מברודי (ת"ע–תקמ"ז)
נולד בברזן לאביו שהיה בנו או חתנו של הרב מאיר הלר אב"ד ברודשין, שהיה נינו של התוי"ט וחתנו של הרב יעקב משה בעל "ידי משה" נכד המהרש"ל. כהן כמ"מ ומו"ץ באלקסניץ, ובשנת תק"ל כבר נמנה על חכמי הקלויז בברודי. נפטר שם ביום כ"ז איר תקמ"ז.
ספריו: חסדי אבות, פירוש על פרקי אבות, זולקווא תקל"א. המסכימים: ר' אברהם מרדכי אב"ד זולקווא; ר' יצחק הורביץ אב"ד ברודי ואה"ו (והוא איש אפרתי מגדולי רומאי בר אבהן ובר אוריין תליתאי... חובר חיבור מחוכם... כל מעשיו לשם שמים); אחד עשר מחכמי קלויז ברודי הנקובים בשמם. בהקדמת המחבר כותב שמקוה להדפיס את יתר ספריו: תולדות שמים וארץ על פרק שירה, פירושים על הגדה של פסח (קטעים מהם משוקעים כאן), חיבור על התורה, ליקוטי אמרים – חידושי גפ"ת.
ספרי המוסר שחיבר נדפסו אחרי פטירתו. בשנת תק"ס לערך נדפס בזולקווא ספרו זאת תורת האדם. נכלל בו רק קטע הסיום, ובגלל קוטנו צורף במהדורות הבאות לספרים אחרים. בשנת תקע"ט נדפס הספר בשלימות בפוריצק או בסדילקוב. המו"ל היה נכד המחבר ר' שמואל צבי הירש ב"ר אליעזר הלוי שאצלו היה כתב־היד, והוא הוסיף את הקדמתו, והסכמות ר' משה ברין בלום אב"ד קונסטנטין וווישנוביץ, ור' מנחם נחום הלוי הורביץ אב"ד זברז'. אף אחד מהם לא הזכיר שכבר היתה הוצאה קודמת. חלק ראשון נקרא: זה ספר תולדת האדם, והחלק השני: תורת האדם וקורותיו. הספר זכה למהדורות רבות, ובחלקן נקרא תורת האדם. כתב יושר והנהגות ישרות נדפס בפולנאה ? תק"ף לערך, ופעם נוספת בזולקווא או למברג בשנת ת"ר לערך. הקטע שנדפס לראשונה תורגם ליידיש, ונדפס כמה פעמים בעילום שם תחת השם משל ומליצה.
תולדות יהודי ברודי, 77 ; חיים ליברמן, עלי ספר, א, 130–132 ; ישראל מהלמן, גנוזות ספרים, 121 - 128.