראי"מ נשא את פייגא בתו של הרב מרדכי הורביץ קרובו של המחבר, בעל ההוספות לספר. במכתבו לרצ"ה מזידיטשוב כתב, שרבו מלובלין הבטיח לו שלא יפטר מן העולם קודם זמנו, כדי שיוכל לתקן את כל ספר אור פני משה על חמשה חומשי תורה והמש מגילות הגלגולים הקודמים. בחשון ת"ר כתב צוואה, בה הוא מורה ומזהיר כיצד יתנהגו עמו במיתתו ובקבורתו. נפטר בליל ש"ק ז' תמוז תר"ה, ונקבר ליד מצבת זכריה הנביא.

צוואתו נדפסה אותה שנה בירושלים, ושנית בטשרנוביץ תרי"ח. מנוסח השער: ובעודו בחיים מזמנים רבים, היה מקיים מאמר החכמה צהלתו בפניו ועולם הנצחי לנגד עיניו. היה מחשב בכל יום בהיך אנפין יקום קדם מלכא מלך עולמים, ובעת פטירתו מזה העולם נתקיים ככל אשר צוה, ולא נפל דבר ארצה, וגדולים צדיקים וכו' אשר נפטר בשם טוב, ונתבקש בישיבה של מעלה בליל ש"ק ז' תמוז, אחר אמירת ק"ש במס"ג, ואחר גמר כל תפלת ערבית בדיעה צלולה, ויגוע ויאסף אל עמיו כמשחל בניתא מחלבא זיעועכי"א. עוד כתב דיני טבילת נשים בערב שבת, והם נדפסו בתוך ספר סגולות הנפש, למברג תרי"א, ובספר סגולת הנפש וה־בטחון, בודפסט תרפ"ה.

סיפור עליו בספר מפעלות הצדיקים דף י: מכתבו מיום ב' בא תר"ה אל רבי שלום מקמינקא נדפס באמרי שפר, טו. רמ"י גוטמן הדפיס בסוף ספרו רבי דוב מליאובה, מכתב אליו מרבי מאיר מפרימישלן, ושמה ממכתביו אל חסידיו, ואל נכדו ר' צבי אריה הכהן מבוטושאן וזוגתו פרידה, לפי כתב היד שהיה אצל נינו ר' שמואל אבא הכהן רפפורט מסרט, ב"ר אהרן משה מבוטושאן, ב"ר צבי אריה הנ"ל.